משרד המדע בוחן יותר מ-300 הצעות מחקר למאבק בקורונה

משרד המדע והטכנולוגיה יצא בקול קורא ומקים מאגר למחקרים בנושא הקורונה – בתחומי הרפואה, הביולוגיה, ההנדסה, החברה, הטכנולוגיה וכל תחום אחר שרלוונטי לנגיף. זאת, תוך שימת דגש על כך שהמחקר יכול להתבצע בטווח הקרוב, ושלחוקרים יש את היכולת המקצועית המדעית והטכנית לכך. "יותר מ-300 הצעות למחקר הוגשו בתוך שבועיים, מתוכן 200 במדעי החיים ו-150 במדעי החברה. ההצעות עוברות מיפוי בימים אלה", כך אמר רן בר, מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה.

בר דיבר היום (ה') במפגש השני בסדרת מפגשים וירטואליים על אתגרי העבודה מרחוק בעידן הקורונה, שעורכת קבוצת אנשים ומחשבים. את המפגש פתחה נטלי גבאי, סמנכ"לית האירועים והשיווק של הקבוצה. ההרצאות שבמפגשים ישודרו לאחר מכן כפרקים עצמאיים בפודקאסט של אנשים ומחשבים.

לדברי בר, "המשרד פועל בארבע רגליים: הובלת ישראל לחזית המדע וטכנולוגיות העתיד; יצירת ומינוף קשרים בינלאומיים, לביסוס ישראל כמובילה בתחומי המדע והטכנולוגיה; הטמעת תרבות מדעית וקידום יצירתיות ומצוינות לפיתוח דור העתיד; שיפור היעילות והאטרקטיביות, והחשיפה של פעולות המשרד".

צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון

"בשבועות האחרונים", אמר, "פעלנו בארבעה מישורים: לאפשר רציפות תפקודית בתחומי המדע והטכנולוגיה לטובת שמירת החוסן הלאומי; התגייסות למאבק על ידי איתור וייזום מחקרים אקדמיים בנושא הקורונה שניתן לבצעם בתוך כמה חודשים; הסבת פעילות אוריינות לאונליין, בדגש על הגיל השלישי, ילדים ונוער; והיערכות אסטרטגית ליום שאחרי המשבר, כמנוף לצמיחת המשק".

צוותי מחקר בינלאומיים – ביוזמת ישראל

בר ציין כי "המשרד פנה לשש מדינות שנמצאות בחזית המחקר – גרמניה, צרפת, איטליה, יפן, צ'כיה ודרום קוריאה, לטובת הקמת צוותי מחקר משותפים למאבק בתחום". הוא אמר כי מו"פ מיגל בקריית שמונה – מרכז שנתמך על ידי המשרד והוכר כמפעל חיוני – עובד בימים אלה על פיתוח חיסון להגיף. "לאחר אישורי משרד הבריאות יחל שלב הניסויים הקליניים", אמר. "במרכז המו"פ בקריית שמונה עשו הסבה של פיתוח תרופה נגד קורונה אצל עופות, שהם ביצעו לפני ארבע שנים. אני מקווה שמצפון תבוא הבשורה בפרק זמן קצר". בר הוסיף כי סוכנות החלל בוחנת טכנולוגיות בנושא מיקרו-גרביטציה, שעשויות לסייע במאבק להאצה של תרופות לתחום.

הוא הזכיר את יום המדע, שחל היום (ה'), ואמר כי "הוא מצוין באופן מקוון, עם אינספור פעילויות מדהימות ומאתגרות לבני נוער ולמשפחה, חידונים, ניסויים והרצאות".

"אנחנו עסוקים בחודשים האחרונים בבניית מערכת IT שתטפל בכל היבטי הפעילות של המשרד", סיכם בר. "המערכת מבוססת על Microsoft CRM Dynamics ופורטל חיצוני מבוסס קוד פתוח. היא תשב בכל יחידות המדענים הראשיים של משרדי הממשלה. אופי המשרד אפשר לנו לעבור במהירות לעבודה מקוונת מרחוק. המשרד שותף חשוב לצמיחה ולמינוף המשק כשנצא ממצב החירום".

נטע שרעבי, מנהלת צוות הנדסה בפורטינט ישראל. צילום: סטודיו פוטו גלי

נטע שרעבי, מנהלת צוות הנדסה בפורטינט ישראל, הציגה את פתרונות החברה לשמירה על המשכיות עסקית ולעבודה בצורה מאובטחת מהבית. לדבריה, "כלל המשתמשים הארגוניים נחלקים לשלושה סוגים. הראשון הוא 90% מהעובדים, שנדרשים לחיבוריות מאובטחת לארגון, על מנת לצרוך שירותים ארגוניים בעבודה מהבית. השני, משתמשים מתקדמים, שנדרשים לתמוך בכלל משתמשי הארגון, אותם צוותים טכניים שהצרכים שלהם שונים. הם נדרשים לחיבור קבוע ורציף, לעתים עם רוחב פס גדול יותר. הסוג השלישי הם 'משתמשי העל', מנהלי ה-IT והתשתיות, ומנהלים בכירים בכלל. לאלה דרישות גבוהות יותר – לחיבור אמין, רציף ולפרק זמן ארוך, עם אבטחה מרבית".

"עבור כלל המשתמשים, אנחנו מציעים את פתרון FortiGate בשילוב FortiClient, המותקן על תחנת הקצה", אמרה שרעבי. "המטרה היא לייצר תווך מוצפן מתחנת הקצה של המשתמש ועד לרשת הארגונית, כדי שהוא יוכל לעבוד כאילו היה במשרד. תוספת להם היא FortiToken לאימות דו שלבי ולמניעת חדירה של משתמשים זדוניים". לדבריה, "עבור המשתמשים המתקדמים אנחנו מציעים פתרון משולב, הפועל בתווך מוצפן – עד הדטה סנטר".

צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון

היא ציינה גם את הפתרון שפורטינט מציעה ל-"משתמשי העל". "זהו פתרון קבוע, שמסוגל לעמוד בנפחי תעבורה ובאופן מאובטח. הוא כולל את יחידת הקצה FortiGate בצד הביתי, וממנו יוצרים תווך מאובטח עד למרכז. עוד אנחנו מציעים מוצרים משלימים, ביניהם FortiManager לטובת ניהול כלל רכיבי האבטחה בצורה קלה ופשוטה, ו-FortiAnalyzer, המספק הגנת סייבר המועצמת ביכולות ניתוח לטובת ניהול לוגים ושיפור הניטור על האיומים", אמרה.

שרעבי סיימה בציינה כי המוצרים מוצעים באופן פיזי או וירטואלי כשירותי SaaS (תוכנה כשירות). "בימים אלה אנחנו מציעים, גם למי שאינם לקוחותינו, רישיונות זמניים למוצרים ולשירותים שלנו – עד לתום המשבר", אמרה.

עוד השתתפו במפגש: מוריס קסנר, סמנכ"ל מערכות מידע בלאומית שירותי בריאות; יובל טל, מנהל מוצר סימפל צ'ט באלעד מערכות; רויטל ויצמן, מנהלת אגף בכיר למערכות מידע בנציבות שירות המדינה; איתי זימן, סמנכ"ל טכנולוגיות בברינקס ישראל; ליאורה שכטר, מנמ"רית עיריית תל אביב-יפו; עופר אמיתי, מייסד משותף ומנכ"ל פורטנוקס; רפי שקולניק, מנכ"ל אוויה ישראל; איתן מארבי, מהנדס מערכות בכיר בקומוולט ישראל; דוד סתיו, מנמ"ר אוניברסיטת תל אביב; לירון מנקלי, מנהל טכני שותפים ישראל ומזרח אירופה בספלאנק; רונית רובין, נשיאת אול קלאוד לאזור EMEA ; איריס נחשוני, סמנכ"לית מערכות מידע גלובלית באורמת; ודורית שר, מנכ"לית אקפסריטי.

המשך הדיווח מהמפגש – בשבוע הבא.