"המצב הפוליטי משפיע לרעה על פרויקטי מחשוב במגזר הציבורי"

העדר הממשלה מעכב פרויקטים בתחומים רבים, כמו התחבורה, החינוך והרווחה ● אבל מה עם פרויקטי המחשוב? ליאורה שכטר, מנמ"רית עיריית תל אביב-יפו ויו"רית פורום המנמ"רים בשלטון המקומי, מביאה עדות ממבט ראשון

ליאורה שכטר, מנמ"רית עיריית תל אביב ויו"רית פורום המנמ"רים ברשויות המקומיות. צילום: ניב קנטור

המצב הפוליטי, ובמסגרתו העדר ממשלה מתפקדת וחוסר הוודאות, משפיע על מגזרים שונים במשק. על אחדים מהם דובר לא מעט: תחבורה, חינוך, רווחה וכדומה. אלא שהמצב נותן את אותותיו גם בכל הקשור לפרויקטי מחשוב במגזר הציבורי, לרבות בזה המוניציפלי.

ליאורה שכטר, מנמ"רית עיריית תל אביב-יפו ויו"רית פורום המנמ"רים ברשויות המקומיות, דיברה על כך במפגש של פורום המנכ"לים והמנמ"רים C3 מבית אנשים ומחשבים, שנערך לפני ימים אחדים בבניין העירייה. לדבריה, "רוב הארגונים התחילו טרנספורמציה דיגיטלית ובשנה הבאה נראה את ההמשך של המגמה הזו. אלא שכרגע, במגזר הציבורי יש אי ודאות נוראית, עקב המצב הפוליטי. העדר הממשלה מאוד משפיע: אין תקציבי פיתוח ויש הנחיות לעצור פיתוח של פרויקטים חדשים, אין פרויקטים חדשים שמותנעים ויוצאים לדרך".

המצב הזה צפוי להימשך בשבועות הקרובים, אם תוקם ממשלה עד תום המועד הקבוע בחוק (בעוד פחות משבועיים), ואם לא ונלך שוב לבחירות – בחודשים הקרובים.

"האתגר: מי לקוח את המהפכה הטכנולוגית על כתפיו"

ככלל, אמרה שכטר, "זאת תקופה של מהפכות, ארגונים משנים את ההתנהלות מקצה לקצה. האתגר הוא מי לוקח את זה על הכתפיים שלו". לדבריה, הגורמים האחראיים לטרנספורמציה הדיגיטלית צריכים להיות המנמ"רים, וכמובן ההנהלה. כתוצאה מכך, ציינה, המנמ"ר של העידן הנוכחי צריך לעשות כמה דברים: "ראשית, עליו לג'נגל, כי יש לו הרבה מאוד משימות, הרבה מעבר למה שהוא יכול, עד כדי יצירת הפרעת קשב. עליו להתמקד. כמו כן, חשוב שהוא יהיה בקשר פתוח עם הלקוחות בתוך הארגון וההנהלה וישתף אותם. הוא צריך לרתום אותם לאמץ את הטכנולוגיות החדשות, לגרות אותם".

"המנמ"ר צריך להיות מעל לעבודה השוטפת", הוסיפה שכטר. "השוטף שואב, אבל אם נשאבים – לא יכולים להסתכל קדימה. עליו לדאוג שהמנגנון התפעולי יודע לעבוד, אם כי זה לא אומר שמזניחים את הדברים האחרים – התשתיות כל הזמן מחייבות שדרוג".

"האתגר הבא הוא קיצוץ תקציבי, שנדרש כל הזמן", ציינה. "על המנמ"ר לבחון תמידית את העלויות, לבצע רכש ואחזקה לשנים קדימה ולנהל משא ומתן עם ספקים, על מנת להוריד את המחירים". היא דיברה על היישום של זה בעיריית תל אביב-יפו: "קיבלנו החלטה עקרונית שאנחנו לא משלמים פר מכשיר, כי מדובר בכסף ציבורי, ואם סטארט-אפים רוצים לעשות פיילוטים אצלנו – הם יעשו זאת בחינם. סטארט-אפים צריכים אותנו, בפרט כאלה שנמצאים בשלב הפיילוט, כי סטארט-אפ צריך את המקום הראשון שהוא עובד בו".

אתגר נוסף ששכטר דיברה עליו הוא השמירה על כוח האדם הטכנולוגי, בפרט בגופים ציבוריים, שהשכר שהם יכולים להציע לאנשי הטכנולוגיה אטרקטיבי פחות מזה שהם יכולים לקבל במגזר הפרטי. "השוק פורח ומשגשג, אנשים קופצים מעבודה לעבודה תמורת 1,000-2,000 שקלים בחודש יותר. אנחנו תחת הכתבות שכר של משרד האוצר ואין לנו יכולת להתחרות", אמרה שכטר. ובכל זאת, ציינה, יש מקצוענים טכנולוגיים שמעדיפים להישאר לעבוד בעירייה – בגלל העניין והוותק שלהם. כתוצאה מהמצב, בעיריית תל אביב-יפו החליטו למצוא עובדים טכנולוגיים מתוך העובדים הפנימיים, והיא מציעה להם תואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה. בנוסף, ייתכן שהעירייה תפתח בקרוב קורס תכנות.

עוד ציינה שכטר כי "המנמ"ר צריך לבסס את עצמו כמי שמחולל חדשנות בתוך הארגון. אחד הדברים שצריך לעשות הוא להחליט איך הארגון מתחבר עם סטארט-אפים ולהקים מרכזי חדשנות".

הפעילות הטכנולוגית והחדשנית של עיריית תל אביב-יפו

עיריית תל אביב-יפו הקימה מרכז חדשנות ומתחמי עבודה ליזמים בעיר. במרכז הפעילות שלה עם חברות ההזנק נמצא האקסלרטור סיטי זון, שיש בו 12 סטארט-אפים שמפתחים פיתוחים שונים – מאפליקציה לשיתוף ציבור, שנעשה בה שימוש בבחירות הכלליות האחרונות, ועד לפיתוח שמנטר את מצב הרוח של הנהג בתוך הרכב. כחלק מהפעילות, הוקמה בעירייה ועדת משנה להתקשרות עם סטארט-אפים, ששכטר עומדת בראשה וחברים בה נציגים של הלשכה המשפטית והחשבות. "אם הוועדה הזאת לא הייתה קיימת, לא היינו מצליחים להגיע לקשרים עם הסטארט-אפים, כי התהליכים אצלנו הם ביורוקרטיים וארוכים", אמרה.

שכטר ציינה כי כמו גופים אחרים, גם העירייה חווה מתקפות חוזרות ונשנות, בתדירות יומית, על מאגרי המידע שלה, בניסיון לפגוע בפרטיות של הלקוחות – התושבים. "אנחנו מתכננים כל מערכת בראיית הפרטיות ועושים כל הזמן מבדקי חדירות", אמרה. "כמו כן, אנחנו מבצעים הדרכות ותרגולים למשתמשים הפנימיים שלנו".

פרויקט שכונה חכמה

היא דיברה במפגש גם על מועדון דיגיתל של עיריית תל אביב-יפו, שהוא חלק מהמימוש שלה את העיר החכמה. דיגיתל מציע לתל אביבים מידע על אירועים שמתקיימים ברחבי העיר, מידע אישי, הנחות ואפשרות לדווח על מפגעים למוקד 106, ואף מהווה כרטיס תושב. "חברים במועדון הזה 230 אלף איש והמטרה היא לתת שירות אישי לכל אחד מהם", אמרה שכטר.

היבט נוסף של העיר החכמה הוא ניהול בזמן אמת של העיר. בתל אביב-יפו הוא בא לידי ביטוי בין היתר בדיווח על מפגעים. "אנחנו רואים את כל הדיווחים של התושבים על מפה לפי חתכים שונים. מעל זה נמצא המידע שאנחנו מקבלים מרכיבי האינטרנט של הדברים בעיר, לרבות מצלמות וחיישנים, ומעל זה דיווחי הפקחים. השלב הבא הוא להשתמש בחיישן אחד שיזהה לבדו מה קורה בעיר ודיווחיו יזרמו למוקד 106", הוסיפה.

עוד ציינה שכטר שהעירייה הופכת בימים אלה את אחת השכונות היותר מאתגרות בעיר לשכונה חכמה. "הרעיון הוא לזהות בשכונה זו אירועים חריגים באמצעות המצלמות, החיישנים ואנליטיקה", אמרה.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים