"נדרשות רפורמות בענף הסלולר כדי שלא העובדים הם שישלמו את המחיר"

כך אומר בשיחה עם אנשים ומחשבים פרופ' ירון זליכה, מנהל מחלקת המחקר הכלכלית של ההסתדרות, בעקבות דו"ח שהוציא. עם זאת, הוא מודע לכך שבשל השיתוק המתמשך של הממשלה, ההסתדרות והעובדים צריכים לפעול בדרכים אחרות בינתיים

פרופ' ירון זליכה, ראש בית הספר לראיית חשבון ונשיא המועצה האקדמית העליונה בקריה האקדמית אונו. צילום: אורן אגמי

"נדרשות רפורמות בענף הסלולר כדי שלא העובדים הם שישלמו את המחיר" – כך אומר בשיחה עם אנשים ומחשבים פרופ' ירון זליכה, מנהל מחלקת המחקר הכלכלית של ההסתדרות, בעקבות דו"ח שהוציא. עם זאת, הוא מודע לכך, שבשל השיתוק המתמשך של הממשלה, ההסתדרות והעובדים צריכים לפעול בדרכים אחרות בינתיים.

הדו"ח החדש התפרסם בתקופה קשה לענף הסלולר, כאשר החברות נמצאות בהפסדים ומאיימות בפיטורי מאות עובדים.

האם הרפורמה של כחלון נכשלה?

"הרפורמה של כחלון הייתה מצוינת ובמקומה והביאה בשורה צרכנית חשובה. אבל הבעיה היא, שהרפורמה התייחסה רק לענף הסלולר והתעלמה מהרפורמות החיוניות והנדרשות בחלקים אחרים של ענף התקשורת, ובראשם בזק והכבלים. אין זה סוד, שממשלות נתניהו השונות בעשור האחרון הגנו בחירוף נפש על בזק, וכידוע לכולנו, העניין הגיע אפילו לחקירת משטרה וכתבי אישום בכפוף לשימוע. הבעיות החלו בשנים 2009-10 כבר עם הצגת הרפורמה של כחלון, שיצרה מגרש משחקים רגולטורי לא שוויוני.

"בעיה שנייה, שנובעת מהבעיה הראשונה", הוסיף פרופ' זליכה, "היא  שהרגולציה בתחום הסלולר נקבעה לפני עשור, בתקופה שבה החברות הסלולריות היו אוליגופולים שנהנו מרנטות מונופליסטיות חזיריות, אבל המצב השתנה מאז – התחרות גברה מאוד ושווי השוק של החברות, כמו גם שווי השוק של הפעילות הכלכלית הסלולרית ירדו באופן דרמטי.

"בשל כך חל עיוות בגובה התמלוגים שמשלמות החברות. בעוד שתמלוגים בענפים אחרים הם בדרך כלל פונקציה של הכנסות, רווחים או שווי של הפעילות הכלכלית בענף, אגרות התדרים בשוק הסלולר הן שקליות וצמודות, כך שהיום, כעבור עשר שנים, אגרות התדרים עלו בעשרות אחוזים, והרווחיות המצרפית בענף ירדה ב-95%. במילים אחרות – המיסוי האפקטיבי שמהוות אגרות התדרים עלה עשרות מונים".

ירידה בהיקף ההשקעות

"כמובן שאנו סוקרים בנייר המחקר שהכנו עיוותים נוספים, ומראים שהרגולציה בתחום התקשורת לא מעודכנת. משרד התקשורת הזניח את האחריות הרגולטורית שלו במשך עשור, ומי הרוויח מזה – בזק והכבלים. מי הפסיד? החברות הסלולריות, אבל בראש ובראשונה הצרכנים. הם אמנם קיבלו מחירים נמוכים וזה מצוין, אבל קיבלו גם ירידה דרמטית בהיקף ההשקעות יחסית לעולם. אם לפני עשר שנים היינו בין המדינות המתקדמות ברמה הטכנולוגית של התשתית הסלולרית, היום איפה אנחנו ואיפה דור 5… איפה אנחנו לעומת העולם, אפילו בקצב הגלישה בדור 4? אנחנו בין מדינות אפריקה בכלל, מה שחיזק עוד יותר את היתרון שיש לבזק. למה ממשלות נתניהו הגנו על בזק ועל הכבלים אין זה מתפקידי לענות, אולי המשטרה תשיב, אבל, הלו, נגמר העשור של נתניהו".

למי מיועד המחקר?

"ערכנו את המחקר עבור משרד התקשורת וביצענו מחקר אסטרטגי של השינויים הרגולטוריים הנדרשים לענף הסלולר, ובכוונתנו – לאחר אישורו של יו"ר ההסתדרות – להגיש אותו לשר התקשורת בתקווה שהדבר יניע חשיבה אסטרטגית".

האם אין תפקידה של ההסתדרות להגן על עובדים? מה לה ולמחקרים כאלה?

"ההסתדרות, תפקידה להגן על העובדים, אבל מכון המחקר של ההסתדרות עושה עבודות מחקר מקצועיות בלתי תלויות, ואני אישית חתום עליהם".

עד שתהיה ממשלה העובדים יהיו בבית מזמן?

"זה לא קשור לעניין. יש עיוותים שימשיכו להשליך לשנים רבות, וחובה לעצור אותם. ההסתדרות תדע להגן על זכויות העובדים ולבצע את ההתייעלות הנדרשת ללא קשר לשינויים הרגולטוריים הנדרשים. אלו שינויים שדורשים עדכון מדיניות של משרד התקשורת אחרי עשר שנות ההפקרות של נתניהו וממשלותיו בשוק הזה, הפקרות שהיום אנחנו יודעים שהיא לא תקינה".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים