תוכן פרסומי
ראשי » חדשות » כיצד הטכנולוגיה יכולה לעזור למלחמה בפקקים?
הרבה פקקים, הרבה עצות... אבל מה עם הפתרונות? צילום אילוסטרציה: BigStock

כיצד הטכנולוגיה יכולה לעזור למלחמה בפקקים?

פתיחת מאגרי מידע לציבור, אימוץ מודל הרב קו בשירותי תחבורה נוספים ותשלום על החזקת רכב גם אם אין לעובד אחד כזה - אלה בין דרכי הפעולה שהציע ד"ר ויקטור אררה, מומחה לתחבורה חכמה, בפאנל שהתקיים בבית אנשים ומחשבים

מאת 11 בספטמבר 2019, 17:28 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

הבקרים של רבים (מאוד) מאתנו עוברים במה שניתן להגדיר כסיוט – פקק אחד מתמשך וארוך בכל יום. אם אתם מגיעים בבוקר ממוצע לגוש דן, נמצאים בכניסה לירושלים או נוהגים בקריות או בעוד כמה מקומות מרכזיים בארץ – לא תימלטו מזה.

תילי תילים של תכניות נהגו והצעות הוצעו כדי להילחם בתופעה הזאת: מכבישי אגרה שיפחיתו במידת מה את עומסי התנועה בכבישים החינמיים (לא עזר), ועד לייעול התחבורה הציבורית ויותר שימוש בה (לא עושים זאת, לפחות לא בצורה רצינית). לד"ר ויקטור אררה, מנכ"ל סמארטמון ומומחה ותיק בתחום, יש הצעה אחרת, שאותה הוא העלה בפאנל שהתקיים באחרונה בבית אנשים ומחשבים, בהשתתפות מומחי תחבורה. הפאנל נערך לקראת כנס eGov של אנשים ומחשבים, שיתקיים בדצמבר הקרוב ויכלול, כמו כמעט בכל שנה, מסלול תחבורה. אלא שבניגוד לפעמים הקודמות, המסלול יעסוק השנה לא רק בתחבורה הציבורית, אלא במתן פתרונות כוללים, שה-IT הוא הגורם המרכזי המאפשר אותם.

ויקטור אררה, מנכ"ל סמארטמון ומומחה ותיק בתחום התחבורה החכמה. צילום: יניב פאר

ויקטור אררה, מנכ"ל סמארטמון ומומחה ותיק בתחום התחבורה החכמה. צילום: יניב פאר

הנתונים מראים שצפיפות תנועת הרכבים בכבישי ישראל גדולה פי שלושה מממוצע ה-OECD (נכון ל-2015). ד"ר אררה ציין ש-"להערכתי, בצפיפות כלי הרכב אנחנו גבוהים פי ארבעה מממוצע ה-OECD". הוא מציע חמישה כיווני פעולה לפתרון הבעיה: מידע, ניידות כשירות (MaaS), מיסוי/פיצוי, תפעול ונתיבים מהירים. כמו כן, הוא קרא להקים מסלול תחבורה ברשות החדשנות, לטובת סטארט-אפים שעוסקים בתחום.

"יש לפתוח מאגרי מידע קיימים לציבור ולקהילת החוקרים והיזמים, ולהרחיב את שירותי המידע של Waze ומוביט לכל אפשרויות ההגעה והתחבורה. האזרח צריך לראות ראייה כוללת איך הוא יכול להגיע ממקום למקום", הדגיש. מהנדס התחבורה רענן חסידוף סייג ואמר כי "מדובר במאגרים ענקיים בגודלם ואין מי שינתח אותם".

באשר לניידות כשירות ציין אררה כי "אחת הדרכים לעשות זאת היא לאמץ את מודל תשלום ה-ABT (ר"ת Account Based Ticketing), כדוגמת הרב קו, ולהרחיב אותו לכלל אמצעי התחבורה – ציבורית, שיתופית וכדומה. בנוסף, צריך לשכלל את השימוש ברב קו כך שנוכל לטעון את הכרטיס ולשלם גם מהמושב".

עוד מציע אררה להטיל על עובדים תשלום על החזקת רכב מהעבודה גם אם אין להם אחד כזה ו-"השתתפות חכמה" בהוצאות נסיעה על ידי המעסיק, משרד האוצר ומשרד התחבורה.

עצותיו בתחום התפעולי הן "להפוך את בקרת הרמזורים לחובה לאומית, לאסוף נוסעים רק בתחנות, לאחד תחנות הסעה, לשלב בין אמצעי תחבורה שונים ולהעביר את התחבורה הציבורית למיניבוסים, מה שיאפשר להגביר את התדירות והקיבולת, כי ניתן יהיה לגייס לצורך כך נהגי מוניות".

לבסוף, אררה מציע להפוך נתיבי תחבורה ציבורית לנתיבים מהירים ולהוריד את מתן הפטור מתשלום בנתיבי אגרה מנהג וארבעה נוסעים לנהג ושני נוסעים.

"יש להכניס את התשלום מהטלפון לשימוש"

מענף התחבורה הציבורית השתתף בדיון איתמר כהן, מנמ"ר דן, שטען ש-"אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים" כדי לסייע לשיפור מצב התחבורה בישראל, "אם כי אנחנו נתונים לרגולציה ולא יכולים לעשות את מה שאנחנו רוצים. אנחנו שואפים לתכנן טוב יותר את הקווים וכבר הצלחנו לקצר את זמן העמידה של הנוסע בתחנה".

איתמר כהן, מנמ"ר דן. צילום: יניב פאר

איתמר כהן, מנמ"ר דן. צילום: יניב פאר

כהן מציע להוסיף נתיבי תחבורה ציבורית בתוך הערים "ולהכניס לשימוש את מה שכבר הוכח בפיילוטים – שניתן לשלם מהטלפון ושהחישוב יכול להיעשות על פי תדירות הנסיעות, כך שאם אדם נוסע הרבה, הוא ישלם לכל היותר מחיר של חופשי חודשי, למשל".

לדבריו, "כיום, מוביט עובדת על פרוטוקול סטטיסטי, והחל מינואר, נתוני המיקום יסופקו באמצעות מאגרי המידע בזמן אמת, כך שהאפליקציה ושירותים אחרים יוכלו לדעת היכן נמצא האוטובוס ולתזמן את זמן ההגעה שלו לתחנה בדיוק רב יותר".

"לשפר את הקשר בין מערכות התחבורה והרגולטור"

חסידוף קרא "לשפר את הקשר בין מערכות התחבורה והרגולטור, כמו גם את השילוביות בין סוגים שונים של תחבורה. זה זז לאט אבל מתקדם".

מהנדס התחבורה רענן חסידוף. צילום: יניב פאר

מהנדס התחבורה רענן חסידוף. צילום: יניב פאר

הוא ציין ש-"יש ניסיונות לווסת את זמני הנסיעות של אזרחים כדי לפזר את העומס, לדוגמה בפרויקט נעים בירוק, שבו נהגים שלא נוסעים בשעות העומס מקבלים תשלום מהמדינה".

"הבעיה האמיתית: המייל הראשון והאחרון"

עוד השתתף בפאנל אייל הופמן, מנהל חממת היי-רוד, ששייכת ל-PGL – קבוצה שעוסקת מזה 30 שנים בתכנון תחבורה ותשתיות, ומסייעת לסטארט-אפים בשלבים מוקדמים שעוסקים בתחום. לדבריו, "הבעיה האמיתית בתחבורה הציבורית היא המייל הראשון והאחרון, ובזה צריך לטפל".

אייל הופמן, מנהל חממת היי-רוד. צילום: יניב פאר

אייל הופמן, מנהל חממת היי-רוד. צילום: יניב פאר

"לכל רמזור יש בקר", הוסיף. "השאלה היא אם מדובר בבקרה חכמה או טיפשה. כיום יש חברות שמנהלות רשת כבישים שלמה ולא צומת בודד. כך, נתיבי ישראל עושה פיילוט בצמתים שבאחריותה. עם זאת, צריך להתאים את החוקים לשינויים הנדרשים, למשל האפשרות לעבוד עם קו שירות אדפטיבי, כדוגמת באבל של דן ו-ויה". גם הופמן קרא לפתוח את מאגרי המידע, כדי שחוכמת ההמונים תוכל להביא לפיתוחם של שירותים חדשים.

כיצד הטכנולוגיה יכולה לעזור למלחמה בפקקים? Reviewed by on . הבקרים של רבים (מאוד) מאתנו עוברים במה שניתן להגדיר כסיוט - פקק אחד מתמשך וארוך בכל יום. אם אתם מגיעים בבוקר ממוצע לגוש דן, נמצאים בכניסה לירושלים או נוהגים בקר הבקרים של רבים (מאוד) מאתנו עוברים במה שניתן להגדיר כסיוט - פקק אחד מתמשך וארוך בכל יום. אם אתם מגיעים בבוקר ממוצע לגוש דן, נמצאים בכניסה לירושלים או נוהגים בקר Rating: 0

הגיבו