היי-טק בצבעי הטריקולור, או: למה כדאי לחברות מישראל לפעול בצרפת

יום הבסטיליה, שחל היום (א'), הוא הזדמנות מצוינת לראיין את שגרירת צרפת בישראל, הלן לה-גל, על ההיי-טק הצרפתי, הפעילות המשותפת לשתי המדינות וכיצד הברקזיט צפוי להשפיע

שגרירת צרפת בישראל, הלן לה-גל. צילום: שגרירות צרפת

כשחושבים על צרפת, הדברים הראשונים שקופצים בראש הם יינות, (עיר ה)אורות ונוף משכר. סביר להניח שגם מטרו, מגדל אייפל וטיול מהנה בשאנז אליזה, ומהצד השני, לא מעטים יוסיפו לכך טרור ובעיות עם מהגרים. בטח שלא היי-טק. להפך – המדינה הזאת, כך נראה, מזוהה יותר עם שאנסונים ישנים ואיך לא, המהפכה הצרפתית, ופחות עם חדשנות וטכנולוגיה.

אלא שאסוציאציות לחוד ומציאות לחוד: למדינת הטריקולור יש סצנת היי-טק ענפה, שלא מביישת מדינות אחרות באירופה שיותר מזוהות עם התחום, כמו גרמניה ובריטניה, ויש אפילו מי שאומרים שהיא נושפת בעורפה של ישראל כאומת הסטארט-אפ. על פי הדירוג השנתי האחרון שפרסמה פירמת הייעוץ A.T Kearney, צרפת היא המדינה החמישית באקטרקטיביות שלה להשקעות זרות, אחרי ארצות הברית, גרמניה, קנדה ובריטניה, ולפני כלכלות בולטות בתחום ההיי-טק כמו יפן וסין. ישראל לא נמצאת בין 25 המדינות הראשונות (והיחידות שהוצגו).

תעשיית ההיי-טק הצרפתית פחות מתמחה בסייבר ובפינטק, כמו החברות הישראליות, ויותר בתחומים כמו בריאות דיגיטלית, אינטרנט של הדברים, אגרוטק ואינשורטק (חברות שמפתחות טכנולוגיות לעולם הביטוח). "לכן", אומרת שגרירת צרפת בישראל, הלן לה-גל, "תעשיות ההיי-טק בשתי המדינות משלימות זו את זו. זאת גם הסיבה שחברות צרפתיות רבות באות לחפש את הטכנולוגיה הישראלית, ויש התעניינות לא מעטה של ההיי-טק הישראלי אצלנו".

פרספקטיבה על ההיי-טק הישראלי

לה-גל, שבקרוב תסיים את תפקידה ותעבור להיות שגרירת צרפת במרוקו, התראיינה לאנשים ומחשבים לרגל יום העצמאות הצרפתי – יום הבסטיליה, שחל היום (א'). היא עובדת בשירות הדיפלומטי הצרפתי מזה כמה עשורים. תחום המומחיות שלה הוא אפריקה, ובתפקידה האחרון היא אף הייתה יועצת של הנשיא הצרפתי דאז, פרנסואה הולנד, לענייני היבשת (שחלקים נרחבים ממנה נשלטו בעבר על ידי צרפת ועדיין יש לה השפעה רבה בה), אולם שימשה גם כנציגת צרפת לאיחוד האירופי.

משרת השגרירה היא התפקיד השני שלה בישראל – בשנות ה-90 לה-גל שימשה כמזכירה ראשונה בשגרירות בתל אביב. לכן, יש לה פרספקטיבה על התפתחות ההיי-טק הישראלי וההבדלים בין מה שהוא היה אז למה שהוא כיום. "ההיי-טק הישראלי הוא מרשים מאוד. הוא התרחב מאוד משנות ה-90, שאז הוא היה בשלבים הראשונים שלו, לאקו-סיסטם הרחב שהוא בימים אלה", אמרה.

סיוע לחברות ישראליות להיכנס לשוק הצרפתי – ולהפך

שגרירות צרפת בישראל מסייעת לחברות ישראליות, לרבות בתחום ההיי-טק, שרוצות להשתקע בצרפת או להתחיל בה פעילות – ולהפך. במסגרת זו, היא מלווה משלחות שונות של אנשי עסקים צרפתיים שמגיעים לישראל על מנת להתרשם מהחדשנות כאן ואולי לעשות עסקות. מן העבר השני, היא מציעה ייעוץ לחברות ישראליות כיצד לפעול בשוק הצרפתי, איך להיענות לדרישות החוק והרגולציה ועוד. כמו כן, השגרירות מסייעת בארגון מפגשים בין נציגי חברות משתי המדינות. פעילות זו מתבצעת באמצעות תכנית ביזנס פראנס של ממשלת צרפת.

בנוסף, הממשלה בפריז מציעה ליזמים את פרנץ' טק ויזה – אשרת עבודה מיוחדת לאנשי היי-טק ובני משפחותיהם, שניתנת למשך שנה והיא ברת חידוש. כדי להוציא את הוויזה הזו אין צורך להגיע לצרפת – אפשר לעשות זאת בקונסוליה שלה ברחוב בן יהודה בתל אביב.

חרות, שוויון, היי-טק. אילוסטרציה: BigStock

חרות, שוויון, היי-טק. אילוסטרציה: BigStock

למה כדאי לסטארט-אפים ישראליים להקים פעילות או אף סניף בצרפת?
"יש סיבות רבות, ראשית, האקו-סיסטם של החדשנות בצרפת הוא דינמי מאוד, בעיקר בשלוש השנים האחרונות, משום שהפרלמנט הצרפתי ביצע כמה שינויים בחוקים ונוצרה סביבת מס ידידותית לחברות. הסיבה השנייה היא התחרות שקיימת בין אזורים שונים בצרפת למשוך השקעות חוץ. נכון שפריז היא מרכז ההיי-טק של צרפת, אבל יש בה עוד ערים שמעוניינות שחברות טכנולוגיות ישתקעו בהן, כמו טולוז, ליון ומארסיי.

סיבה נוספת היא הפעילות של חברות רב לאומיות רבות, שצרפת היא המרכז שלהן באירופה, ושל חברות צרפתיות. לסטארט-אפים בישראל יש רעיונות טובים מאוד וטכנולוגיות טובות מאוד, אבל הם צריכים לבחון אותן. לנו יש את החברות הגדולות, למשל בתחומים כמו תחבורה וקמעונות. אנחנו גם שער לאירופה, כאחת הכלכלות הגדולות ביבשת, ולממשלת צרפת יש קשר טוב מאוד עם מוסדות המחקר במדינה. ככלל, יש קשרים טובים בין האוניברסיטאות בשתי המדינות, במיוחד במסגרת תכניות כמו הורייזון 2020. שיתוף הפעולה הזה יכול להתפתח לעשיית עסקים".

למה כדאי לחברות צרפתיות להגיע לישראל?
"כדאי להן להקים נוכחות קטנה כאן, במטרה שלא לתת לחדשנות הישראלית לעבור מעליהן. לראייה, רק בשבועות האחרונים, שתי חברות צרפתיות פתחו מרכזים בישראל – STMicroelectronics (חברה צרפתית-איטלקית שעוסקת בתחום הסמיקונדקטורים – י"ה), שפתחה אינקובטור בישראל, ורנו, יחד עם ניסאן ומיצובישי.

החברות הצרפתיות שמגיעות לישראל רוצות לברור את החדשנות של האקו-סיסטם כאן, כדי שלא לפגר אחרי המתחרות. ישראל היא המדינה שבה יש את החדשנות הרבה ביותר בתחומים מסוימים, אם כי בגלל גודלה, היא לא נתפסת כשוק שכדאי להשקיע במכירות רבות לו".

בעתיד, לדבריה, "הקשרים בין תעשיות ההיי-טק בצרפת ובישראל ילכו ויתעמקו. אנחנו יכולים לשתף פעולה באתגרים עולמיים שהטכנולוגיה חשובה מאוד בהם ויכולה לספק להם מענה, למשל שינויי האקלים".

לסיכום, עלה בראיון נושא שאי אפשר שלא להתייחס אליו – הברקזיט. לדברי לה גול, "הוא ישפיע בעיקר על הכלכלה הבריטית, אבל גם על הכלכלה האירופית. ההשפעה תלויה באיזה ברקזיט יהיה – 'רך', כלומר עם הסכם, או 'קשה', הווה אומר בלעדיו. לברקזיט 'קשה' יהיו השלכות רבות יותר. אנחנו מוכנים לשני המקרים. כך או כך, אני לא צופה שיהיו השלכות רבות לחברות היי-טק שפעולות באירופה בכלל ובצרפת בפרט, כי זה שוק שהוא מטבעו גלובלי, אם כי יהיו חברות – כאלה שהשוק העיקרי שלהן הוא אירופה – שיעתיקו את המיקום שלהן מבריטניה למקומות אחרים, כולל לצרפת".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים