משואת המגזר הציבורי: יאיר פראנק

המחשוב הממשלתי מקבל הרבה ביקורת, במידה לא מעטה של צדק. מערכות שלא תמיד מתפקדות, יד ימין שלא תמיד יודעת מה יד שמאל עושה וכתוצאה מכך, שירות קלוקל לאזרח. אלא שלצד הביקורת, נעשים הרבה מאמצים לשפר את השירות ולהתאים את המערכות של הממשלה לסטנדרטים של אומת הסטארט-אפ.

יאיר פראנק הוא בין הבולטים שאחראים לכך. הוא עומד בראש רשות התקשוב הממשלתי מאז שהוקמה ב-2015, תחת משרד ראש הממשלה. זאת, לאחר שהתחום נוהל בשנים שלפני כן במשרד האוצר. מדובר בגוף שמתווה את הדרך עבור התקשוב הממשלתי ומורה למשרדי הממשלה איך לעבור אותה. האם ואיך הם עושים זאת? זה כבר לא בסמכות רשות התקשוב הממשלתי, שהיא גוף נעדר סמכויות פיקוח ונטול שיניים. בפני התקשוב הממשלתי והרשות עומדים אתגרים רבים ויש לקוות שפראנק, שהגיע מהמגזר הממשלתי (הוא היה מנמ"ר משרד המשפטים), יתמודד מולם בתבונה ובהצלחה.

ליאורה שכטר, מנמ"רית עיריית תל אביב ויו"רית פורום המנמ"רים ברשויות המקומיות. צילום: ניב קנטור

מועמדת נוספת: ליאורה שכטר -ערים רבות בישראל מבצעות פרויקטים של עיר חכמה. מצפון ועד דרום, ברשויות המקומיות מודעים לנושא ולחשיבותו, ובחלק מהמקומות גם נותנים לכך משקל רב. אחת מאותן ערים היא תל אביב, שם הדבר נעשה בהובלתה של שכטר, מנמ"רית העירייה, שהיא גם יו"רית פורום המנמ"רים ברשויות המקומיות. פרויקט הדגל של עיריית תל אביב-יפו בתחום הוא דיגיתל, שכולל אלמנטים רבים של עיר חכמה – מכרטיס תושב דיגיטלי שכולל הטבות שונות ועד לאפליקציה ייעודית, שמאפשרת להתעדכן על אירועים בעיר, לדווח על מפגעים למוקד 106 ועוד שירותים שונים שיש מקומות שעדיין ניתנים בדרך הישנה. תוסיפו לזה את המצלמות הרבות שמותקנות ברחבי העיר ועוד שירותים חכמים רבים ותיווכחו שלא לחינם היא זכתה ב-2014 במקום הראשון בתחרות הערים החכמות בתערוכת Smart City בברצלונה ושלוש שנים לאחר מכן במקום השני בתחרות חדשנות של האיחוד האירופי, כשרק פריז הקדימה אותה.

לרשימה המלאה של המשואות ומדליקיהן לחצו כאן.