מה מצפים בכירי הענף מהממשלה החדשה שתיבחר?

לקראת הבחירות לכנסת פנתה מערכת אנשים ומחשבים לבכירי הענף וניסתה לברר מהן ציפיותיהם מהממשלה החדשה שתקום ● בין העונים: מארק גזית, מנכ"ל ThetaRay; יוסי כרמון, מנכ"ל טרונובייט;  אריק פיינגולד, נשיא קבוצת Comm-IT ואחרים

בחירות 2020 או 1949? צילום: BigStock

לקראת הבחירות לכנסת הנוחתות עלינו מחר (ג'), מערכת אנשים ומחשבים פנתה לבכירים בענף ושאלה מהם הציפיות שלהם מהממשלה החדשה שתקום.

מארק גזית, מנכ"ל ThetaRay, ביקש להדגיש את חלקה המשמעותי של המדינה בדחיפה ובתמיכה בחברות ישראליות הפורשות כנפיים, פותחות פעילות במדינות שונות ומגדילות את הכנסות המדינה מיצוא. "כמנכ"ל של סטארט-אפ צעיר בתחום הפשיעה הפיננסית", אמר גזית, "חשוב לי להדגיש עד כמה משמעותי חלקה של המדינה, באמצעות ארגונים כמו מכון היצוא, בהצלחתן של חברות ישראליות מעבר לים. הגדלת התקציב שלו תתרום להכנסות המדינה, להעסקת עובדים, להתפתחות ולפריחת חברות ישראליות ממגזרים שונים – ולפריחת הכלכלה הישראלית כולה".

מארק גזית, מנכ"ל ThetaRay. צילום: יח"צ

מארק גזית, מנכ"ל ThetaRay. צילום: יח"צ

גזית סיים באומרו כי "בעידן בו אנשים שונים בוחרים להשמיץ ולהשחיר כל חלקה טובה בכלכלה הישראלית, ראוי שנדע להעלות על נס גם את הטוב שנעשה ואף נקרא לממשלה החדשה, ולשר הכלכלה החדש שייבחר – לחזק ולשמר את העשייה הטובה".

יוסי כרמון, מנכ"ל Trunovate. צילום: יח"צ

יוסי כרמון, מנכ"ל Trunovate. צילום: יח"צ

לדברי יוסי כרמון, מנכ"ל טרונובייט, "חשוב מאוד שמי שירכיב את הממשלה החדשה, יידע לקדם לא רק את תחום ההיי-טק, אלא גם את התעשייה הישראלית, שעושה בשנתיים האחרונות את הקפיצה המשמעותית שלה, בדרך להפוך לענף משובץ טכנולוגיות מתקדמות. ענף שכזה יוביל את תהליכי הייצור ויהפוך אותם ליעילים ולרווחיים יותר. מקובל במחוזותינו להשקיע בטכנולוגיות ואנחנו נחשבים, ולא בכדי, לאומת סטארט-אפ, אבל אם יופנו המשאבים הנכונים והתמריצים המתאימים – נוכל להוביל גם בטכנולוגית ייצור ובכך לייתר את העברת קווי הייצור למזרח, ולייצר יתרון יחסי על פני יצרנים אחרים בעולם. אני מקווה ששר הכלכלה החדש יידע להשקיע בצורה נבונה את משאבי המדינה".

אורן ישרים, מנהל מכירות אזורי באינפינידאט. צילום: יח"צ

אורן ישרים, מנהל מכירות אזורי באינפינידאט. צילום: יח"צ

שימור החדשנות הישראלית

אורן ישרים, מנהל מכירות אזורי באינפידנט, אמר כי "לאחר הבחירות, נבחרי הציבור שלנו יהיו חייבים לשים בראש סדר העדיפות שלהם את שימור החדשנות הישראלית. מדינת ישראל חייבת לעודד חברות ישראליות להקים בישראל תעשיית היי-טק חזקה ואיתנה, אשר תספק מקומות עבודה, תתמיד בפיתוח טכנולוגי ותשמר את הידע הטכנולוגי המקומי. מודל מדינת הסטארט-אפ, שחרט על דגלו את המרדף אחרי האקזיט, מאפשר ליזמים ולמשקיעים להתעשר – ולא תמיד טומן בחובו הבטחה להקמת מרכזי פיתוח מקומיים. יתרה מכך, הרווח של המדינה ממכירת החברות הללו אינו גדול. חזון המפעל הציוני ניתן למימוש כיום בתעשיית ההיי-טק המקומית. החדשנות הישראלית היא הלב הפועם שלו, לכן, ראוי שתוקמנה יוזמות לשימורה ולקידומה בחסות המדינה".

אריק פיינגולד, נשיא קבוצת היזמות והפיתוח Comm-IT. צילום: גבריאל בהרליה

אריק פיינגולד, נשיא קבוצת היזמות והפיתוח Comm-IT. צילום: גבריאל בהרליה

אריק פיינגולד, נשיא קבוצת Comm-IT, ציין כי "תעשיית ההיי-טק בישראל נמצאת במשבר תעסוקתי, שחייב להבחן לעומק ולהיות מטופל על ידי נבחרי הציבור שלנו במספר מישורים, ובראשם תחום החינוך. המחסור באנשי פיתוח אינו בא לידי ביטוי רק במספר בוגרי מדעי המחשב, אלא גם בפער איכותי, שבא לידי ביטוי בהיקף הידע עמו הם משתחררים לשוק. יוזמות להכשרה מזורזת לאקדמאים אינן מספקות, נכון להיום את הפתרון, והמעסיקים יודעים שעליהם להשקיע חודשים ארוכים בהכשרת כוח אדם, כדי לעמוד בדרישות הבסיסיות הקיימות בפרויקטים של פיתוח מוצר. מצב זה עשוי להוביל לתוצאות הרסניות למעסיקים רבים ולקריסה של חברות חשובות בתעשייה. מדינת ישראל נושאת את דגל החדשנות – אולם חייבת להשקיע ביוזמות ובתכניות לימוד אקדמיות, הכוללות ידע פרקטי, עדכני ואיכותי על מנת לשמר את הנכסים היקרים לה".

אריאל יוספי, שותף במשרד הרצוג פוקס נאמן ומנהל תחום הפרסום הדיגיטלי והמוניטיזציה

אריאל יוספי, שותף במשרד הרצוג פוקס נאמן ומנהל תחום הפרסום הדיגיטלי והמוניטיזציה

לדברי עו"ד אריאל יוספי, שותף בהרצוג, פוקס, נאמן ומנהל משותף של מחלקת הטכנולוגיה והרגולציה בפירמה, "בבחירות בארצות הברית  לפני שנתיים וסביב הברקזיט באנגליה נעשה שימוש מסיבי ברשתות החברתיות ובפרסום ממוקד, ובמסגרת זו הופצה תעמולה מטעה ומידע שקרי עם מסרים מניפולטיביים. הפרקטיקה הבעייתית הזו הביאה מחוקקים וממשלות ברחבי העולם לבחון בצורה קפדנית ומחודשת את הרגולציה בנושא. לצד הפצת המידע השקרי, התוצאות הבעייתיות באות לידי ביטוי בשני היבטים: ניצול מידע פרטי של אנשים כדי להתאים מסרים להרגלי הגלישה שלהם, ואנונימיות שהרשת מאפשרת למפיץ המסרים. הרגולטורים המדינתיים והאינטרנטיים מנסים לתקוף את התופעה באמצעות אכיפה גוברת ופיתוח רחב של חוקי הגנת הפרטיות ודרך חובות לגלות מי עומד מאחורי כל פרסום". הוא סיים באומרו כי "כשהטכנולוגיה מתקדמת והרגולציה מתחילה להדביק את הפער, נמצאות הפרצות דווקא בטכנולוגיות ישנות יותר, שם הרגולציה לא נדרשה לעדכן את הכללים מספיק מהר".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים