תוכן פרסומי
ראשי » חדשות » הכירו את ה-IT שמאחורי מאגרי תמר ולווייתן
אסדת הגז תמר. צילום: יח"צ

הכירו את ה-IT שמאחורי מאגרי תמר ולווייתן

בתוך כל הסערה סביב מתווה הגז, כמעט שלא דובר על ההיבט הטכנולוגי שלו ושל תפעול מאגרי תמר ולווייתן ● יקי אלמוזנינו, מנמ''ר נובל אנרג'י לאזור המזרח התיכון, פותח צוהר ל-IT שמאפשר את קיומו של הפרויקט הלאומי והמורכב

מאת 13 בדצמבר 2018, 14:11 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

מתווה הגז הוא נושא שדובר עליו רבות, בהיבטים שונים. הוא עורר מחלוקת חריפה בציבור ובקרב הפוליטיקאים, בעיקר סביב התעריפים, ניצול משאבי הטבע של המדינה והעובדה שאחת המרוויחות הגדולות מכל זה היא חברה זרה – נובל אנרג'י. אבי גבאי, שהיה אז השר להגנת הסביבה (וכיום הוא יו"ר מפלגת העבודה והמחנה הציוני), אף התפטר מהממשלה בעקבות כך. מה שלא דובר עליו רבות הוא הטכנולוגיה שתפעולו של המאגר ומימוש הפוטנציאל הגלום בו תלויים בה. יקי אלמוזנינו, מנמ"ר נובל לאזור המזרח התיכון ומערב אפריקה, פותח עבורנו צוהר לכך. לדבריו, "תעשיית הגז והנפט עוברת שינוי בשנים האחרונות. ה-IT נהיה יותר משמעותי ומעורב יותר ויותר בתהליכים העסקיים והתפעוליים".

נובל אנרג'י קמה ב-1932, כחברה פרטית בארצות הברית, והגיעה ארצה ב-1998. פעילותה נחלקת לשניים: יבשתית בארצות הברית וימית באפריקה ובמזרח התיכון – פעילות שמאגרי הגז בישראל היא חלק ממנה. המפורסמים שבמאגרים הם תמר, שהתגלה ב-2009, ולווייתן, שאת שמו שמענו בפעם הראשונה ב-2010. אלא שהם לא הראשונים: כבר שנה לאחר כניסתה של נובל, ב-1999, התגלה מאגר נועה ומאגר נוסף, מרי בי – בשנת 2000.

כיום, מכלל הקידוחים, לנובל יש שלושה נכסים עיקריים: מרי בי; תמר, המפיק העיקרי, ש-70% מייצור החשמל בישראל בא ממנו; ולווייתן, המתוכנן לספק גז לישראל, ירדן ומצרים, והקמתו תסתיים בשלהי 2019. עלות ההשקעה בלווייתן עומדת על קרוב לארבעה מיליארד דולר וזו שבתמר על 3.5 מיליארד. כמות הגז נמדדת ביחידות נפח TCF. בתמר יש 11 יחידות, בלווייתן 22 ובמרי בי – אחת. על פי נובל, בקצב הצריכה הנוכחי, מאגר תמר יספק לישראל גז למשך שלושה עשורים. הגז מלווייתן, לעומתו, מיועד לשוק המקומי, אך, כאמור, גם ליצוא.

יקי אלמוזנינו, מנמ''ר נובל אנרג'י לאזור המזרח התיכון ומערב אפריקה. צילום: יח"צ

יקי אלמוזנינו, מנמ"ר נובל אנרג'י לאזור המזרח התיכון ומערב אפריקה. צילום: יח"צ

"מוטלת על נובל אחריות כבדה"

"לנובל יש שני תפקידים: אנחנו שותפים בכל מאגר והגורם שמתפעל אותו. אנחנו הגורם שמקים את הפרויקטים, מנהל אותם ומתפעל את האסדות ביומיום. זו אחריות כבדה לפעילות התקינה והבטוחה של האסדות ולאספקה שוטפת של גז ליצרני החשמל בארץ", ציין אלמוזנינו.

לווייתן הוא פרויקט תשתית ענק שכולל אלפי עובדים ומאות חברות, ופועל בעשרות מדינות בעולם. נובל נערכת להפעלה של אסדת לווייתן בסוף 2019, כמובטח, "וכלל עובדי החברה מחויבים להצלחה שלו", אמר המנמ"ר. ככלל, בנובל ישראל יש יותר מ-200 עובדים והם מקבלים גיבוי, כשנדרש, מעובדי החברה העולמית. הם גם אלה שמתפעלים את אסדת תמר, שממוקמת על מגדל בגובה של 240 מטר, ובסך הכל גובה האסדה עומד על כ-290 מטר. "המגדל הזה גבוה יותר ממגדל משה אביב (המגדל שנחשב לגבוה ביותר בישראל – י"ה)", המחיש אלמוזנינו, "ואילו המאגר עצמו נמצא בעומק של 1,700 מטר. בעומק הזה ישנו ציוד רב, המחייב אחזקה המבוצעת באמצעות רובוטים תת ימיים. גודלו של לווייתן הוא כשל גוש דן ותמר – מחצית ממנו". כמעט מיותר לציין שכל זה מעמיד בפני נובל אנרג'י אתגרים טכנולוגיים רבים.

המאגרים במים, פעילויות המחשוב ב-"שמים", כלומר – בענן

אלמוזנינו כפוף למנמ"ר נובל העולמית, ותחתיו יש כ-50 עובדי IT בארץ ובחו"ל ותקציב מחשוב שנתי שעומד על עשרות מיליוני שקלים. "יש לנו מערכות עסקיות רגילות", אמר. "אנחנו מבוססי אורקל: יש לנו ERP ברישוי מסורתי ואנחנו גם מתארחים בענן שלה בטקסס. רבות ממערכות ה-IT שלנו נמצאות בענן – לא רק של אורקל. ככלל, אנחנו נמצאים בימים אלה בעיצומו של גיבוש תכנית מעבר לענן, כאשר מודול משאבי האנוש שלנו הוא הראשון לעבור. כמו כן, יש לנו מערכות בק אופיס קלאסיות והרבה מערכות לתמיכה בתפעול – לתכנון תכניות עבודה, מערכת שו"ב תפעולית, שמשקפת את מצב האסדה, ואנחנו בעיצומו של פרויקט להטמעת מערכות בילינג".

עוד ציין אלמוזנינו כי "יש לנו פרויקט תיב"ם בעולמות ההנדסה, שנותן מענה למהנדס שנמצא באסדה ורוצה לדעת שפתח את השרטוט הנכון. עוד פרויקט גדול שאנחנו עורכים, ביחד עם IFN, הוא לניהול מסמכים באמצעות מוצר פיילנט-יבמ".

כיצד נובל מגנה על הטכנולוגיה שמאחורי האסדות?

מטבע הדברים, אחד הדברים החשובים ביותר כשמדובר על טכנולוגיה שמתפעלת את אחד הפרויקטים הלאומיים הכי מרכזיים שנעשו במדינת ישראל הוא היבט אבטחת המידע. אלמוזנינו ציין ש-"אנחנו כפופים למערך הסייבר הלאומי ועובדים אתו בצמידות. אנחנו נעזרים בפתרונות להגנת הסייבר של סטארט-אפים, שלאחר מכן, מנהל אבטחת המידע העולמי של נובל מטמיע אותם במערך ה-IT של החברה בארצות הברית. כך, הטמענו את הפתרון של קלארוטי, שהוקמה כחלק מקבוצת Team8 הישראלית. יש לה פלטפורמה מקיפה לניהול ואבטחה של רשתות תעשייתיות, עם התראות על תקלות וטעויות. עוד הטמענו את המוצר של ווטרפול, גם היא חברה ישראלית, שמספקת שערי אבטחה חד כיווניים, שמחליפים פיירוולים בסביבה של רשתות תעשייתיות. המוצר מספק הגנה מלאה למערכת הבקרה התעשייתית ולרשתות התפעול מפני מתקפות שמקורן ברשתות חיצוניות".

"סיימנו פרויקט לשדרוג תשתיות תקשורת ושרתים", סיפר אלמוזנינו. "החלפנו את כל התקשורת הפסיבית והתקנו שישה ק"מ של סיבים חדשים. הטמענו מערכות Hyper converged של EMC. יש לנו בארץ שלושה דטה סנטרים, שניים מהם במתקן היבשתי באשדוד, כאשר כל אחד מהם עצמאי בפעילותו והם עובדים בתצורת אקטיב-אקטיב לגיבוי הדדי. תשתיות התקשורת והמחשוב שלנו עמידות בשיעור של 99.999%".

"אנחנו עוסקים גם בטכנולוגיה תפעולית (OT), כי אנחנו פועלים בעולם מיוחד של תשתיות. נובל היא חברה שכל הזמן מנהלת את השרידות שלה וחושבת על בטיחות האסדה. תפיסת מערכות התקשורת שלנו היא כפולה ומשולשת, לטובת אותה שרידות: טלפוניה פנים ארגונית מבוססת סיסקו, קווים פיזיים של בזק, טלפונים לווייניים, מכשירי קשר וגם מערכת קשר של נובל, מבוססת מוטורולה", אמר.

אלמוזנינו סיכם באמרו כי "המטרה הראשונית של מנהל האסדה היא לשמור על בטיחות העובדים והמתקן, ורק לאחר מכן לייצר גז. לכן, הוא חייב קשר תמידי. תעשיית הגז ונפט לא רוצה דברים חדשים – היא רוצה לצמצם סיכונים תפעוליים".

הכירו את ה-IT שמאחורי מאגרי תמר ולווייתן Reviewed by on . מתווה הגז הוא נושא שדובר עליו רבות, בהיבטים שונים. הוא עורר מחלוקת חריפה בציבור ובקרב הפוליטיקאים, בעיקר סביב התעריפים, ניצול משאבי הטבע של המדינה והעובדה שאחת מתווה הגז הוא נושא שדובר עליו רבות, בהיבטים שונים. הוא עורר מחלוקת חריפה בציבור ובקרב הפוליטיקאים, בעיקר סביב התעריפים, ניצול משאבי הטבע של המדינה והעובדה שאחת Rating: 0

תגובות (1)

  • Avatar

    עדי שנאן

    חייבים לתקן טעות ולא לחזור עליה: מאגרי תמר ולווייתן אינם פרויקט לאומי! אילו פרויקטים המנוהלים על ידי חברות פרטיות, למען החברות הפרטיות ובדרך, אנחנו, אזרחי המדינה, נהנים מהגז שהם מפיקים, אך משלמים פי כמה מהנדרש ומהמקובל עבור גז זה!
    חוץ מזה, אין ספק שהתקשוב והטכנולוגיה המלווים את הפרויקטים האלו הם מרשימים וטוב להכיר אותם.

הגיבו