הלמ"ס: מספר מרכזי המו"פ שנפתחו בארץ גדל ב-9%

מרכזי המו"פ מהווים מנוע צמיחה הן לחברות המנהלות אותם והן לסטארט-אפים. נתון מעודד שפרסמה בסוף השבוע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעלה שבין השנים 2015 ל-2016 נרשם גידול של 8.7% במספר מרכזי הפיתוח שנפתחו בארץ – הן של חברות זרות והן של חברות בבעלות ישראלית.

הסיבה לכך היא הרמה הגבוהה של החדשנות והיצירתיות המאפיינת את ההון האנושי בישראל, שמהווה אבן שואבת לחברות רב לאומיות ולמשקיעים זרים. כמו כן, פעילות מרכזי המו"פ מהווה נתיב משמעותי לשילוב ידע והתמחות מחו"ל במשק הישראלי, והם מספקים נתח בולט מפעילות המו"פ, היזמות והטכנולוגיה בענף ההיי-טק.

בלמ"ס אמנם מתייחסים אמנם ל-2016, אולם הם מצביעים על מגמת עלייה מתמשכת, ועל משקלם וחשיבותם של מרכזי הפיתוח בישראל. על פי הלשכה, הנתונים מאפשרים לספק אומדנים על פעילות המו"פ של חברות הפועלות בארץ – הן כשלוחות של חברות רב לאומיות והן סטארט-אפים וחברות ישראליות.

הנתונים מראים כי סך כל הוצאות המו"פ של מרכזי הפיתוח עמד ב-2016 על 24.1 מיליארד שקלים – עלייה של 8.7% לעומת 2015. מדובר בנתון המהווה 46.2% מסך ההוצאות למו"פ במשק הישראלי באותה השנה. כמו כן, יותר מ-50% מההשקעות במו"פ הן בתוכנה והיתר – בתרופות, בציוד מדעי-רפואי ועוד.

מרכזי המו"פ – מקור התעסוקה המשמעותי בענף

כמו כן, עולה מהנתונים כי מרכזי הפיתוח משמשים כמקור המשמעותי ביותר לתעסוקה בענף, וב-2016 היו בהם 32.5 אלף משרות – עלייה של 5.8% לעומת 2015. עוד מעלים המספרים שהמרכיב העיקרי של הוצאות המרכזים הללו הוא עלות השכר, ושמרכזי מו"פ בענפי המחקר המדעי והפיתוח נעזרים יותר בידע ובהתמחות חיצוניים, בעוד שחברות התוכנה והייעוץ לענף המחשבים מעדיפות להשתמש בגורמים פנימיים, מסיבות כמו שמירה על קניין רוחני.

בנוסף, המספרים של הלמ"ס מאוששים את הידוע שלפיו מקורות המימון של הסטארט-אפים העוסקים בפיתוח הם בעיקר קרנות הון-סיכון ואנג'לים, ואילו הממשלה מימנה כ-8% מהגיוס הראשוני שלהם, באמצעות רשות החדשנות.