"כיום כל רובוט עובד בסביבה סגורה"

"כיום, כל רובוט עובד בסביבה סגורה, אם אדם או רובוט אחד מתקרב אליו לתוך הטווח המוגדר, הרובוט מפסיק לייצר. כדי להתגבר על כך צריך לתכנן כך שהרובוט ימשיך לעבוד, אפילו לאט יותר", אמר ירון מרדכי, מנהל תחום רובוטיקה תעשייתית ב-YASKAWA .

מרדכי תיאר את הפתרון לבעיה של שיתוף בין בני אדם ורובוטים. הוא דיבר בכנס Industry 4.0. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך בשבוע שעבר באולם אירועים LAGO בראשון לציון. את הכנס, בו השתתפו מאות אנשי מקצוע מהתחום, הנחו אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט, יו"ר ועדת התכנים של הכנס, ויהודה קונפורטס, עורך ראשי אנשים ומחשבים.

לדברי מרדכי, "שילוב של רובוטים ומכונות ייצור יהיה כדאי. רובוט המפעיל מכונה או מספר מכונות במקביל יהיה פרודוקטיבי יותר מהפעלת ידנית. רובוט עובד באופן רציף ובזמן מחזור קבוע. לרובוטים יתרון באפליקציות כבדות, מונוטוניות ואף מסוכנות".

"רובוט גם יאפשר את הגמישות – ייצור של מגוון מוצרים ומספר תכניות ייצור שונות.מבחינת רווחיות – רובוטים מתאימים במיוחד לייצור של מוצרים חוזרים ובכמויות סבירות. במידה והתא עובד ללא מגע יד אדם הרווחיות תגדל אף מהר יותר. כמו כן השימוש ברובוטים שעושים תנועות מדויקות יאפשר ירידה במספר המוצרים הפסולים והגדלת האיכות", אמר.

אורן הרמבם, מנהל איגוד מוצרי הצריכה והבניה בהתאחדות התעשיינים. צילום: ניב קנטור

"דרך ארוכה ליצור את הפוטנציאל ולייצר ערך"

אורן הרמבם, מנהל איגוד מוצרי הצריכה והבניה בהתאחדות התעשיינים, תיאר באירוע כיצד המעבר לחומרים מתקדמים, הדפסת תלת ממד וכלי סימולציה מאפשרים לשפר את תחומי הבנייה, הפלסטיקה והאריזות לתחום הננו-טכנולוגיה, תחום שנתפס מסתורי אך הינו בעל יישומים מעשיים בתעשיות כמו רכב ותעופה, אריזות ועוד.

אף על פי כן, ההתרשמות היא שהכניסה של ננו-טכנולוגיה רחוקה ממיצוי הפוטנציאל. "אנחנו מאמינים שבתעשייה בישראל כשמדברים על פלסטיקה, אריזות ובניה יש דרך ארוכה ליצור את הפוטנציאל ולייצר ערך. החסם העיקרי הוא הקשר הלקוי בין האקדמיה לתעשיה שמקשה על העברת הטכנולוגיה", אמר.

"בתחום הפלסטיק, יש להשתמש בחומרים מקדמים כדי להפוך את הפלסטיק לבר מיחזור, כפי שבא לידי ביטוי בהנחיות של האיחוד האירופי. החזון הוא לעלות הרבה מעבר ל-20% מיחזור כיום בישראל ולהשתמש בפלסטיק ממוחזר בתחומי התשתיות והבניה", הוסיף.

"וכמובן, בתחום הבניה ניתן לשלב הדפסת תלת ממד. ישנה התחלה של שימוש בהדפסת תלת ממד לרכיבי מבנים, כך לדוגמה בדובאי רבע מהבניינים שייבנו עד 2025 ישתמשו בשיטות הדפסת תלת ממד. היום זה מתאים בעיקר למבנים קטנים, ואפשר יהיה להשתמש בה לבתים חכמים בכל גודל, כאשר הבית ירושת בחיישנים", אמר עוד.

אילן בלאוס, דירקטור ומנהל תחום תלת ממד ב- FLEX. צילום: ניב קנטור

מערכת לתמיכה במעבר מייצור אבי טיפוס ודגמים לייצור המוני

אילן בלאוס, דירקטור ומנהל תחום תלת ממד ב- FLEX סיפר על הפיתוח של החברה – מערכת שתוכל לתמוך במעבר מייצור אבי טיפוס ודגמים לייצור המוני. החברה מעסיקה בישראל כ-4,000 עובדים, מחצית במפעל במגדל העמק והשאר במרכזי תכנון בחיפה ופ"ת, ובמפעלים קטנים יותר בשדרות ואופקים.

לדברי בלאוס, "כיום מדברים על ייצור היברידי שחלקו ייעשה בקווי ייצור רגילים וחלקו בהדפסת תלת ממד או Additive Manufacturing. בשיטה זו כדאי לייצר רכיבים מורכבים, שבייצור רגיל יש צורך במספר רכיבים ואילו בהדפסת תלת ממד אפשר לייצר מערכות מורכבות".

"עוד כדאי להשתמש עבור ייצור לפי הזמנה, בזמן קצר, מה שמקל על העלויות ומאפשר גמישות. מלאים, שהם הגורם העיקרי המכביד על התקציב, כמעט בטלים. המלאי היחיד שיהיה בו צורך הוא מלאי דיגיטלי – ספריה של קבצים דיגיטליים שברגע שאתה רוצה חלק אתה שולח להדפסה. היכולת מאפשרת לייצר חלקים באתר הייצור ולחסוך הודעות שינוע והופך את הטכנולוגיה לירוקה יותר", אמר.

"השוק מאוד גדול. השתלבות של טכנולוגיות תלת ממד במפעלים חכמים צפויה בתוך שנה שנתיים. נראה מכונות מדברות אחת עם השניה מערכת אחת מנהלת אותו ומערכת ההדפסה בתלת ממד תייצר חלקים עבור קו הייצור", הוסיף.