"על הממשלה לספק לדורות החדשים את השינוי הטכנולוגי שהם דורשים"

"השינוי הוא קבוע ואם לא נהיה חלק ממנו - נהפוך לא רלוונטיים", אמר ד"ר נועם קוריאט, מנמ"ר משרד התיירות ● הוא סיפר על הפתרון הטכנולוגי של המשרד, שמלווה את התייר מהרגע שבו הוא חושב באיזו מדינה לטייל ועד לרגע שבו הוא עוזב את הארץ

ד"ר נועם קוריאט, מנהל אגף מערכות מידע, דיגיטל וניו-מדיה במשרד התיירות. צילום: ניב קנטור

"העולם משתנה, השתנה וישתנה. מה שנכון היום לא היה נכון אתמול ולא יהיה נכון מחר. הדברים מכפילים את עצמם בצורה אקספוננציאלית. השינוי הוא קבוע ואם ארגונים ומשרדי ממשלה לא יהיו חלק ממנו – הם יהפכו לא רלוונטיים", כך אמר ד"ר נועם קוריאט, מנהל אגף מערכות מידע, דיגיטל וניו-מדיה במשרד התיירות.

ד"ר קוריאט דיבר בכנס eGov 2016, שנערך ביום ה' האחרון ב-LAGO בראשון לציון, בהפקת אנשים ומחשבים. השתתפו בכנס עשרות מנמ"רים ואנשי מקצוע מהמגזר הממשלתי ומחברות שעובדות עימו, והנחו אותו פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, ויעקב נבות.

לדברי ד"ר קוריאט, "דור הבייבי בומרס גדל לרדיו ודור ה-X – לטלוויזיה. דור ה-Y נולד למחשב ובגיל צעיר הוא פגש את הרשתות החברתיות. דור ה-Z נולד לרשתו החברתיות ולמובייל. אלה שני דורות שהטכנולוגיה עבורם היא דבר טבעי וחלק מהחיים שלהם, והם מצפים שזה יהיה חלק מהחיים שלהם. על הממשלה להתחבר לדורות הללו ולספק להם את המענה הטכנולוגי שהם דורשים".

"המכשיר הסלולרי נמצא אתנו כל היום ויודע עלינו המון. אנחנו גולשים דרכו ברשתות החברתיות – מהפשוטות יותר כמו פייסבוק (Facebook) ו-ווטסאפ (WhatsApp) ועד לרשתות חברתיות שמחקות את הדרך שבה בני אדם מתקשרים, כמו סנאפצ'ט (SnapChat), שבה מה שעושים נעלם אחר כך. יש קישורים בין העולם הפיזי לווירטואלי. לזה מצטרפת הכלכלה השיתופית, ששוברת את מה שאנחנו מכירים. כל זה מצריך לחשוב מחוץ לקופסה ולהביא פתרונות אחרים, לשבור את הפרדיגמות הישנות שאנחנו מקובעים בהן ולראות איך אנחנו נותנים את המענה לצורך האנושי", הוסיף.

"במקרה של משרד התיירות", ציין ד"'ר קוריאט, "מדובר ברצון לטייל, אבל לעשות את זה בדרך אחרת". לצורך כך פיתח המשרד אפליקציה ואתר תחת המותג Go Israel, שמבקש ללוות את התייר מהרגע שבו הוא חושב לאן לנסוע לחופשה ועד לאחר שהוא שב לביתו מטיול בישראל.

"הסתכלנו על ציר הזמן משהתייר יושב על הספה בביתו ואומר שהוא רוצה לטייל איפשהו עד לאחר שהוא עוזב. רצינו לתת מענה לכל אחת מנקודות הזמן, מכל מקום, בכל זמן, בכל מכשיר קצה ובזמן אמת", אמר.

לדבריו, "האפליקציה שבנינו כוללת, בין היתר, תוכן שיווקי, על מנת לשכנע את התייר לטייל בישראל. בנוסף, היא כוללת מידע על טיולים בישראל, לינה, אטרקציות וכו'… במקום לקבל מידע בלשכת התיירות הפיזית, שפועלת במקום מסוים ובשעות מסוימות, ה-'לשכה' הטכנולוגית שלנו עובדת 24/7, ואפשר לפנות אליה בווטסאפ, בפייסבוק ובמייל".

"כמו כן", ציין קוריאט, "כשהתייר מגיע לנמל התעופה בן גוריון בדרכו לחזור למדינתו, המערכת שואלת אותו איך היה, והיא אף שולחת לו סקר המשך לגבי החוויה שלו, כחודש או חודשיים אחרי שהוא עוזב".

הוא אמר כי "המערכת שלנו היא ב-Open Data ופתוחה לציבור, כדי שיעזור לנו לפתח אותה. בנוסף, ערכנו בפברואר השנה האקתון שבו קבוצות של יזמים טכנולוגיים התחרו על פיתוח המערכת, ויהיה האקתון נוסף בפברואר השנה".

"הדבר הקריטי ביותר: שפה אחידה בין מחלקות הארגון לשיפור השירות לאזרח"

רביד שמואלי, מנמ"ר רשות מקרקעי ישראל, דיבר על פרויקט רמ"י טק, למחשוב ההליכים בתוך הרשות ובין האזרחים לבינה.

"93% מהאדמות במדינה מנוהלות על ידי רשות מקרקעי ישראל", אמר. "המערכת שלנו מנהלת את כל מה שקשור אליהן. הן עובדות מול ההנהלה והלקוחות – האזרחים, וגם הפולשים לאדמות האלה. ככלל, ברשות מקרקעי ישראל, ה-IT עובד בצמוד עם ההנהלה ועם שאר הגורמים בארגון".

בין הפרויקטים הטכנולוגיים שעובדים תחת המערכת מנה שמואלי אתר אינטרנט שעומד להיות מושק; אפליקציית מובייל שכבר זמינה, בשיתוף המרכז למיפוי ישראל וממשל זמין; מערכת CRM; ומערכת לניהול תורים.

כמו כן, הרשות יזמה, בשיתוף הגורמים השותפים בנוש הדיור בממשלה, את פיתוח פרויקט מימד (מרכז מידע לאומי לדיור). "זוהי מערכת דיווח ותחקור שנבנתה בשיתוף פעולה של משרדי ממשלה – מינהל התכנון, משרד הבינוי והשיכון, רשות מקרקעי ישראל, המרכז למיפוי ישראל, משרד האוצר, מטה הדיור הלאומי ועוד – על מנת לסייע למטה הדיור לקבל תמונה אחידה של מלאי הקרקעות למגורים, להתיר חסמים, לתמוך בשיווקים ולסייע בפתרון משבר הדיור הקשה בישראל", אמר.

"אחת הבעיות המרכזיות בעניין הדיור היא שלוקח מעל 13 שנים מתחילת תהליך תכנון הבנייה ועד לסיומה, בהשוואה לחמש שנים בממוצע במדינות המערב. בכוונת המערכת לעזור לצמצום הביורוקרטיה על ידי התייעלות בכל אחד מהגופים ובקשר ביניהם", ציין שמואלי.

לסיכום הוא אמר כי "הדבר הקריטי ביותר הוא שתהיה שפה אחידה, על ידי עבודה משותפת בין המנמ"רים והמנכ"לים בכל רשויות ומשרדי הממשלה הקשורים, למען שיפור היעילות התפעולית-ממשלתית ושיפור השירות לאזרח".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים