תוכן פרסומי
ראשי » חדשות » "האם ניתן להצמיח חברות סטארט-אפ באופן מסודר?"
עמוס טלמור, יזם, משקיע ומקים Lightghouse ברעננה. צילום: קובי קנטור

"האם ניתן להצמיח חברות סטארט-אפ באופן מסודר?"

כך שואל עמוס טלמור, יזם, משקיע ומקים Lightghouse ברעננה, בעקבות המצב בו חברות הזנק נבעטות אחרי כמה חודשים מהמאיצים

מאת 4 ביולי 2016, 15:19 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

"סטארט-אפים נבעטים אחרי כמה חודשים מהמאיצים – אם כך, האם ניתן להצמיח חברות סטארטאפ באופן מסודר"? כך שואל עמוס טלמור, יזם, משקיע ומקים Lightghouse ברעננה.

טלמור דיבר בפאנל בכירי ההיי טק בכנס June Tech, הוועידה המרכזית של בכירי ההיי-טק בישראל, שנערכה ברעננה. הוועידה התקיימה בהובלת מנהלת העסקים ברעננה ועיריית רעננה, באודיטוריום של NICE בעיר ובהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. פתח את הכנס פלי הנמר בדברי ברכה בהם הציג את החברה.

לדברי טלמור, "הסטארט-אפים הם חלק ממאגר טבעי – מאגר המוחות הישראלי. אחד הדברים אליהם שמתי לב לאחר השקעות בחברות רבות שעשיתי עד היום, הוא שרוב החברות שלא אני או מישהו אחר ליווה אותם אישית – לא הצליחו. הן לא הצליחו כי לא קיבלו מסלול ארוך טווח של שלוש-חמש שנים לבשלות כדי להביא אותם להצלחה".

"יש פה הרבה חברות גדולות ורציניות, ובמסגרת הפעילות שלי בLightghouse להכין את הסטארט-אפים לא רק בשלבים הראשונים, אלא גם בשלבים הבאים, אני עושה זאת למשל באמצעות שיתוף פעולה עם חברות כמו סאפ (SAP). אני קורא לחברות להכיר את הסטארט-אפים ואת המסלול ארוך הטווח שאנחנו מכינים. במקביל הקמנו אקסלרטור לפיתוחים בתחום בטחון הפנים – מסלול של שלושה-ארבעה חודשים, ואחר כך הם מקבלים חסות של רייטון ואלביט כדי להתפתח".

"אנחנו לא חיים בבועה", אומר טלמור. "זה לא בועת ה-2000, אנשים רוצים וחושבים וחולמים לעשות את הדברים. זה קיים, זה יילך ויגדל בשנים הבאות. אנחנו מאפשרים לחברות לצמוח בטווח ארוך – לא לשבת באקסלרטור של ארבעה חודשים ולא לקחת אקוויטי ביום הראשון כשלא נתת להם שום ערך – אלא לתת להם לשבת במחירים סבירים ולקבל מנטורינג".

חדשנות איננה תהליך מנוהל אלא אקראי

פרופ' גדי אריאב, ראש המרכז לחקר עסקים גלובליים באוניברסיטת תל אביב, מסכים עם טלמור, אך אומר כי  "יש לי ויכוחים קשים איתם: צריך להשתחרר מהמיתוסים שמלווים את המושג של חדשנות. סגן המדען הראשי, צחי שנרך, הציג את הרשת ודבריו היו תוצר של מיתוסים – חלקם מופרכים. יש לנו הרבה ניסיון בחדשנות ואנו רואים שהמציאות שונה ממה שאנחנו מלמדים. זה לא תהליך מנוהל אלא תהליך יותר אקראי".

פרופ' גדי אריאב, ראש המרכז לחקר עסקים גלובליים באוניברסיטת תל אביב. צילום: קובי קנטור

פרופ' גדי אריאב, ראש המרכז לחקר עסקים גלובליים באוניברסיטת תל אביב. צילום: קובי קנטור

לשאלה לגבי עתיד ההיי-טק הישראלי, אמר אריאב כי "המונח הנכון צריך להיות יתרון יחסי, אבל צריך להבין שהתהליכים הללו דינאמיים, המבט צריך להיות מבט גלובלי, ההקשר הוא גלובלי, מה שקורה בבריטניה מראה שהמדינה צריכה להתמודד עם כשלי שוק. בהיי-טק אין כשל שוק כי אנחנו מובילים בעולם. הבעיה היא שהעולם קונה פחות".

לדבריו, "חייבים לחפש שווקים אחרים כל הזמן. באופן ספציפי לגבי בריטניה, אני מסתכן בנבואה, אבל אינני חושב שיהיה שינוי ריאלי אם כי יש הרבה מבוכה, כי חלק מהסדר הכלכלי העולמי המסודר השתבש וייקח זמן לארגן אותו מחדש".

פרופ' אריאב התייחס למבנה של Xura – לשעבר קומברס שהיתה מספינות הדגל של ההיי-טק ישראלי. "זה חלק מתהליך כלכלי בריא. גם נוקיה (Nokia) חוסלה. בסין, לא הרבה חברות נסגרות".

אריאב הסביר כי "מלמעלה למטה זו לא דרך לארגן את ההיי-טק. מה שעמוס עושה – מלמטה למעלה (Bottom Up) – זו הדרך היחידה שהיא רלוונטית. הדאגה היחידה היא שזה לא יהפוך מלמטה לעוד יותר למטה Bottom Down".

בריחתו של המעמד היוצר

"על פי מחקר של ריצ'ארד פלורידה מאוניברסיטת טורונטו שכותרתו "בריחתו של המעמד היוצר",  העתיד שלנו הוא במעמד היוצר; תכניתנים, יוצרים ואנשי מדיה. האנשים הללו יכולים לבחור איפה הם חיים, אך אם רוצים לשמור את רעננה בתור עיר היי-טק צריך להשקיע גם בגנים ובבתי ספר".

עו"ד נעמי אסיא ממשרד עו"ד ועורכי פטנטים נעמי אסיא ושות'. צילום: קובי קנטור

עו"ד נעמי אסיא ממשרד עו"ד ועורכי פטנטים נעמי אסיא ושות'. צילום: קובי קנטור

עו"ד נעמי אסיא ממשרד עו"ד ועורכי פטנטים נעמי אסיא ושות' התייחסה לחשיבות בניית פורטפוליו של קניין רוחני ופטנטים. "בעלי (דיוויד אסיא, א.ב.) תבע בשנות ה-80 את הביטוי 'כי מציון תצא תוכנה' והסתכלו עליו כמו הוזה. הוא ייסד כמה חברות שמימשו זאת. רציתי להדגיש את החשיבות של קניין רוחני בגלל שלאורך השנים, היו לי ויכוחים עם בעלי, שקבל על כך שבגלל הפטנטים לא יכולה כל חברה של שני אנשים מוכשרים להגיע לאנג'לים וקרנות הון סיכון".

לדבריה, "מצבו של הפטנט היום הוא כמו מצב התוכנה בעבר. בשנות ה-70 וה-80 אמרו כי אין תוכנה בלי חומרה. מי חשב אז על יצוא תוכנה כדבר שלעצמו. היום אומרים שהפטנט ניצב בפני עצמו כמטבע עובר לסוחר".

כשם שלפני 30 שנה הפרידו את התוכנה מהחומרה והתוכנה הפכה לעסק בפני עצמה, כך עסקי ההמצאות יצליחו אם יהפכו למוצר בפני עצמו. ל-XIV, החברה שליוויתי עד למכירתה ליבמ (IBM), היו תוך חמש שנים עשרות פטנטים ובקשות פטנטים שמטרתם לחסום מתחרים פוטאנציאלים בארצות הברית. לתיק הפטנטים של החברה היה משקל רב מאוד בשווי החברה".

"הפטנטים מהווים נכס נכבד גם אם הם מאבדים את התקווה", סיכמה אסיא את דבריה.

"האם ניתן להצמיח חברות סטארט-אפ באופן מסודר?" Reviewed by on . "סטארט-אפים נבעטים אחרי כמה חודשים מהמאיצים - אם כך, האם ניתן להצמיח חברות סטארטאפ באופן מסודר"? כך שואל עמוס טלמור, יזם, משקיע ומקים Lightghouse ברעננה. טלמור "סטארט-אפים נבעטים אחרי כמה חודשים מהמאיצים - אם כך, האם ניתן להצמיח חברות סטארטאפ באופן מסודר"? כך שואל עמוס טלמור, יזם, משקיע ומקים Lightghouse ברעננה. טלמור Rating: 0

הגיבו