יעקב הדס-הנדלסמן, שגריר ישראל בגרמניה: "אנחנו יכולים לסייע בתחום הסטארט-אפים"

"בעוד שגרמנים מתקשים לחשוב מחוץ לקופסה, ישראלים מתקשים לחשוב בתוכה; שתי האיכויות האלה משתלבות יפה ביחד", אמר השגריר, יעקב הדס-הנדלסמן, בכנס ישראלי-גרמני שעסק בחדשנות וסטארט-אפים

יעקב הדס-הנדלסמן, שגריר ישראל בגרמניה. צילום: ויקיפדיה

"גרמניה היא השותפה המסחרית הגדולה ביותר של ישראל באירופה. ישראל מוציאה 4.4% מהתל"ג שלה על חדשנות ופיתוח, וסטארט-אפים הם חלק חשוב במערך הזה. יש בישראל סטארט-אפ אחד על כל 2,000 תושבים. זה בהחלט תחום שיש לנו מה לתרום בו לעמיתים הגרמניים שלנו", כך אמר שגריר ישראל בגרמניה, יעקב הדס-הנדלסמן.

הדס -הנדלסמן דיבר בסמינר שנערך היום (ג') בברלין ועסק במערכת היחסים הכלכלית בין שתי המדינות ובפרט בתרומה של החדשנות לכך.

לדבריו, "הרבה פעמים אני נשאל מה מחבר כל כך טוב בין ישראל וגרמניה – והתשובה שלי היא שבעוד שגרמנים מתקשים המון פעמים לחשוב מחוץ לקופסה, ישראלים מתקשים לחשוב בתוכה. כך, שתי האיכויות האלה משתלבות יפה ביחד וההדדיות ביחסים הללו היא תמידית".

את האירוע יזמה חמדת שגיא, הנספחת המסחרית מטעם משרד הכלכלה בשגרירות. שגיא ציינה כי זוהי שנת ה-50 ליחסים בין ישראל לגרמניה וכי מתוכננת שורה של אירועים בנושא, כשהחשוב שבהם הוא כנס שיימשך מספר ימים ויתקיים בישראל בחודש יוני. היא אמרה כי "לאירועים מהסוג הזה יש את כל הפוטנציאל לקדם את מערכת היחסים הכלכלית וחילופי הרעיונות והידע בין ישראל וגרמניה".

אחריה דיבר דיטר קמפף, נשיא ביטקום, שארגנה את האירוע יחד עם הנספחות המסחרית של השגרירות. קמפף פתח את דבריו במחאת המילקי, שיזם נאור נרקיס, ישראלי שחי אז בברלין, ואמר שהוא מקווה שהסיבה שבגללה באים ישראלים לברלין היא עסקית, ולא מעדני חלב. לדבריו, "בברלין קמות בכל שנה יותר חברות סטארט-אפ מאשר בשאר גרמניה ביחד".

הסטארט-אפים במרכז

ואמנם, הדגש בכנס הזה היה על סטארט-אפים. בפאנל המרכזי, אותו הנחה מיקי שטיינר, עד לא מזמן מנכ"ל מעבדות סאפ (SAP Labs) בישראל, השתתפו שלושה גרמנים שקשורים לנושא: ד"ר היינריך ארנולד, ראש חטיבת החדשנות של דויטשה טלקום (Deutsche Telekom), שמפעילה חממה בישראל, בנג'מין רוהה, המנהל בפועל של GTEC – מרכז היזמות הטכנולוגית הגרמני, וקתי ריצמן, עורכת דין שתחום עיסוקה הוא שיתופי פעולה כלכליים בין חברות ישראליות לגרמניות. עוד השתתף בפאנל אורי אדוני, שותף בקרן ההון-סיכון הישראלית JVP.

הדוברים עסקו בסצנות הסטארט-אפים בשתי המדינות ובהבדלים העיקריים ביניהן. אדוני הסביר שחברה ישראלית תלך כמעט תמיד דווקא לשוק האמריקני – גם בגלל השפה וגם מאחר שיש בארצות הברית יותר אופציות. "אנחנו שוק קטן ואין לנו שכנים טובים", הסביר. "זו הסיבה שכבר מהרגע הראשון, סטארט-אפ ישראלי מתנהל כמו חברה בינלאומית".

ריצמן אמרה שהיא רואה את התפקיד שלה כ-"תרגום" של הישראליות לגרמנית. "פעמים רבות אני צריכה לתרגם את המנטאליות הישראלית, כך שיהיה יותר קל לשלב אותה במערכת הגרמנית. אני בטוחה שיש לשני הצדדים הרבה מאוד מה לתרום האחד לשני", אמרה.

אחד מהדברים שאין בישראל, כך הסכימו המתדיינים, הוא רשת גדולה של תעשייה קטנה. הדוגמה המובהקת לכך היא תעשיית הרכב, שבישראל כמעט לא קיימת, בעוד שזו הגרמנית נחשבת לאחת המובילות בעולם. "חלק גדול מההתפתחות של סטארט-אפ הוא לדעת מה ה-'כאב', מה בעצם הבעיה שרוצים לפתור. בישראל יש חברות כמו Mobileye, שעוסקות בתחום הרכב, אבל אין להן גישה אליו כמו שהייתה יכולה להיות בגרמניה", הסביר רוהה.

בפאנל עלתה ההצעה להקים מרכזי טכנולוגיה – למשל מקום מרכזי בו יתכנסו כל אנשי תעשיית הרכב – וכאן הסביר רוהה כי הגרמנים יכולים לעזור, אם כי יש גם חסרונות. "בגלל המקרה ההיסטורי המיוחד של ברלין, אין בה כמעט תעשייה. ערי הרכב נמצאות בכל רחבי גרמניה והתעשייה הגרמנית מאוד מבוזרת – אבל ההיי-טק דווקא מגיע לברלין ואפשר לראות תנועה של התאגידים הבינלאומיים, שמחזירים את המשרדים שלהם לבירה הגרמנית לאט לאט. כנראה שהצעד הבא יהיה באמת הקמה של מרכזי טכנולוגיה".

אולם הבעיה העיקרית בסצנת הסטארט-אפ הברלינאית היא העדר הכסף. בעוד שהממשלה הגרמנית מאוד תומכת, הרי שאחרי שחברה מגיעה לשלב שאחרי הראשוני, קשה לה מאוד למצוא משקיע שיכניס כספים. זאת בניגוד לאקו-סיסטם הישראלי, שבו יזמות נחשבת לערך עליון, יחד עם החוצפה הישאלית המפורסמת והיכולת לקום מכישלון ולהתחיל מחדש. הברלינאים מנסים להיעזר בנו גם כדי למצוא דרך לפתור את הבעיה הזו.

הכותב הינו שליח אנשים ומחשבים לברלין

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים