"הנושאים החמים של העתיד: חיבור בין המוח למחשב וחקלאות טכנולוגית מדייקת"

פיתוח ממשקים בין המוח למחשב וטכנולוגיה להשבחת החקלאות תוך שמירה על הסביבה הם שני דברים שיתפסו בקרוב מקום מרכזי בתעשייה, כך אמר ד"ר איתן יודילביץ', מנכ"ל קרן המו"פ הישראלית-אמריקנית BIRD ● לדבריו, "יש לישראל את הכלים והידע להוביל את המחקר הטכנולוגי בשני התחומים הללו"

"ישנם שני נושאים שכדאי לשים אליהם לב, שיהיו חמים מאוד בעתיד: נוירו-טכנולוגיה, קרי – טכנולוגיית המוח, ו-Precision agriculture – חקלאות טכנולוגית מדייקת", כך אמר ד"ר איתן יודילביץ', מנכ"ל קרן המו"פ הישראלית-אמריקנית BIRD, בראיון לאנשים ומחשבים.

לדבריו, "התחום הראשון מתבסס על פיתוח ממשקים בין מוח האדם והמחשב, והשני על פיתוח טכנולוגיות שמנצלות את מלוא הפוטנציאל החקלאי של האדמה. אוכלוסיית העולם מתרבה במהירות ויש צורך בטכנולוגיות שתשבחנה את היבול ותנצלנה עד למקסימום את יכולת הגידול, תוך שמירה על משאבי הסביבה. יש לישראל את הכלים והידע להוביל את המחקר הטכנולוגי – הן בתחום החקלאות והן בתחום מדעי המוח".

BIRD (ר"ת Bi National Industrial Research And Development), הקרן הדו-לאומית הישראלית-אמריקנית למחקר ולפיתוח, נחשבת לאחת מאבני היסוד של תעשיית ההיי-טק האזרחית של ישראל ולאחד מהגופים הוותיקים ביותר לקידום ההיי-טק במדינה. היא הוקמה ב-1977 במטרה לקדם את הפיכת התעשייה הצבאית הישראלית בתחום זה לפיתוחים במגזר האזרחי. המגעים להקמתה ושיתוף הפעולה בין שתי המדינות בתחום המו"פ החלו עוד ב-1974, כששרי האוצר שלהן, וויליאם סיימון ויהושע רבינוביץ', הקימו ועדה מיוחדת שתבחן דרכים שונות לקידום הנושא. הוועדה הזו הובילה להקמתה של קרן BIRD, במטרה לעודד שיתוף פעולה מחקרי-יישומי בין חברות ישראליות ואמריקניות. הכוונה הייתה להקים קרן שתניב הכנסות שישמשו לתמיכה בפיתוחים טכנולוגים משותפים בין החברות בתחום המחקר והפיתוח האזרחי-תעשייתי, לתועלת ישראל וארצות הברית.

עם הקמת הקרן הקצתה כל אחת מהמדינות 30 מיליון דולר לפעולתה. שבע שנים לאחר הקמתה, ב-1984, השקיעה כל מדינה 25 מיליון דולר נוספים, והקרן גדלה ל-110 מיליון דולר.

הפעילות של BIRD היטיבה רבות עם הענף בארץ. הקרן יצרה בראשונה מקור מימון יציב ומוצק לתעשייה, שלא היה תלוי בתקציב המדינה. BIRD מממנת את הפרויקטים השונים מההכנסות שלה ומתמלוגים שנובעים ממכירות של פרויקטים שהצליחו והפכו לרווחיים. במשך 37 שנים, הקרן העניקה סיוע כספי בסך 309 מיליון דולר ל-889 פרויקטים, שהניבו מכירות של כ-10 מיליארד.

37 שנים הן תקופה ארוכה מאוד, בפרט בתחום שמתחדש כל הזמן כמו ההיי-טק. האם היעדים שנקבעו ב-1977 עדיין רלוונטיים? יודילביץ' סבור שכן. "נכון שהדינמיקה של ענף ההיי-טק מהירה מאוד, אבל לנו זה לא משנה. אנחנו ארגון מממן ולא מתנים את הסיוע בטכנולוגיה זו או אחרת. אופי הפעילות שלנו הופך אותנו לגמישים ביותר".

הוא ציין כי "אנחנו מממנים עד 50% מעלות שיתופי הפעולה של פרויקטים משותפים בין חברות ישראליות ואמריקניות. החברות פונות אלינו ואנחנו בוחנים את ההיתכנות הכלכלית והטכנית של הפרויקטים. במידה שאנחנו מגיעים למסקנה שיש לפרויקט פוטנציאל טכני ועסקי, אנחנו משקיעים בו. ברור שקרן BIRD מתקדמת עם הזמן, עם השינויים הטכנולוגיים ועם הסביבה הטכנולוגית, שכן החברות שפונות אלינו ומבקשות מימון מעוניינות להניב רווחים, כך שכמובן שהפרויקטים שלהן יהיו מתואמים לדרישות השוק והסביבה הטכנולוגית המשתנה".

כדי להבין את עוצמת השינויים, יודילביץ' מסב את תשומת הלב לכמה נתונים: "ב-1993, תוכנה ותקשורת היוו 42% מהפרויקטים שמימנו. ב-2013, פרויקטים בתחום זה היוו רק 10% ולעומת זאת, 30% היו בתחום מדעי החיים, בהשוואה ל-0% לפני 21 שנים. כמו כן, בשנה שעברה, 26% מהפרויקטים שמימנו היו בתחומי האנרגיה והמים, לעומת 0% ב-1993. מספרים אלה ממחישים את כושר ההתאמה של קרן BIRD למציאות הטכנולוגית המשתנה".

הירידה במספר הפרויקטים בתחום התוכנה לעומת הגידול החד בפרויקטים בתחום מדעי החיים מעידה על האופי הגמיש של הקרן, אבל גם מהווה במידה מסוימת השלמה לפעילות החממות הטכנולוגיות. אחת הבעיות הבוערות של תוכנית החממות היא הקושי שיש לחברות בוגרות חממה להמשיך הלאה, מכיוון שאחרי שהן עוזבות אותה הן זקוקות למימון על מנת להמשיך להתפתח. הפעילות של  BIRD מאפשרת להן אופציה מימונית נוספת שתקדם אותן לשלב הבא, של הפיתוח.

"האחות הקטנה" של קרן BIRD
לפני מספר שנים הוקמה לקרן BIRD "אחות קטנה" – BIRD Energy. לדברי יודילביץ', "מאז 2009, השנה בה התחלנו ליישם את התוכנית, הושקעו כ-20 מיליון דולר (10 מיליון מכל מדינה) במימון של כ-15 פרויקטים, שיתופי פעולה בין גופים אמריקניים וישראליים בתחומי האנרגיה הסולרית, ניצול הרוח למטרות של הפקת אנרגיה, ביו-אנרגיה, קלינטק ועוד. המימון שלה נפרד מזה של קרן BIRD, כך ש-BIRD Energy מגדילה את מספר הפרויקטים המשותפים בתחום האנרגיה האלטרנטיבית שאנחנו יכולים לממן".

בזמן האחרון יש ניסיונות להקים מסגרת דומה למימון פרויקטים בתחומי הסייבר והגנת המולדת. אלא שתקנון היסוד של BIRD, שלא השתנה עם השנים, קובע שהקרן תממן פרויקטים ביטחוניים בתחום האזרחי בלבד. לטכנולוגיות סייבר יש אלמנטים אזרחיים, אולם לטכנולוגיות בתחום הגנת המולדת – פחות.

ד"ר יודילביץ' מסביר שנכון שהתקנות לגבי אי מימון של פרויקטים עם יישומים צבאיים לא שונה, "אולם מאז ה-11 בספטמבר, האמריקנים לא רואים בפרויקטים שמטרתם הגנת המולדת פרויקטים צבאיים. לפי הקריטריונים החדשים, כל מה שקשור לתחום זה אינו צבאי ולפיכך, אין כל סתירה עם התקנון של קרן BIRD".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים