חזית ה-AI: "הבינה המלאכותית מאיימת על הביטחון התודעתי של ישראל"

הפריצה של עולם ה-GenAI הביאה לעולם הרחב מושג חדש, שעד אז היה בעיקר בין כותלי האקדמיה: ביטחון תודעתי. המושג הזה בנוי על התפיסה שהבינה המלאכותית והתוצרים שלה – פייק ניוז, דיפ פייק והמהירות שבה אפשר ליצור ולהפיץ את כל ה-"טוב" הזה – משפיעים לרעה על השם הטוב, המותג ובמקרה של מדינה – הביטחון שלה.

ההשפעה השלילית של ה-AI על הביטחון התודעתי של ישראל באה לידי ביטוי ב-7 באוקטובר ובמלחמה בעזה. תומכי החמאס, איראן והחיזבאללה, ואף הרפובליקה האסלאמית וארגוני הטרור עצמם, יצרו באמצעות AI סרטונים ותמונות שלא היו ולא נבראו במציאות, והפיצו אותם דרך פרופילים פיקטיביים שפתחו ברשתות החברתיות.

"הביטחון התודעתי משפיע על כולנו"

שורת מומחים וחוקרים מביעים חשש מההשפעה השלילית של ה-AI על הביטחון התודעתי של ישראל. אחד מהם הוא ד"ר אייל חולתא, שהיה ראש המועצה לביטחון לאומי (המל"ל) בתקופת ממשלת בנט-לפיד. הוא דיבר היום (ד') בכנס Future of AI של Lynx מבית אנשים ומחשבים, שנערך במלון הילטון בתל אביב, בהשתתפות מאות אנשי היי-טק ומומחים בתחום.

לדברי ד"ר חולתא, "ה-'תרומה' השלילית שיש לבינה המלאכותית, ובמיוחד ל-GenAI, על הביטחון התודעתי של ישראל היא אחד האתגרים המרכזיים שהמדינה מתמודדת איתם. זאת עוד חזית חשובה במאבקים של המדינה, שמערערת את הביטחון התודעתי שלנו. מה שהבינה המלאכותית מסוגלת לעשות דרך הסמארטפון של כל אחד מאויבינו וחורשי רעתנו מאפיל על המעשים הטובים שאנחנו, בישראל ובהיי-טק הישראלי, עושים".

הקרב על הביטחון התודעתי של ישראל, והישראלים. צילום: ג'מיני

"הביטחון התודעתי משפיע על כולנו", ציין. "ה-GenAI והרשתות החברתיות מאפשרות לייצר נרטיבים ולהדהד אותם בצורה בלתי נסבלת, בוודאי כשמדובר בנרטיבים שקריים. קחו את המקרה של הסרט נז"א (סרטם של יובל אברהם ורחלי שור, שעורר סערה – י"ה): אנחנו יודעים שהקצינים בפרצופים השחורים שהתראיינו לסרט לא דייקו, אבל העולם לא יודע את זה. אלא שקטעים מהסרט 'עפו' ברשתות החברתיות, והגבנו לכך מאוחר מדי. הנרטיב כבר התקבע. המקרים האלה הם אירוע של ביטחון לאומי, שמשפיע על היכולת של ישראל להתנהל במרחב".

"אופטימי מודאג"

בדבריו מנה ד"ר חולתא את שלל האתגרים שהבינה המלאכותית מציבה לישראל – ברמת המדינה, תעשיית ההיי-טק, הכלכלה בכלל והחברה. השפעת ה-AI על הביטחון התודעתי של ישראל היא רק אחד מהם. ד"ר חולתא אמר כי האתגרים הללו "צריכים להדאיג את כולנו". "לכשעצמי", ציין, "אני אופטימי מודאג, כמו שאמרה בעבר מדלן אולברייט, שהייתה שרת החוץ של ארצות הברית. אין ספק שאנחנו, כמדינת ישראל וכענף ההיי-טק הישראלי, יכולים להתמודד עם האתגרים האלה – אנחנו רק צריכים לרצות".

האתגרים האחרים, לדברי ד"ר חולתא, הם הביצועים של תעשיית ה-AI הישראלית, ההשפעה שלה על ענף ההיי-טק, מה שהיא עושה לכלכלה, לחברה ולחינוך, והצורך להשאיר את ישראל בחזית הבינה המלאכותית.

"מהפכת ה-AI היא המהפכה הגדולה ביותר מאז המצאת הקיטור, וישראל צריכה להיות מובילה גם בתחום הזה. אנחנו ממש לא שם", הוסיף. "אנחנו, כמדינה, צריכים להיות מפוקסים בהבנה מה התפקיד שלנו בשרשרת שמייצרת את שיתופי הפעולה הגלובליים – ולמלא אותו".

"יש טכנולוגיות אסטרטגיות לעולם המערבי – הבינה המלאכותית, ובתוכה ה-Physical AI – שהמדינות שמרכיבות אותו צריכות להיות בחזית שלהן, כדי לנצח בתחרות הגלובלית. ישראל חייבת להיות משמעותית שם, כשם שהיא משמעותית בסייבר. הסייבר הישראלי יצר מהפכה גדולה מאוד ושם את ישראל על המפה. זה לא קורה, נכון לעכשיו, בעולם ה-AI. ישראל חייבת לפצח את האתגר הזה", אמר ד"ר חולתא.

האם ה-AI מאטה את הקטר של המשק?

ראש המל"ל לשעבר ציין כי "לקטר של המשק יש הרבה קרונות, והבינה המלאכותית משפיעה עליהם. קחו, לדוגמה, את מערכת הביטחון. אם יש יתרון שההיי-טק נהנה ממנו במשך שנים רבות הוא העובדה שצה"ל מייצר הרבה חבר'ה מוכשרים ובעלי ידע רחב בעולם הטק. אלא שכיום, הבינה המלאכותית יכולה לעשות הרבה יותר ממה שהם עושים, במהירות רבה יותר וביותר יצירתיות. זה נכון גם כשזה נוגע למערכת הביטחון".

"אני מודאג ממה שה-AI עושה לא רק להיי-טק הישראלי, אלא לכלכלה ולחברה הישראלית כולה, כולל לחינוך, שהוא המנוע המרכזי, שמצמיח את אנשי ההיי-טק הבאים, ולעולם העבודה – היצירה של משבר התעסוקה של הג'וניורים", הוסיף. "הבינה המלאכותית תשפיע לרעה על הפריפריה הרבה יותר מאשר על המרכז, כי אין שם אלטרנטיבות תעסוקתיות. בנוסף, ה-AI מקשה עוד יותר על היכולת של התלמידים להחזיק קשב, שהיא ממילא קשה. למי שרגיל לצפות ברילס קשה מאוד להתרכז 50 דקות בשיעור היסטוריה, עד כדי חוסר יכולת לעשות את זה".

לסיכום אמר ד"ר חולתא כי "עלינו לדאוג שהבינה המלאכותית תצמיח מאוד את ההיי-טק הישראלי ותשמור על עמדת המובילות שלו. יש לנו את היצירתיות והשכל, ואנחנו צריכים שתהיה לנו גם את הטכנולוגיה, ושנפתור את האתגרים. כדי שזה יקרה, צריך לנצל טוב יותר את הטאלנטים הישראליים, ולהעלות עד סוף העשור את החלק של הענף בשוק התעסוקה מ-10% לרבע מהמועסקים במשק, ובהמשך לשליש מהם. אנחנו יכולים לעשות את זה – וצריכים לשנס מותניים".