הפיצול בהיי-טק בעידן ה-AI: התוכנה מתכווצת, החומרה צומחת

הודעות הפיטורים התכופות שזרמו לאחרונה מענף ההיי-טק הישראלי יצרו בקרב הציבור תחושה של משבר עמוק, אך סקר מקיף שערכו רשות החדשנות וחברת צבירן במחצית השנייה של יוני 2026, ושתוצאותיו פורסמו הבוקר (ג') מציג תמונה שונה ומורכבת בהרבה. 

הסקר – שהקיף 210 חברות המעסיקות יחד כ-130 אלף עובדים, ומייצג את המגמות בקרב מעסיקים של מעל 80% מכוח האדם בענף – מראה כי שוק העבודה הטכנולוגי שומר על יציבות ברמת המאקרו. במהלך המחצית הראשונה של השנה גייסו החברות בממוצע 8% מכוח האדם שלהן ופיטרו 2.8% בלבד. במקביל, כ-4.3% מהעובדים בחרו לעזוב מרצון בשל חלופות תעסוקתיות אטרקטיביות או סיבות אישיות. 

נתונים אלה מתכתבים היטב עם נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהצביעו על צמיחה של כ-7% במספר המועסקים ברבעון הראשון של 2026, המעמידה את מצבת כוח האדם בענף על כ-424 אלף מועסקים, וכן עם נתוני שירות התעסוקה, שהראו פער חיובי של 18 אלף משרות פנויות לעומת 15 אלף דורשי עבודה במקצועות הטכנולוגיה.

עיקר ממצאי סקר רשות החדשנות וצבירן צילום: אינפוגרפיקה. ג'מיני נוטבוק

מהפכת הבינה המלאכותית: השפעה שונה של על תחומי הפעילות

אלא שהממוצעים הכלליים הללו מטעים ומסתירים מאחוריהם פיצול מבני דרמטי בין שני עולמות נפרדים: התוכנה והחומרה. בעוד שחברות התוכנה עוברות תהליכי התייעלות מהירים ומצמצמות פעילות, חברות החומרה ממשיכות להתרחב ולגייס. שיעור הפיטורים בחברות התוכנה זינק במחצית הראשונה של השנה ל-6.6% – יותר מפי שניים מהממוצע הענפי – בעוד שבחברות החומרה הוא עמד על 1.1% בלבד, ובחברות הפארמה והמדיקל על 2.7%. 

פער זה נובע בעיקר מההשפעה השונה של מהפכת הבינה המלאכותית על תחומי הפעילות. בעוד שחברות התוכנה חוות פגיעה ברמת התחרותיות, חברות החומרה קוטפות את פירות ההתייעלות ונהנות מביקוש גלובלי גובר לשבבים, לתשתיות מחשוב, לפתרונות אנרגיה ולטכנולוגיות עמוקות אחרות (דיפטק). חוסר הסימטריה הזה משפיע ישירות על מחפשי העבודה; מהנדס תוכנה שנפלט מחברה שנסגרה יתקשה לעיתים להשתלב במהירות במשרה פתוחה בחברת שבבים, שכן הידע, הניסיון וההתמחות הנדרשים שונים לחלוטין.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות. צילום: חנה טייב

"אנחנו לא רואים היי-טק שנחלש, אלא היי-טק שמשתנה במהירות"

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, תיאר את השינוי המבני העמוק שעובר הענף ואמר כי "הסקר מצביע על כך שההיי-טק הישראלי אינו נמצא בתקופת נסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק. למרות תחושת אי-הוודאות שנוצרה בעקבות גל הפיטורים, הנתונים מראים שהתעסוקה הכוללת בענף נותרת דומה, אך מאחורי מספר זה מסתתרת מציאות מורכבת יותר. אנחנו רואים פיצול ברור בין ענפי התוכנה, שעוברים התאמות משמעותיות בעקבות השינויים הטכנולוגיים והטמעת הבינה המלאכותית, לבין תחומי הדיפטק, (ובהם שבבים, תשתיות מחשוב, טכנולוגיות ביטחוניות וכו'), שממשיכים להציג ביקושים גבוהים לעובדים ולהוות מנועי צמיחה משמעותיים. 

זהו תהליך שממחיש את חשיבות החדשנות העמוקה והיכולת להוביל בטכנולוגיות פורצות דרך. לצד האתגרים שמייצר השינוי, הוא גם פותח הזדמנויות חדשות ליזמים ולחברות, ולכן עלינו להמשיך להשקיע במחקר ופיתוח, בהון האנושי ובתחומי הדיפטק, כדי להבטיח שגם בעידן הבינה המלאכותית ישראל תמשיך להיות מהמובילות בעולם בחדשנות".

מהפכת ה-AI: מייצרת שינוי הדרגתי ועקבי במבנה הביקושים

לצד הפיצול הסקטוריאלי, נחשף פער דרמטי המבוסס על גודל החברות. החברות הבינוניות, המעסיקות בין 50 ל-200 עובדים, ספגו את המכה הקשה ביותר, עם שיעור מפוטרים חריג של 8.7% – פי שלושה מהממוצע הכללי במדגם. חברות אלו היוו כמעט מחצית מסך החברות שביצעו פיטורים רחבים במיוחד.

אנליסטים מסבירים כי חברות בגודל זה חשופות יותר ללחצים עסקיים ותזרימיים, ובראשם שינויים קיצוניים בשער החליפין וייקור עלויות ההעסקה בישראל, בעוד שהן גדולות מספיק כדי לבצע מהלכי התייעלות וצמצום צוותים.

בנוסף, שיעור הפיטורים היה גבוה יותר בחברות צמיחה ישראליות בעלות פעילות בינלאומית, בהשוואה למרכזי פיתוח של חברות רב-לאומיות – ממצא המעיד על רגישותן הגבוהה של החברות המקומיות לתחרות הגלובלית ולתנודות המטבע.

פיטרו הכי הרבה אנשים. חברות בינוניות. צילום: עיבוד ממוחשב. מקור: רשות החדשנות וצבירן

שערי החליפין היוו גורם ישיר לקבלת ההחלטות: 17.6% מהחברות שביצעו פיטורים רוחביים ו-28% מאלו שצמצמו גיוסים דיווחו כי עשו זאת בשל שער החליפין.

מהסקר ניתן ללמוד כי השפעת ה-AI על שוק העבודה הולכת ומתהדקת, אך בשלב זה היא באה לידי ביטוי בעיקר בצמצום החלטות גיוס עובדים חדשים ופחות בפיטורים ישירים. שיעור החברות המדווחות על שילוב נרחב של כלי בינה מלאכותית במוצריהן זינק בתוך חצי שנה מ-21% ל-30%. במקביל, שיעור החברות שצמצמו בפועל את היקף הגיוסים בעקבות הטמעת הטכנולוגיה שולש – מכ-3% לכ-10%. 

כיוון זה משתקף גם בתוכניות העתידיות: מחצית מהחברות שמתכננות לבצע פיטורים רוחביים דיווחו כי ל-AI יש השפעה כלשהי על החלטותיהן, בהשוואה לפחות משליש (29%) בסקר הקודם. עם זאת, הטכנולוגיה עדיין אינה מהווה את העילה המרכזית לפיטורים; שיעור החברות שציינו אותה כסיבה המרכזית לצמצום כוח אדם עלה באופן מתון בלבד מ-5% ל-7%, כאשר הסיבה המובילה למהלכים אלה נותרה התייעלות עסקית כללית.

במבט קדימה אל המחצית השנייה של 2026, המעסיקים נערכים להמשך הקיפאון. יותר משליש מחברות ההיי-טק צופות ירידה בהיקף הגיוסים בחודשים הקרובים. שיעור הגיוסים המתוכנן בענף כולו צפוי להצטמצם מ-7.2% ל-5.9%. 

מנגד, בקרב אותן חברות שמתכננות לבצע פיטורים רוחביים, שיעור המפוטרים הממוצע המתוכנן צפוי לעלות מ-4.1% ל-6.4%. 

אף על פי שמדובר בתוכניות עבודה פנימיות של המעסיקים ולא בתחזית מוחלטת למספר המפוטרים בפועל, המגמה ברורה. מהפכת הבינה המלאכותית אינה מובילה להחלפה מיידית וגורפת של בני אנוש במכונות, אלא לשינוי הדרגתי ועקבי במבנה הביקושים, דבר שידרוש מההון האנושי הישראלי להפגין גמישות, יזמות וכושר הסתגלות מהירים, כדי לשמור על החוסן והיתרון התחרותי של ישראל בעולם.