"בלא דאטה איכותית – הערים לא תהיינה חכמות"

"אחד המרכיבים להפיכת ערים לחכמות הוא הדאטה. אם לא תהיה דאטה, או שהנתונים לא יהיו מטויבים ואיכותיים – לא נוכל להטמיע פתרונות שיהפכו את הערים לחכמות. המטרה היא פיתוח פתרונות שיביאו להתייעלות הערים ולכך שחיי התושבים יהיו טובים יותר", כך אמר פרופ' איל יניב, ראש מרכז בר אילן לערים חכמות.

פרופ' יניב היה אחד מדוברי המפתח בכנס Smart Cities – הוועידה השנתית לתקשוב בשלטון המקומי. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (א') באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות מומחים בתחום. הנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.

צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין.

לדברי פרופ' יניב, "באחרונה התקשרתי למוקד העירוני 106 בעירי. נעניתי בהקלטה ארוכה, שבה פורטו שעות וימי הפעילות של המוקד, ובסופה הודיעו לי שמספרי בתור הוא 124 ושיחזרו אליי בעוד כמה שעות. ניתקתי, ולא הייתי הפונה היחיד שניתק ולא המתין: מחקרים מעלים ש-25% מהפונים למוקדים נוטשים בתוך שניות ולא ממתינים לתפריט. מדובר בתרחיש נפוץ, שמהווה דוגמה לטכנולוגיה שהרעה את מתן השירותים שאנחנו מקבלים. כאשר לא מיישמים טכנולוגיה בדרך הנכונה – היא נותנת שירות גרוע יותר".

הוא ציין את המגמות המרכזיות כיום בעולם הערים החכמות: הטמעת AI בתכנון וניהול עירוני; תכנון עירוני ממוקד בריאות; תאומים דיגיטליים; קיימות וחוסן אקלימי; זהות דיגיטלית, שיכולה לסייע במתן שירותים; מחשוב קצה; מעורבות תושבים; דור 5 ו-IoT; ניידות חכמה ו-MaaS – ניידות כשירות; ואבטחת מידע והגנת הפרטיות.

"על מנת להבחין מי מהערים מתקדמת בתחום ערים חכמות, יש להסתכל על זה דרך משקפי מדידות: תפוקה, כימות ופתרון בעיות", הוסיף פרופ' יניב. "מדד שבחן את המוכנות לעתיד של ערים חכמות בארצות הברית דירג את המובילות: אטלנטה, בוסטון, סן פרנסיסקו, וושינגטון, שיקגו וסיאטל".

עוד הוא אמר שעל מנת לבחון האם העיר מוכנה להפוך לחכמה, יש לוודא את קיומם של כמה היבטים: קישוריות ותשתיות; תשתיות ירוקות וקיימות; ותעסוקה ממוקדת בטכנולוגיה בכלל ובבינה מלאכותית בפרט. "הערים המובילות בתחום בעולם הן פריז, שטוקהולם, אמסטרדם, מינכן, ליסבון ולונדון", אמר.

לירון דורון לוי, מנכ"לית מרכז השלטון המקומי. צילום: ניב קנטור

לירון דורון לוי, מנכ"לית מרכז השלטון המקומי, פתחה את הכנס בדברי ברכה ואמרה כי "המטרה היא להעניק יציבות ועצמאות תפקודית ותקציבית לרשויות המקומיות. מדובר במשפט שמכיל בתוכו מורכבות, משום שהתקציבים הולכים ונשחקים. בשנה החולפת 85 מהרשויות התקשו להעביר תקציב, והן נזקקו להלוואות".

"חסם נוסף", ציינה, "מגיע מכיוון הרגולציות. נדרשים מנועי צמיחה אבל קשה ליישמם כשיש חסמים רגולטוריים מצד השלטון המרכזי. ההיבט השלישי הוא יזמות. אנחנו מתמודדים עם האתגר הגדול של הטמעה – אבל עלינו לדאוג שכל אחד ואחת מיותר מ-100 אלף עובדי השלטון המקומי י.תוכל לאמץ חדשנות זו".

"נמשיך להוביל יוזמות שיקדמו את הרשויות המקומיות, ישפרו את השירותים שהן מעניקות לתושבים ויביאו לעוד שינויים חיוביים", סיכמה דורון לוי.