"מקצוע הפיתוח לא ייעלם – אלא ישתנה"

"הדעות לגבי חשיבות המפתחים בעידן ה-AI חלוקות. יש האומרים שבעוד חמש שנים המתכנתים יהיו מובטלים – ויש האומרים ההפך. לדעתי, באופן חד-משמעי, מקצוע הפיתוח לא ייעלם – אלא ישתנה", כך אמרה טלי שם טוב, יו"רית פורום AI באיגוד ההיי-טק הישראלי, בהתאחדות התעשיינים.

שם טוב השתתפה ברב-שיח שנערך לקראת שנת הלימודים האקדמית, ובחן כיצד תשפיע הבינה המלאכותית על שנת הלימודים החדשה. את הרב-שיח הנחה יהודה קונפורטס, עורך ראשי ומנהל התכנים באנשים ומחשבים.

שם טוב, המנכ"לית והבעלים של קודוויליו (CodeValue),הוסיפה ואמרה כי "ישנן חברות רבות בהן העובדים עושים שימוש בכלי AI, אבל לתחום יש גם משמעות עמוקה יותר – נדרש להבין את הדרך בה עובדים מתכננים מערכות. כשרוצים AI בליבת הארגון, נדרש להבין גם באבטחת מידע, גם בפיתוח, גם בדאטה – לצד הבנה עסקית".

"יש לאפשר למתכנתים לעבוד במסגרת עבודה המשלבת סוכני AI ובני אנוש", אמרה, "כך שכלי ה-AI יערכו ביקורת ובקרה על הכלים. העובדים בני האנוש יהיו בתוך התהליך – יתכננו, יבקרו וינהלו אותו".

"כן", אמרה שם טוב, "יש ביקוש, גם כיום, למקצוע התכנות – אבל הדרישות מהתפקיד שונות. לימדנו עובדים שגייסנו כיצד לעבוד בעידן החדש. הכשרנו רבים מהג'וניורים שקיבלנו לעבודה לתחום. לצערי, טרם ראיתי את השינוי באקדמיה. ה-AI הוא חלק מהיומיום של העובדים – מהאפיון דרך ארכיטקטורה, המשך בבדיקת היתכנות ועד הטמעה, באופן מלא – כולל הגנת סייבר. הכישורים יידרשו, אך אופן ותוכן הלימוד צריך להשתנות כי כל מה שהם יעשו, יהיה עם AI, ולכן הזרקור יופנה לתכנון ולבקרה".

"העתיד הקרוב יתאפיין בצורת עבודה חכמה יותר, בה העובד האנושי יעבוד לצד הסוכנים, אף שישראל אינה הראשונה בתחום, אנו לא לגמרי מאחור", סיכמה שם טוב.

"AI בלי למידה – כמו להרים משקולות עם ג'ק" 

ד"ר דוד פייטלסון, ראש בית הספר להנדסת תוכנה ומדעי המחשב במכללת אפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב, שהשתתף אף הוא ברב השיח, סיפר כי "בשנתיים האחרונות אנו מכניסים קורסים בהם התלמידים לומדים לעבוד עם כלי AI. בשנים קודמות ניסינו להרחיק את הסטודנטים מכלי ה-AI, ולחשוף אותם בשנים מאוחרות יותר. אם הם לא מתרגלים, יש בעיה כי לא מתרחשת למידה. הדבר דומה להליכה לחדר כושר, אבל עם ג'ק הידראולי, שהוא זה שמרים את המשקולות. כך לא מתאמנים ובונים שרירים. יש הבדל גדול בין איש מיומן שרשת הנוירונים שלו מיומנת לפעול – לבין תלמיד שאינו יודע דבר ורק עושה שימוש בכלים על מנת לקצר את הדרך. בדרך זו נמנע ממנו להיות איש מקצוע. הדילמה הינה מתי לחשוף את הכלים ומתי לדרוש הבנה שנשענת על הידע של התלמיד. אנו מלמדים איך לעבוד עם כלי AI, אבל תמיד דורשים לראות שהתלמיד אכן הבין את התוצר שהמכונה יצרה".

"בסופו של יום", אמר ד"ר פייטלסון, "הג'וניורים יגויסו לשוק העבודה כי הסיניורים יעזבו. כאשר אנו מכשירים את אנשי התוכנה של העתיד, נדרש שיהיו להם היסודות, ושהם יבינו דברים בתחום לעומק. אחר כך, כשהם בתעשייה – קשה עד בלתי אפשרי להבנות יסודות אלה".

דוברים נוספים ברב-שיח היו: דורון גיגי, מנכ"ל קבוצת יעל; פרופ' מאלכ יוסף, ראש המחלקה להנדסה ומדעי המחשב במכללה האקדמית כנרת; ד"ר ג'ייל גלבוע פרידמן, דיקנית הפקולטה לטכנולוגיה במכללה האקדמית ספיר; ופרופ' אבי יוסיפוף, דיקן הפקולטה למערכות מידע ומדעי המחשב במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן.