"הבינה המלאכותית – ה-'כוכבת' גם של תעשיית המולטימדיה"

"יש בתקופה הנוכחית הרבה הזדמנויות בעולמות ה-AV והמולטימדיה. אנחנו בעידן של שינוי עולמי, שינוי תהליכי עבודה, ידע רב יותר של לקוחות, ויש מיזוגים ורכישות גם בעולמות אלה. התעשייה עוברת טרנספורמציה ממוצרים לפתרונות, מחומרה לתוכנה, ויש לזה המחשות משמעותיות גם באבטחה ובענן. ה-'כוכבת' הא הבינה המלאכותית – אין אדם אחד שיכול להיות משוכנע מה יהיה איתו בעוד חצי שנה-שנה. זה אתגר גדול, שמשנה את התעשייה בצורה טקטונית", כך אמר דותן שובל, מייסד פורטל הידע AVmaster, שעוסק במולטימדיה על צורותיה השונות.

שובל פתח את כנס Multimedia AV TLV של אנשים ומחשבים, שנערך שלשום (א'). הוא ציין כמה מגמות שנראה בתחום בשנים הקרובות, בהן "נציגי קצה, למשל של שירות לקוחות, שיודעים לנתח יכולות של מסך, משום שעד כמה לקוח הקצה יודע ומבין – זאת חידה, וצריך להתאים את השיחה לרמת ההבנה שלו. כמו כן, כבר כעת מתחיל תעדוף של כלי קולבורציה. עוד יהיה רצון של ארגונים להבין טוב יותר את תחום האודיו ולנצל טוב יותר את השילוב הדיגיטלי. כל זה נכנס לתוך המגמה של שימה הולכת וגוברת של דגש על אינטגרציה חכמה, נראות ואנליטיקה".

צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין

בהמשך הוא עמד על היותם של תהליכי המכירה של מוצרי מולטימדיה לארגונים קשים יותר ויותר. "אנחנו פוגשים תהליכי מכירה קשים ומאתגרים יותר. כבר לא קל ללקוח לקנות ובמקרים רבים, ספקים צריכים לעשות 'שפגאטים' כדי שזה יקרה", אמר.

"כולנו נמצאים בתקופה של זהות, משמעות ועתיד", סיכם שובל. "כל ארגון בתחום צריך לשאול את עצמו, לגבי שלושת הדברים האלה: מי אני? לשם מה אני קיים? ולאן אני הולך?".

רוני שלום, מומחה למזרח התיכון, ויועץ בסביבות רב תרבותיות ומרובות קונפליקטים. צילום: ניב קנטור

דובר נוסף באירוע היה רוני שלום, מומחה למזרח התיכון, ויועץ בסביבות רב תרבותיות ומרובות קונפליקטים. לדבריו, "אנחנו חיים בעולם רב תרבותי, שבו כל אחד מגיע עם תרבות משלו. זה נכון בחברות ישראליות, ובמיוחד בחברות רב לאומיות. נשאלת השאלה: איך הארגון מכיל את כל הטוב הזה וממקסם את הביצועים?".

"גיוון והכללה רלוונטיים לגיוס ושימור עובדים, שיווק ומכירות, תיווך בין התרבות של הארגון לזו של העובד, שירות לקוחות ופיתוח עסקי, שחייב להתחשב בהבדלי התרבויות בכל מדינה שהארגון רוצה לפנות אליה", ציין שלום. "על הארגון להתחשב בשפה, השכלה, רקע, ערכים, מנהגים, דתות ותפיסות עולם. עליו לבנות ולנסח אסטרטגיה, חזון והגדרה מדויקת של ערכי הארגון".

"בניית אסטרטגיה ארגונית דינמית צריכה להתחיל מהכרת מאפיינים של תרבויות שונות. למשל, האם נהוג בתרבות מסוימת להיות אסרטיביים כדי להקרין סמכות או לנהוג בהכלה? האם סגנון התקשורת בה הוא ישיר או עקיף? האם היא מקדשת דיוק בזמנים, או מאפשרת גמישות? והאם הלבוש הוא רשמי או מאפשר ביטוי עצמי? אלה שאלות חשובות לצורך העניין, ועל הארגון להכיר אותן ולדעת את התשובות עליהן", הוסיף.

לסיכום אמר שלום כי "הסתכלות אחרת של הנהלת הארגון בנושא זה תאפשר לה לאתר הזדמנויות חדשות. כדי למקסם את היכולות שלו, על הארגון לשלב אנשים מתרבויות שונות ולהעצים אותם".