"ה-AI בארגונים תקועה – לא מצליחים להעביר אותה לשלב הייצור"

"בעולם ה-AI, ארגונים תקועים כיום בין הניסיונות, הדמואים ובדיקות ההיתכנות – ולא מצליחים לפרוץ לשלב הייצור. זאת, מאחר שיש פער מאוד גדול בין דמו, שכל אחד יכול לעשות, לבין ייצור בקנה מידה רחב", כך אמר טל שחר, שמוביל ביבמ העולמית את נושא הצלחת הלקוח בתחומי הדאטה והבינה המלאכותית.

שחר דיבר במהדורת האביב של כנס Future of AI של Lynx מבית אנשים ומחשבים, שנערכה היום (ב') בבורסה בתל אביב. מנחה הכנס היה אביתר אדרי, מייסד משותף של Lets AI.

לדברי שחר, "אנחנו עוברים משלב ה-+AI – הזרקת בינה מלאכותית לכלים שאנחנו משתמשים בהם, לשלב ה-AI+ – פיתוח כלים חדשים ויכולות חדשות, המבוססים על בינה מלאכותית. התחזיות הן שזה ייצר התייעלות בסכום כולל של 4.4 טריליון דולר, וכולם רוצים להיות שם".

הוא תיאר כמה אתגרים שארגונים חווים בעולמות הבינה המלאכותית היוצרת, בהם "דאטה, שהרבה ממנה לא רלוונטי למה שקורה בתוך הארגונים; העובדה שיש מודל GenAI חדש בערך בכל שבוע, וכתוצאה מכך הצורך של הארגון למצוא את המודל שנותן ערך בנקודת הזמן הספציפית; ומשילות". עוד אתגר, ציין, הוא המעבר שהחל בשנה האחרונה מכלי בינה מלאכותית שמשמשים ככלי עזר לארגונים לסוכני AI. "זה הייפ שקשה להביא אותו למימוש", אמר.

עם זאת, הוא ציין שהעולם הולך לשלושה סוגים של סוכני AI: סוכנים מוכנים, שפותחו על ידי החברות שמציעות אותם, פלטפורמות שיאפשרו לארגונים לבנות סוכנים וסנכרון בין סוכנים.

מגמות בעולם ה-AI בארגונים

שחר הצביע על כמה מגמות מרכזיות שהוא רואה כיום בעולם ה-AI בארגונים: "יש טרנספורמציה דיגיטלית של מוקדי השירות בקנה מידה רחב מאוד. אין כמעט חברה שלא הכניסה AI לשירות הלקוחות שלה. בנוסף, הולך וגובר השימוש בבינה מלאכותית לצרכים הפנימיים של הארגון, והרבה חברות מתחילות את השימוש שלהן ב-AI משם. מגמה שלישית היא אוטומציה של עולמות ה-IT והפיתוח. מי בעולם הפיתוח שלא משתמש בכלי AI – או-טו-טו לא יהיה במקצוע".

לדבריו, פלטפורמת הבינה המלאכותית של יבמ, WatsonX, "מאגדת את הפתרונות לכל האתגרים והמגמות של תחום ה-AI בפלטפורמה אחת".

שחר ציין שהבינה המלאכותית הניבה לענק הכחול בשנה שעברה חיסכון תפעולי של 3.5 מיליארד דולר – בשיווק, בשרשרת אספקה, בתפעול ועוד.