חדשנות טכנולוגית לטובת הספורט ההישגי

פרופ' אלון וולף, יעל ארד, פרופ' יאניס פיטסילאדיס ומולי אפשטיין. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

הכנס המדעי הראשון של המרכז הישראלי למחקר ספורט אולימפי – שיתוף פעולה חדש בין הטכניון לוועד האולימפי בישראל, התקיים אתמול (ד') בטכניון.

בטכניון אמרו כי בכנס, שהתקיים במסגרת הסימפוזיון השנתי ע"ש בלפר, השתתפו מאמנים בכירים, מדענים וחוקרים, אנשי תעשיית הספורט-טק ומרצים אורחים מארצות הברית ומבריטניה.

Shaharsagiv – הטריאתלט שחר שגיב במעבדת הביומכניקה של פרופ' אלון וולף בטכניון. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

Shaharsagiv – הטריאתלט שחר שגיב במעבדת הביומכניקה של פרופ' אלון וולף בטכניון. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

המרכז, בראשותו של פרופ' אלון וולף מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, בשיתוף המנהל המדעי של הוועד האולימפי בישראל מולי אפשטיין והיחידה לספורט הישגי, מעודד מחקרים יישומיים שיקדמו את הספורט האולימפי בישראל על ענפיו השונים.

בטכניון הוסיפו כי שני הדוברים המרכזיים בכנס, ד"ר אליסון שיטס ממעבדת הביומכניקה בנייקי ופרופ' יאניס פיטסילאדיס מאוניברסיטת ברייטון בבריטניה, דיברו על האתגרים המדעיים והטכנולוגיים בתחום הספורט ההישגי ועל השאיפה לרדת מזמן ריצה של שעתיים במרתון. בקהילה האולימפית שוררת מחלוקת בשאלה אם היעד האמור אפשרי, אולם רבים סבורים כי הרץ הקנייתי אליוד קיפצ'וגה עשוי להשיגו בעתיד הקרוב.

יעל ארד, חברת הנהלת הוועד האולימפי בישראל ויו"ר ועדת הספורט, אמרה כי "שיתוף הפעולה עם הטכניון בא יחד עם קפיצת מדרגה ביעדים שהגדרנו לעצמנו; אם עד כה שאפנו לחזור מכל אולימפיאדה עם מדליה אחת או שתיים, כעת אנחנו רוצים להשיג יותר. לא רק להיות טובים אלא להיות הכי טובים. ולשם כך אנחנו חייבים להתמקד בדברים שאנחנו פחות טובים בהם, להשתפר ולהביא תוצאות מדידות, ובקיצור – יותר מדליות. זהו תהליך ארוך טווח, שאת פירותיו נראה רק באולימפיאדת 2024 ואולי אפילו אחר כך. אבל זה יקרה אם רק נפגין סבלנות, נחישות ועקביות."

בסוף הכנס הציגו ארבעה מאמנים אולימפיים ישראליים אתגרים מהשטח לאנשי המרכז החדש בטכניון. ניב ליבנר, מאמן נבחרת הנשים של ישראל באופני כביש, ביקש לפתח כלים לשיפור האימונים וקבלת ההחלטות באימונים ובמירוצים.

רוגל נחום, שייצג את ישראל שלוש פעמים במשחקים אולימפיים בקפיצה משולשת, אמר כי תחומים אלה משוועים לכלים שישפרו את הדיוק בריצה ובהגעה לקרש הקפיצה. מאמן השייט גור שטינברג ביקש לפתח שיטות מדויקות למדידת מרחקים וללימוד האופן שבו שייטים אלופי עולם מגיעים להישגיהם. קלאודיה לסיגה, מאמנת נבחרת כדורעף החופים בישראל, אמרה כי שחקני הענף זקוקים לכלים שישפרו את יכולתם לקרוא את היריב ואת כוונותיו.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים