"הממשלה צריכה לפרוס להיי-טק שטיח אדום"

ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, ושר האוצר לשעבר, אביגדור ליברמן, פרסו אתמול (ב') את משנתם בכל הנוגע לעתיד ההיי-טק הישראלי, ומה הממשלה צריכה לעשות כדי לאפשר לו להמשיך להוביל את ענף הטכנולוגיה בעולם ואת הכלכלה כולה בישראל. בנט, שמגיע מההיי-טק, דיבר על סביבה רגולטורית מאפשרת, הצורך בחינוך ל-AI וההכרח להחזיר מוחות שיצאו מישראל. הוא אף קרא להקמת תוכנית נוסח יוזמה, שבשנות ה-80 וה-90 פתחה את הדלת להתרחבות ההשקעות הזרות ולהקמת תעשיית ההון-סיכון במדינת ישראל. ליברמן, לעומתו, העדיף לדבר בעיקר על ביטחון וחרדים, אבל קרא בנוסף להבאת משקיעים מוסדיים להשקעות בענף, והדגיש את הצורך בלימודי ליבה.

השניים דיברו בכנס של IATI – האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, שהתקיים בנוכחות מנהלי קרנות הון-הסיכון הבולטות בישראל ובכירים נוספים בענף ההיי-טק. הם שמעו מבנט – שהקים את סאיוטה, שנמכרה ל-RSA, והיה מנכ"ל סולוטו – כי "ההיי-טק עובר טלטלות קשות ואתגרים עצומים, יותר מאשר כשאני הייתי בענף (בהתפוצצות בועת הדוט.קום והמשבר הכלכלי של 2008-2009 – י"ה). ההיי-טק מחזיק את המדינה. השאלה היא לא איך המדינה יכולה לעזור להיי-טק, אלא מה הפוליטיקאים יכולים לעשות כדי שהיזם יחליט שזה המקום הכי טוב להקים בו חברה. עלינו לשאול את התעשייה מה היא צריכה, לפרוס בפניה שטיח אדום – ולעשות".

"יזמים לא זקוקים להרבה, אם בכלל, ממדינת ישראל. הם צריכים שלא יפריעו להם, כולל לא באווירה הכללית", הוסיף בנט. כאן הוא ציין שבמהלך 2023, ימי המחאה נגד המהפכה המשפטית, הוא שוחח עם יזמי היי-טק שאמרו כי הם מעבירים את החברה שלהם לחו"ל. "הדבר החשוב הראשון הוא לא להחריב את מדינת ישראל", אמר בנט. "מגמת המעבר נפסקה ב-7 באוקטובר, אבל היא חוזרת".

הוא הבטיח כי מפלגת ביחד שבראשותו תפרסם "תוכנית מסיבית להחזרת מוחות והבאת מוחות יהודים מכל העולם לישראל".

באשר לתעשיית ה-AI, בנט אמר כי "ישראל היא המקום המושלם להוביל את מהפכת הבינה המלאכותית. מה שצריך הוא שהממשלה והכנסת יצרו את התנאים. שיהיו ראש ממשלה טוב וצוות שרים כשיר לניהול המדינה".

עוד הוא הבטיח ודאות רגולטורית, בעיקר בכל מה שקשור למיסים שענף ההיי-טק מעביר לקופת המדינה (כרבע מכלל המיסים). "צריך להביא 'תותח' או 'תותחית' בתחום הרגולציה ולהקים מוקד, קו חם לבעיות רגולציה עבור ההיי-טק. צריך שהמידע יזרום מהשטח למעלה ולא הפוך. כך מקבלים דוגמאות פרטניות ופותרים את הבעיה מהייסוד", אמר.

התדמית הרעה של ישראל – שפוגעת בהיי-טק

בנט וליברמן דיברו גם על התדמית הבינלאומית של ישראל כיום. ראש הממשלה לשעבר אמר כי "המצב התדמיתי של ישראל חמור מאוד. האסטרטגיה של הממשלה, של מלחמה נצחית, היא הכי גרועה בכל היבט שהוא, כולל המעמד הבינלאומי של המדינה". לדברי שר האוצר לשעבר, "אי אפשר לפתח תעשיית היי-טק במדינה מצורעת ומבודדת. בלתי אפשרי לעבוד כיום עם אירופה. צריך להבין את גודל הברוך שאנחנו נמצאים בו".

ליברמן הוסיף כי "בעוד שנתיים וחצי ארצות הברית תכיר במדינה פלסטינית בכל שטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה, ואם יהיה פיפס אחד קטן מצידנו – האמריקנים יטילו עלינו סנקציות. תעשיית ההיי-טק יודעת לשער מה זה אומר סנקציות אמריקניות על התעשייה הישראלית".

שלושה טריליון שקלים שמעט מאוד מהם מושקעים בהיי-טק

עוד אמר ליברמן כי "צריך לשלב את החרדים והערבים, וכדי שזה יקרה, צריך לנתק אותם מהמפלגות שלהם. בנוסף, צריך לימודי ליבה כדי להכניס את החרדים להיי-טק. אסור שבמערכת החינוך יהיה בית ספר אחד שמקבל שקל מהמדינה בלי ללמד לימודי ליבה כמו שצריך. אנחנו לא יכולים להמשיך במצב שבו 50% מהגברים החרדים אינם בשוק העבודה".

קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית IATI, ואביגדור ליברמן. צילום: רפי דלויה

"תעשיית ההיי-טק הישראלית זקוקה גם להשקעות של המוסדיים. יש להם מעל שלושה טריליון שקלים שאין לרובם שימוש. צריך לייצר מסלול אטרקטיבי ונוח לכניסה של המוסדיים להשקעות בהיי-טק, ובעיקר בסטארט-אפים – ישירות או דרך קרנות הון-הסיכון. אם הם ישקיעו עשירית האחוז מהכסף שיש להם בהיי-טק – זה יכסה את כל הדרישות של הסטארט-אפים הישראליים, ואפילו כפול", הוסיף.

אתר אחד על כל קרנות הון-הסיכון בישראל

את הכנס פתח נועם קנטי, מנכ"ל ארנסט אנד יאנג ישראל. הוא אמר כי "ההיי-טק הישראלי הוא הפנים של ישראל, התרומה שלו הרבה יותר גדולה מהמיסים. הוא עבר הרבה מהמורות. מאוד חשוב שכל תעשיית ההיי-טק תעבוד ביחד – חברות, קרנות הון-סיכון, ממשלה ואקדמיה".

קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית IATI, ציינה כי "ההשפעה של ההיי-טק היא הרבה מעבר לתעשייה עצמה. הוא מזין ומניע ענפים שלמים במשק. פגיעה בהיי-טק היא פגעה בכלכלה הישראלית, ושמירה על חוסנו היא אינטרס לאומי".

היא השיקה את פאנד ניישן – אתר שמאגד מידע על כל קרנות הון-הסיכון שפועלות בישראל. "מטרת האתר היא ליצור מפת השקעות לאומית אחת – לפי שלבי השקעה, סקטורים, גיאוגרפיה, נתוני הקרנות ועוד. 130 קרנות כבר העלו את המידע שלהן לאתר", אמרה.