"אני אופטימיסט, אבל פרנואיד: אסור לחכות עם הבינה המלאכותית"

״אני מגדיר את עצמי אופטימיסט, אבל פרנואיד. האופטימיות גורמת לי לשאוף קדימה, להאמין שאפשר לעשות דברים חדשים, לנסות ולבדוק. הפרנויה מזכירה לי להיות מודע לסיכונים. בעיניי אין כאן סתירה. צריך להתקדם בעיניים פקוחות, והעיקר הוא לא להמתין", כך אמר דדי פרלמוטר, יו״ר הוועדה להגדלת ההון האנושי בהיי-טק, בראיון לאנשים ומחשבים.

פרלמוטר ישתתף בכנס Future of AI של Lynx מבית אנשים ומחשבים, שייערך ביום ד' בשבוע הבא, ה-21 באוקטובר, במלון הילטון בתל אביב. הוא קורא לישראל לאמץ את הבינה המלאכותית במהירות, אך מזהיר מפני שימוש לא מושכל ולא נכון בה: "ילדים צריכים ללמוד לחשוב, להבין בעיות ולשאול את השאלות הנכונות. קבלת תשובה אוטומטית מכלי בינה מלאכותית היא לא תחליף לתהליך הזה".

כיו”ר הוועדה להגדלת ההון האנושי בהיי-טק, כיצד אתה ממליץ ליישם את זה?
"כמעט כולנו כבר משתמשים בכלי AI. אבל השימוש בכלים מתקדם מהר יותר מההכשרה של הילדים להשתמש בהם נכון. כאן נמצא החשש שלי ממה שאפשר לכנות 'מחלת הטפשת': הילד מקבל תשובה זמינה בלחיצת כפתור, מבלי שהוא נדרש להבין את הבעיה או לחשוב בעצמו.

המחיר של זה עלול להיות כבד. אם לא נלמד ילדים להשתמש בבינה המלאכותית נכון, נפגע ביכולות שהם צריכים לפתח: יכולות קוגניטיביות, חשיבה עצמאית, והיכולת לבנות ידע, להעמיק בו ולפתח חשיבה ביקורתית".

מפתיע לשמוע את הדברים האלה ממי שעומד בראש ועדה ציבורית שמבקשת לקדם את ההון האנושי בעידן הבינה המלאכותית.
"מבחינתי הדברים הולכים יחד. כדי לקדם את ההון האנושי בעידן הזה חייבים לפתח את החשיבה האנושית. אם המסר לילדים יהיה שהבינה המלאכותית תעשה הכול במקומם – למה שהם ירצו ללמוד ולהתאמץ? ילד שמשקיע בלימודים ושומע שממילא לא תהיה לו עבודה בעתיד עלול לשאול את עצמו: בשביל מה אני עושה את כל זה? לכן, צריך ללמד ילדים לחשוב, ולא להסתפק בלימוד השימוש בכלי. קודם לומדים את הבעיה ומבינים אותה, ואחר כך נעזרים בבינה המלאכותית כדי להתמודד איתה. כשהתשובה מגיעה לפני ההבנה, החלק החשוב ביותר בלמידה עלול ללכת לאיבוד, ואין אפשרות לבקר את התגובה ולשפר אותה".

כלומר, קודם כל ללמוד בלי בינה מלאכותית?
"קודם כל צריך לפתח את יכולת החשיבה. קח ילד שמבקש עזרה בשיעורי הבית במתמטיקה. לפעמים הוא בעצם מבקש שההורה יפתור את התרגילים, כדי שהוא יוכל להעתיק. אני מעולם לא עזרתי כך: הסברתי, נתתי רמזים, אבל השארתי לילד את הפתרון. זו גם הדרך לעבוד עם הבינה המלאכותית. היא יכולה להסביר, לתת רמזים ולעזור להעמיק את ההבנה. היא כלי לימודי מצוין כשמשתמשים בה כך. הבעיה מתחילה כשה-AI מאפשרת לילד לוותר על החשיבה עצמה".

איך ללמד ילדים AI מבלי לפגוע ביכולות האנושיות? צילום: ג'מיני

השינוי הזה צריך לבוא לידי ביטוי גם במערכת החינוך. אלא שהיא מתמודדת עם מחסור במורים, ולא כולם ערוכים לשינויים האלה.
"נכון, וזה מחייב תוכניות לשינוי הכשרת המורים. תפקיד המורה משתנה: העברת מידע היא רק חלק ממנו. צריך לראות את התהליך החינוכי כולו, לשנות את מערכת החינוך מהיסוד ולכלול בשינוי גם את מעורבות ההורים. למשל, ילד יכול לדעת ש-3+3=6 מבלי להבין מדוע. אנחנו צריכים לפתח אצלו תפיסה כמותית, הבנה של ההיגיון שמוביל לתוצאה. אחרת, כשהוא יגיע לנושאים קשים ומופשטים יותר, יחסרו לו היסודות להתקדם.

צריך למקד את תוכנית הלימודים. יש יותר מדי מקצועות, וזו בעיה ותיקה. צריך לצמצם את מספרם, להפחית את היקף ההוראה הפרונטלית ולתת יותר מקום ללמידה התנסותית. כך תלמידים יוכלו להבין את החומר וליישם אותו בצורה טובה יותר.

בסינגפור כבר הבינו שאפשר ללמד פחות כדי ללמוד יותר. הכוונה אינה לוותר על ידע, אלא ללמד אותו כך שיפתח חשיבה והבנה. יש שינויים גם אצלנו, אבל הם עדיין לא מספיקים".

ממה שאתה אומר עולה שאסור לסמוך באופן עיוור על הבינה המלאכותית או לתת בה יותר מדי אמון.
"בהחלט. עצם העובדה שקיבלנו תשובה מה-AI אינה סיבה לקבל אותה בלי לחשוב ולבקר. זה נכון לבינה מלאכותית, וגם לדברים שאנשים אומרים לנו. הגישה הזאת חשובה בכלכלה, בתעשייה ובמיוחד במערכת החינוך. אנחנו גדלנו בדור שלמד לרכוש ידע ולהבין בעיות. במתמטיקה, למשל, המטרה לא הייתה רק לזכור נוסחה, אלא להבין איזו בעיה אפשר לפתור באמצעותה.

אני משתמש בבינה מלאכותית כפי שאני משתמש בבינה אנושית. אני רוצה לחבר ביניהן וליצור ׳בינה משותפת׳ – Collaborative Intelligence. זה החיבור שאנחנו צריכים לפתח, במקום להפוך את ה-AI למערכת אוטומציה שעושה את הכול במקומנו".

מה אתה משיב לטענה שבשוק העבודה מקצועות נעלמים ולפיטורים שאנחנו רואים בתעשיית ההיי-טק?
"צריך להסתכל על התמונה כולה. באחרונה התפרסם באקונומיסט מאמר על מחקר שלפיו מאז הופעת הבינה המלאכותית נוספו יותר משרות מכפי שבוטלו. צריך לבחון את הנתונים, אבל הם ממחישים שהסיפור מורכב יותר מאמירה שה-AI מבטלת מקומות עבודה. יהיו מקצועות שייעלמו, רוב המקצועות ישתנו ומקצועות חדשים ייווצרו. חברות אכן מפטרות עובדים, והבינה המלאכותית היא אחת הסיבות, אבל היא לא הסיבה היחידה. בתוך השינוי הזה, עובדים וארגונים צריכים להיות מוכנים ללמוד ולהכשיר את עצמם מחדש, ולא כולם מוכנים לכך".

לסיכום, האם אתה אופטימי? האם ישראל תמשיך להיות אומת הסטארט-אפ, למרות הקשיים?
"אני אופטימי, והאופטימיות הזאת מניעה אותי לפעול: לבדוק מה כבר נעשה ומה עוד אפשר ליישם. בסופו של דבר, ישראל שורדת ומתקדמת בזכות אנשים שיוצאים לפעול בלי לחכות להוראות מלמעלה. ראינו זאת ב-7 באוקטובר ואנחנו רואים זאת בתעשיית ההיי-טק. אנשים לא חיכו שהממשלה תחליט אם יש תקציב – הם יצאו לדרך. זה חלק מהאתוס הישראלי. הוא כבר קיים, וצריך להמשיך לפעול ולבצע.

מתקיימות בישראל לא מעט פעולות חשובות בתחום הבינה המלאכותית בחינוך, ובהן יוזמות כמו בגרות היי-טק. אני רואה בחיוב גם את הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית.

אני עובד רבות מול הממשלה, כי היא הריבון ויש בידיה את התקציבים והיכולת להוביל שינוי מערכתי. אבל גם ממשלה טובה לא יכולה לעשות את הכול לבדה. חברות ההיי-טק והחברה האזרחית כבר מסייעות למערכת החינוך, וחשוב להרחיב את שיתוף הפעולה איתן".

לפרטים נוספים ולהרשמה לכנס Future of AI לחצו כאן.