ישראל נתנה לנתנז מכה משולבת, של טילים ו-IoT

השנה: 1839. סמואל, צייר לובש בגדים קרועים, עסק למחייתו, בדוחק, בהוראת ציור ורישום. אחד התלמידים שאל אותו: האם תשלום שכר לימוד של 10 דולר מועיל לך? המורה השיב: "התשלום יציל את חיי, זה הכול". התלמיד לא ידע שבשעות הפנאי שלו, סמואל עסק במסתורי האלקטרומגנטיות, והצליח לשלוח שדרים מוצפנים לאורך כבל חשמלי. כעבור ארבע שנים, אחרי פעילות שתדלנות נמרצת, המורה הצליח לשכנע את הקונגרס האמריקני להקציב 30 אלף דולר לבניית קו טלגרף בין וושינגטון ובולטימור. ב-24 במאי 1884 שלח המורה, סמואל פינלי בריז מורס, את המברק ההיסטורי שלו, הפסוק מספר במדבר What hath God wrought (אשר עשה אלוהים, או מה פעל אל) – ושינה לנצח את עולם התקשורת המודרנית.

העיירה נתנז שבפרובינציית אספהאן באיראן ידועה באקלים הנוח שלה ובפירותיה המשובחים, במיוחד אגסים. כאשאן הוא מתקן העשרת האורניום האיראני המרכזי, שנמצא בסמוך לה. מדובר באתר מרכזי בתוכנית הגרעין האיראנית: הוא שימש כדי לבנות צנטריפוגות להעשרת אורניום עבור פרויקט הגרעין. האתר הותקף ארבע פעמים, ותהליכי הייצור הגרעיניים בו נפגעו. ב-13 ביוני, עם פרוץ מבצע עם כלביא, המתקן ספג פגיעה משמעותית מאוד, ואולי אף הושמד.

הדמייה של המתקן הגרעיני בנתנז. צילום: דובר צה"ל

"המקרה של נתנז ממחיש באופן ברור את המשמעות של מלחמה היברידית, שמשלבת פעילות הרס בעולם הפיזי, של מטוסים, טילים ורחפנים קטלניים – עם שיבוש פיזי, כגון גרימה להפסקת חשמל, לצד פגיעה בתווך האלקטרוני ויצירת ערפל אלקטרו-מגנטי", אמר לאנשים ומחשבים גורם הבקיא בעולם המערכות התפעוליות. לדבריו, "סייבר התקפי כנראה לא היה, כי יש להניח שמערכות התקשורת בנתנז נותקו מהאינטרנט, ובכל מקרה, מדובר בחבלה. בעולם המערכות התפעוליות (OT), התקיפה היא בשלוש צורות: החדרת USB למערכות, תקיפה חיצונית דרך רשת ה-IT, התגברות על המחסומים בין רשתות ה-IT וה-OT, ואז שיבוש התהליך, או פגיעה בצד ג' בשרשרת האספקה, עם מחשב או תוכנה נגועים. בחלק מצורות הפגיעה הללו נעשה שימוש, ובחלק – לעולם לא נדע".

קיצור תולדות סטוקסנט

בבוקר אחד ב-2007, המהנדס אריק ואן סאבן הצליח לחדור למתחם הגרעיני בנתנז ולהחדיר נוזקה, שהייתה – נכון לשעתה – המסוכנת וההרסנית בעולם. תחקיר של Volkskrant ההולנדי, מינואר 2024, חשף את זהות ואן סאבן, מרגל של AIVD – שירות הביטחון והביון הכללי של הולנד, שפגע במתקן האטומי עם התולעת סטוקסנט (Stuxnet).

העיתון ציין כי את המבצע הובילו ארצות הברית וישראל. בעבר פורסם, לפי דיווחים זרים, שגופי ביון של השתיים, בשיתוף יחידות ההאזנה 8200 וה-NSA, פיתחו את התולעת. לפי העיתון, המבצע ארך שנים ועלותו עמדה על יותר ממיליארד דולר. עוד נכתב כי ואן סאבן שתל – כנראה – את התולעת במשאבת מים שבמתקן. לפי התחקיר, שארך שנתיים, בהולנד לא ידעו אז שמדובר בניסיון לשיבוש תוכנית הגרעין האיראנית.

ואן סאבן תואר כ-"הרפתקן חסר פחד". הוא עבד בדובאי בחברת הובלה כבדה והייתה לו אישה איראנית. לאחר המבצע הוא היה שרוי בלחץ גבוה ורצה לעזוב את איראן מיידית. שבועיים לאחר עזיבתו מת ואן סאבן בתאונה מסתורית בשארג'ה שבאיחוד האמירות: ב-2009 הוא נסע על גבי האופנוע שלו, התהפך ושבר את מפרקתו.

ביולי 2020 דיווחנו על שריפה שפרצה במתקן הגרעין בנתנז, והעולו טענות כי היא נגרמה עקב מתקפת סייבר ישראלית.

הפיתוח של סטוקסנט החל, על פי הדיווחים, בראשית המילניום. התולעת התגלתה ביוני 2010. בספטמבר באותה השנה היא זכתה לפרסום עולמי כשדווח שנועדה לחבל במתקני הגרעין של איראן. לאחר מכן הודה נשיא איראן דאז, מחמוד אחמדינג'אד, שהתולעת פגעה בתוכנית הגרעין של הרפובליקה האסלאמית. הנוזקה הביאה להשמדת יותר מ-1,000 צנטריפוגות במפעל. התולעת התפשטה ופגעה במאות אלפי מערכות ברחבי העולם – מה שהביא לגילויה.

לפי הערכות, סטוקסנט הביאה לדחייה של כמה שנים בתוכנית הנשק הגרעיני של איראן. ב-2013 כתבנו שהתולעת פעלה כבר ב-2005, ושהגרסה המוקדמת של התולעת שהוחדרה למתקן הצנטריפוגות בנתנז גרמה לסתימת שסתומים, בעוד שהגרסה המאוחרת פעלה לשינוי המהירות של הצנטריפוגות ולהתחממותן עד כדי הרס.

סטוקסנט נועדה לפגוע במערכות בקרה תעשייתיות מסוג SCADA של סימנס, ודרכן במתקנים תעשייתיים המבוקרים על ידי המערכות. הנוזקה, בעלת יכולת לתכנת מחדש בקר לוגי מיתכנת (PLC), תקפה את הבקרים של הצנטריפוגות ושינתה בהם את ההוראות. כך, התחממו ונהרסו 1,000 או יותר מהן.

הדמייה של המתקן הגרעיני בנתנז. צילום: דובר צה"ל

האירוע העמיד את אבטחת הסייבר בראש סדר העדיפויות של טהראן. זה לא ממש עזר להם: בנובמבר 2018 דווח כי נוזקה רבת עוצמה, יותר מזו שהייתה לסטוקסנט, תקפה רשתות מחשבים ותקשורת איראניות.

ולסיום, כה כתב אלווין טופלר בספרו מאבק העוצמה: "בלב המערבולת של מאבק העוצמה נמצא ידע המגולם בטכנולוגיה". דוד בן גוריון הקדים את טופלר: חיל המדע (חמ"ד) – יחידה בארגון ההגנה, ומאוחר יותר בצה"ל – הוקמה בתמיכתו הפעילה של "הזקן", שתמך ברעיון שמלחמות ישראל יוכרעו בזכות היתרון הטכנולוגי. נכון לעכשיו, נראה שבן גוריון צדק.