כך מכניסים טכנולוגיה וחדשנות למרכזי בריאות הנפש

מרכזי בריאות הנפש נחשבו במשך שנים, ובמידה מסוימת עדיין נחשבים, לחצר האחורית של מערכת הבריאות – בעיני הציבור, אך גם בעיני המערכת עצמה. אלא שבשנים האחרונות, הטכנולוגיה והחדשנות נכנסות גם לחלק הזה של מערכת הבריאות, בניסיון לשפר את איכות הטיפול והחוויה של המטופלים והמאושפזים. גורמים בכירים במערך בריאות הנפש בישראל דנו בנושא בפאנל שהיה חלק מכנס AI Digital Health של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון.

מנחת הפאנל הייתה ענבל ירקוני, מנהלת מערך האחיות ובריאות הנפש בחטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים במשרד הבריאות. השתתפו בו ד"ר רות זקס אוחיון, ראשת היחידה לנוירופיזיולוגיה קלינית במרכז לבריאות הנפש באר שבע; ד"ר לורה שרוני, סגנית מנהלת המרכז לבריאות הנפש מזור; גלי סימון מעמיתים מומחים במרכז לבריאות הנפש מזור; פליקס סניטקובסקי, מנהל מערך מחשוב מחלקת בתי החולים הגריאטריים והפסיכיאטריים בחטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים במשרד הבריאות; וד"ר אסף כספי, סגן מנהל האגף הפסיכיאטרי במרכז הרפואי שיבא.

"התחלנו מנקודה רעה יותר – אבל המצב משתפר"

סניטקובסקי אמר כי "הכנסנו למערך בריאות הנפש הרבה מערכות דיגיטליות, והבהרנו למטפלים את החשיבות של זה מבחינת איכות הטיפול. התחלנו את הטמעת המערכות מנקודת התחלה רעה יותר, עקב שנים של חוסר תקצוב. מאז, המצב משתפר. לא סיימנו את התהליך הזה, אבל אנחנו בדרך לשם".

"אנחנו עושים פרסונליזציה בטיפול"

ד"ר זקס אוחיון ציינה כי "אנחנו משתמשים בטכנולוגיה לטיפולים שונים, ועושים פרסונליזציה בטיפול. למשל, בטיפול באפילפסיה, אנחנו ממפים, בעזרת הטכנולוגיה, כל אזור במוח מבחינת התפקוד שלו, ומבינים היכן לא מופק חשמל תקין. הטיפול מותאם אישית לפי זה, כדי לתקנן את מה שחורג מהנורמה, בהתאם לדיווח של המטופל ולהמלצה של הפסיכיאטר. אותה הפרעה נראית שונה אצל אנשים שונים וצריך להתאים את הטיפול אישית, לא הגיוני שהם יקבלו את אותו הטיפול".

איך בית החולים הפסיכיאטרי ייראה בעוד עשור?

ד"ר שרוני ענתה על שאלת המנחה: איך את מגדירה חדשנות וכיצד בית החולים הפסיכיאטרי ייראה בעוד 10 שנים? לדבריה, "אחד הדברים הכי חשובים בחדשנות הוא להיות מוכנים להסתכל על מה עובד ומה לא. בלי זה אי אפשר להגיע לחדשנות. הדבר השני הוא לפתוח את הראש לדברים שנראים פחות מתאימים. למשל, האם הטכנולוגיה יכולה לקדם את בריאות הנפש? זאת שאלה טובה".

"התעסקתי עם חדשנות קלינית, ויש תחומים שבהם פחות מחפשים את החדשנות, כמו אוטיזם. גם בתחומים אלה, יש צורך בהתמקדות נרחבת יותר בחדשנות", אמרה.

משתתפי הפאנל. מימין: המנחה, ענבל ירקוני, מנהלת מערך האחיות ובריאות הנפש בחטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים במשרד הבריאות; ד"ר רות זקס אוחיון, ראשת היחידה לנוירופיזיולוגיה קלינית במרכז לבריאות הנפש באר שבע; גלי סימון מעמיתים מומחים במרכז לבריאות הנפש מזור; ד"ר לורה שרוני, סגנית מנהלת המרכז לבריאות הנפש מזור; פליקס סניטקובסקי, מנהל מערך מחשוב מחלקת בתי החולים הגריאטריים והפסיכיאטריים בחטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים במשרד הבריאות; וד"ר אסף כספי, סגן מנהל האגף הפסיכיאטרי במרכז הרפואי שיבא. צילום: נדב כהן יונתן

"בריאות הנפש הייתה במשך שנים החצר האחורית של החברה – חברתית, סטיגמטית וגם מחשובית. בחמש השנים האחרונות משרד הבריאות לקח את זה קדימה, ועוד יותר מאז תחילת המלחמה. אנחנו חושבים על חדשנות באשפוז במחלקות סגורות, שזאת החצר האחורית של החצר האחורית. אנחנו בונים מקומות להחלמה שנראים כמו בית, כדי שהמטופלים יחלימו שם, ולא במחלקה סגורה. בבית הזה הם מקבלים את התחושה שמתייחסים אליהם כאל בני אדם. הבאתי את הבית הזה למחלקה הסגורה, והעובדים והמאושפזים שם מרגישים אחרת לגמרי לעומת מה שהיה לפני כן", ציינה ד"ר שרוני.

לחלק האחר של השאלה היא ענתה: "השאלה היא לא איך אני חושבת שייראה בית חולים פסיכיאטרי בעוד 10 שנים, אלא איך אני רוצה שהוא ייראה. זה תלוי בחברה, בכמה חשיבות ניתן לפסיכיאטריה. יש כל כך הרבה לאן לשאוף. הייתי רוצה שבתי החולים הפסיכיאטריים יהיו בבניינים הקדמיים בבתי החולים, בניינים שנותנים רוגע ושלווה, כדי שאנשים יוכלו להבריא טוב יותר. בניינים מלאים בטכנולוגיה, אך גם באור, בשמיים, בירוק ובמרחבים. הרוגע, הטכנולוגיה ואנשי הצוות המתאימים הם אלה שיעשו את ההבדל".

"חדשנות היא לאו דווקא טכנולוגיה"

ד"ר כספי ציין כי "חדשנות היא לאו דווקא טכנולוגיה. החדשנות האמיתית היא בלקחת את העבודה שלנו, המטפלים, ולשפר אותה, לשפר את היכולות שלנו לראות דברים, לפנות אותנו מעיסוק בדברים מסוימים ולהחזיר אותנו לתפקידים המסורתיים שלנו, כרופאים ואנשי צוות. זה מאתגר וקשה, אך גם חשוב מאוד".

"יש אצלנו, באגף בריאות הנפש בשיבא, כמה פרויקטים שקשורים בטכנולוגיה, שמאפשרים לנו להיטיב עם המטופלים. החשוב שבהם הוא שירות אשפוז בית מקוון, למקרים שנופלים תחת ההגדרה 'פסיכיאטריה כללית', אנשים עם הפרעות אכילה ונשים עם דיכאון אחרי לידה – שהיו יכולים להיות מאושפזים במחלקה פתוחה. הם מקבלים מאתנו מעטפת טיפולית רחבה בביתם – מעקב פסיכיאטרי-תרופתי, פסיכותרפיה, ליווי סוציאלי, ריפוי בעיסוק ועוד. יש אחים.ות שמלווים.ות את המטופלים 24/7 ומנהלים.ות איתם פגישות יומיומיות. זאת מעטפת יותר מקיפה ממה שהמטופל מקבל במחלקה. אנחנו עובדים עם קופות החולים לאומית, מאוחדת ומכבי, והשירות מצליח. לא מעט מחקרים הראו שהוא טוב לפחות כמו אשפוז במחלקה פתוחה", הוסיף.

"עוד פרויקט הוא כלי AI שיצרנו בשיתוף פעולה בין האגף לבריאות הנפש של שיבא, מרכז החדשנות של בית החולים, ARC, מיקרוסופט ו-KPMG. מדובר ב-ליב – פסיכיאטרית דיגיטלית, שמסייעת לפסיכיאטרים ולא מחליפה אותם", אמר ד"ר כספי.

"מתמודדי הנפש העובדים מביאים למרכזי בריאות הנפש ידע וניסיון"

סימון סיפרה כי "עמיתים מומחים זה סקטור צעיר במערך האשפוז בבתי החולים הפסיכיאטריים. מדובר במתמודדי נפש בעצמם, שעוברים לעבוד בבית החולים".

"הייתי מאושפזת הרבה פעמים", אמרה. "אני עובדת במזור 10 שנים, ועדיין מקבלת שירותי שיקום בקהילה. אנחנו מביאים לבית החולים – למטופלים ולצוות – ידע וניסיון, שאפשר להיות מתמודדי נפש ולהמשיך לחיות".

באשר לטיפול באמצעות בינה מלאכותית ודיגיטל במערך הפסיכיאטרי אמרה סימון כי "לא אהיה מוכנה ללכת ל-ליב לטיפול. הרבה מאוד מהבעיות הפסיכיאטריות מתקיימות במפגש שבין בני אדם, ושם גם נמצא הפתרון. ה-AI לא מדמה קשר אמיתי בין בני אדם, היא לא מחליפה אותם".