"היעד: להפוך את אילת למובילה בחדשנות, שלא נסמכת רק על תיירות"

אילת נחשבת לאחת הערים שמשמשות מודל לחיקוי – בעולם, לא רק בישראל – איך עיר חכמה צריכה להיות. העיר הדרומית הייתה בין הערים הראשונות בארץ שקידמו תוכניות להפיכת העיר לחכמה, בתקופה שכמעט אף אחד לא דיבר על כך. מאז היא מדורגת גם במדדים עולמיים כעיר שמיישמת חדשנות אורבנית במגוון רחב של תחומים, עם דגש על טכנולוגיות בחינוך מהמתקדמות בישראל.

דוגמה לכך היא שאילת הייתה אחת הערים החלוצות בהקמת מעבדות דימיון – פרויקט הדגל של קרן אתנה. מעבדות אלה מאפשרות לתלמידים ללמוד בשיטות עתידניות וחדשניות, ולרכוש כישורים להמשך חייהם.

"החזון שלי הוא להפוך את אילת לעיר מובילה בחדשנות, שלא נסמכת רק על תיירות", אמר אלי לנקרי, ראש העיר הנמרץ, בראיון לאנשים ומחשבים. לנקרי מכהן בעירייה מאז 2001 וכראש עיר מ-2021, עת החליף את ראש העיר הקודם, מאיר יצחק הלוי.

בראיון הוא מפרט את תפיסת עולמו בכל הנוגע לעיר חכמה. העדיפות הראשונה שלו בנושא היא חינוך, אבל נכנסים שם גם עצמאות אנגרטית והפיכת אילת למרכז של היי-טק וסטארט-אפים בתחומים כמו ביו-טכנולוגיה וחקלאות ימית. מהממשלה הוא מצפה ליותר הבנה והכרה בפוטנציאל העצום שיש לאילת ולתרומתה לכלכלה של כל המדינה. את כל זה מנהל לנקרי במקביל לאתגרים העצומים שהציבה המלחמה בפני העיר ותושביה – קליטת מפונים רבים, כולל אלפי תלמידים חדשים, כמו גם העובדה שאילת הייתה העיר הראשונה שסבלה מנחת זרועם של החות'ים והטילים והכטב"מים שלהם.

כיצד החדשנות, הדיגיטל משתלבת בתפיסת העולם שלך להובלת העיר?
לנקרי: "אילת היא עיר שמקדמת חדשנות בחינוך בהרבה מאוד תחומים. אחד הדברים הוא מעבדות הדימיון של קרן אתנה, בהובלתו של אורי בן ארי. הבנו שהמעבדות האלה הן כלי מצוין לשיפור רמת הלימודים בבתי הספר, והיינו די חלוצים בתחום הזה. את המעבדה הראשונה מיקמנו בבית הספר יעלים, בשכונה הכי ותיקה בעיר, במסגרת המאמצים לצמצום פערים, ואת המעבדה השנייה – בבית ספר לחינוך מיוחד. רבים הרימו גבה ולא הבינו למה אנחנו משקיעים בזה, אלא שמחקרים הוכיחו שהכלים האלה מסייעים לצמצום פערים. מה גם שמאז תחילת המלחמה, מעבדות הדימיון מסייעות לשיפור החוסן הנפשי של הילדים הרבים שנקלטו אצלנו. בקרוב נקים עוד שתי מעבדות, וגם בהן נשלב את הנושא של בינה מלאכותית.

מעבדת הדימיון הראשונה שהוקמה באילת, בבית הספר יעלים. צילום: קרן אתנה

אנחנו מלמדים גם לימודי סייבר ומקיימים תוכנית ייחודית, שבה התלמידים לומדים על ביטחון מודיעין ומידע. כמו כן, אנחנו מלמדים פרסית, כדי להכשיר את הדור הבא של החיילים ביחידות הטכנולוגיות. דבר נוסף – במסגרת המאמצים לצמצם פערים ולתת לצעירים מאילת ומהאזור הזדמנות שווה, פתחנו בעיר מכללה טכנולוגית להנדסאים, לכיתות י"ג".

אתם מדורגים במקום השני בישראל בדירוג הערים החכמות. איך הגעתם לשם?
"אנחנו לא רק מדורגים במקום השני בארץ בדירוג הערים החכמות, אלא אילת היא אחת מ-100 ערים בעולם שנמצאות בדרך להפוך לחכמות וירוקות, עם אפס פליטות פחמן. אני חושב שהמאפיין הכי מרכזי שלנו בתחום העיר החכמה הוא היותנו מדורגים במקום גבוה בעצמאות אנרגטית, בין ערים גדולות בעולם כמו פריז וברצלונה.

אני מייחס לזה חשיבות לא רק ברמה של אילת כעיר, אלא כחלק מהתרומה שלנו למאבק העולמי בשינוי האקלים, שכבר משפיע על כולנו. במסגרת זו, אנחנו מקדמים מהלכים שמשלבים עיר חכמה ומשלימים את התוכניות להקים בשטח שדה התעופה הישן של העיר מרכז של חדשנות לסטארט-אפים, חברות היי-טק ומוסדות לימוד, כגון הטכניון. הבנייה שם תסתיים בתוך פחות משנה ונתחיל לאייש את המקום. זה חלק מהחזון שלי, שאני שמח שהוא מתגשם".

עד כמה הדיגיטציה משולבת בשירות שעיריית אילת נותנת לתושבים?
"אנחנו משקיעים הרבה באוטומציה של תהליכים, כדי להקל על התושבים ולשפר את השירות שהם מקבלים – אם אלה אפליקציות, שירותים רבים שהם דיגיטליים והתושבים לא צריכים לבוא לבניין העירייה, ועוד. אנחנו מקבלים משובים חיוביים וחוות דעת טובות מהתושבים".

עד כמה הממשלה שותפה למאמצים שלכם לקדם את העיר בתחום החדשנות?
"יש לנו הרבה תוכניות, אבל אנחנו לא יכולים לעשות לבד את הכול. לכן אנחנו אומרים כבר הרבה זמן לממשלה שהיא חייבת להכיר בפוטנציאל הענק שיש לעיר, שהתועלת ממימושו תהיה לכל המדינה, ולא רק לאילת ולאילתים. זה הוכח במיוחד במלחמה, בהתמודדות שלנו עם קליטת המפונים, שהגיעו אלינו מהצפון ומהדרום, לרבות התמודדות עם תוספת של 15 אלף תלמידים מאזורים אלה, שהגיעו כמעט בבת אחת".

לסיכום, איך אתה מתאר את תפיסת העולם שלך בתחום החדשנות?
"החדשנות בחינוך ובפרויקטי העיר החכמה, כולל עצמאות אנגרטית, משתלבת בחזון שלנו להפוך את אילת כעיר מאוזנת, שמובילה בחדשנות ולא מבוססת רק על תיירות. החינוך הוא אבן יסוד לכך, ולכן אנחנו משקיעים בו משאבים רבים".