כך מצילים חיים בעזרת IT בארגון איחוד הצלה

איחוד הצלה

מלחמת ישראל-חמאס התגלתה ללא ספק כשעתם היפה, והלא נעימה בכלל, של ארגוני ההצלה – עובדיהם ומתנדביהם גילו תושייה ואומץ לב בלתי רגיל, במיוחד בשבת השחורה, טיפלו והצילו חיים של אנשים רבים, תחת אש וסיכון חייהם.

אחד מהארגונים האלו הוא ארגון איחוד הצלה. זהו ארגון המאגד בתוכו בתוכו 6,500 מתנדבים, חובשים, פרמדיקים וכונני רפואת חירום. בראש הארגון עומדים הנשיא, אלי ביר, והמנכ"ל אלי פולק. השניים, פרשו ממד"א והקימו את הארגון בשנת 2006.

בראיון לאנשים ומחשבים, ספר באחרונה אלי זוהר, מנמ"ר הארגון, על הפעילות שלהם מאז השבעה באוקטובר, וכיצד ה-IT סייע להציל חיים בשבת השחורה ההיא.

אלי זוהר, מנמ"ר איחוד הצלה, ספר קצת על עצמך ועל הפעילות שלכם
אני באיחוד הצלה מ-2018. גם אני יוצא מד"א ובעבר ניהלתי את המוקדים שלהם. היום אני מנהל את אגף המוקדים בארגון וגם מנהל מערכות מידע, שזה כולל את מוקד החירום ואת המוקד הטכנולוגי.

מהי הסביבה הטכנולוגית שאתם פועלים בה?
המערכות שלנו מבוססות על המערכות של סיילפורס, מערכת ה-CRM שלהם וגם מערכת הענן. זה מאפשר לנו לנהל את כל מערכות השו"ב והבקרה של כל המתנדבים ממקום מרכזי אחד, ובנוסף גם לעקוב אחר התיק האישי. כשנדרשנו לנהל את כל המערך הלוגיסטי במלחמה, המערכת הייתה מרכיב משמעותי, במיוחד בזכות התממשקות לאפליקציה שלנו – פרויקט שהספקנו לעלות כמה חודשים לפני פרוץ המלחמה.

למה הכוונה?
האפליקציה לוקחת מידע מהמערכת של סיילפורס ומנגישה את המידע לכל המשתמשים, כל אחד לפי הצורך שלו. אני יכול לומר שהאינטגרציה עם המערכות היא למעשה מצילת חיים, וזה איפשר לנו לתפקד טוב יותר ומהר מתחילת המלחמה.

אתם בעצם מבוססים בעיקר על מתנדבים. איך מפעילים אותם?
הארגון מבוסס על מתנדבים בכל רחבי הארץ. לרשותנו יש 70 אמבולנסים, שני מסוקים, רכבים ארגוניים ממותגים ו-400 עובדים בשכר. יש לנו מוקד אליו יכולים לצלצל, וכמובן – אנחנו מגיעים לאירועים. יש אפליקציה של משרד הבריאות, המשותפת גם למד"א, והיא מזהה את חמשת הכוננים הקרובים לאירוע. זה יכול להיות שלנו או של מד"א – בסך הכל אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא.

קח אותי לשבעה באוקטובר. שבת, חג, איך נכנסתם לאירוע?
האירוע תפס אותנו בהפתעה, כמו את כולם. היו כמובן המון קריאות למוקד שלנו. רובנו היינו בבית, אבל מהר מאוד החלו לזרום לכאן אנשים, פתחנו את מוקדי החירום כדי להתגבר על השיחות הרבות שהגיעו – אני מדבר איתך על היקף של אלפי שיחות, שכמובן הופנו למוקדים אחרים ולא תמיד היה מענה.

קיבלתם קריאות מאזור הדרום?
כן בוודאי. יש לנו שם צוותים ומתנדבים, אבל ההיקף הגדול של האירוע, ריבוי הנפגעים שם, יצר מצב שכל האמבולנסים שלנו היו בתפוסה מלאה, ואנשים שלנו פינו נפגעים ברכבים הפרטיים שלהם.

במקביל, כאן במוקד, בתוך זמן קצר יחסית, הגענו לאיוש מלא של הצוותים שהוזעקו מהבית, חלקם הגיע לבד לאחר שהבינו את גודל האירוע, ובמקביל פתחנו את מוקד החירום שלנו עם כל בעלי התפקידים. כל זה אפיין את 24 השעות הראשונות, כשהיו, כמובן, כאוס גדול, כמו בכל המדינה.

כמה אנשים יש לך ב-IT ואיך הם תפקדו באותה שבת?
יש לי צוות של 15 איש. מי שיכל – הגיע מייד, והתחלנו בעבודות הקמה, גם כאן וגם בחמ"לים שקרובים לאירועים, בין היתר חפ"קים ניידים בדרום ליד שדה יואב. בכל חפ"ק כזה דאגנו שיהיה כל הציוד, חדר ישיבות ותקשורת לתפעל שליטה ובקרה מלאה.

הצוותים עבדו תחת אש, כמו למשל כוננים שהיו לנו בשדרות שנפגעו מירי של מחבלים.

מבחינת היערכות חירום, האם הייתה לכם היערכות מוקדמת, למצבים דומים?
אנחנו עובדים כל הזמן בחירום. אני אף פעם לא מחכה למלחמה. ולא מחכה שיפול טיל על המוקד. נכון שלאירוע הזה נכנסו מאפס למאה, אבל אני יכול להגיד במלוא הצניעות שמבחינת ה-IT, זה לא היה אירוע מורכב, בוודאי שלא בבניין שלנו. אנחנו כל הזמן ערוכים להפעיל פה אנשים במצבי חירום, יש נהלים ברורים מתי פותחים את מוקד ה-IT ומתי נדרש לאייש את כל העמדות. שום דבר לא נעשה במקרה.

בפועל, מייד כשהבנו שיש פה אירוע חריג, נוהל שבת המשיך לעבוד לצד הצוותים הנוספים, לפחות בשבועיים הראשונים. אנשים נתנו פה מעל ומעבר, ואפילו ישנו פה בחדר שינה, שמוכן כאן למצבים כאלו. האדרנלין היה בשיאו.

יש מסקנות לעתיד להיערכות אולי יותר הדוקה, למצבים שלא ידענו כמותם קודם?
אין ספק שהמלחמה לימדה אותנו שתמיד יהיו מצבים שלא נדע עליהם קודם. אל תשכח שהסבב בצפון עדיין לא החל, וגם אנחנו, כמו כל הארגונים, עסוקים בהיערכות לתרחישים שעלולים להיות, אם וכאשר המצב שם יתדרדר. דבר אחד אני יכול לומר בוודאות, להבדיל מהשבעה באוקטובר – שם לא תהיה הפתעה.