האם אלבניה תהפוך יעד פופולרי לחברות שמוציאות פעילות מישראל?

חברות היי-טק ישראליות שוקלות בימים אלה להעביר פרויקטים, ואף את כל הפעילות שלהן, לחו"ל ● ראש עיריית טירנה, בירת אלבניה, מציע להן לקחת את העיר שהוא מנהל בחשבון בבואן להחליט לאן

לעבור או להתרחב לאלבניה, או לא?

חברות היי-טק ישראליות רבות מתעניינות בימים אלה בהוצאת פעילויות מחוץ לישראל, מסיבות שונות. אלבניה היא אחת המדינות שמעוניינות למשוך חברות מחוץ למדינה לפעילות בה. האם זהו מאץ' נהדר?

השבוע נערך בבירת אלבניה, טירנה, כנס משותף של ממשלת המדינה עם ALIT הישראלית, בהשתתפות אנשי היי-טק ועסקים משתי המדינות. אריון וליאג', ראש עיריית טירנה, אמר באירוע כי "אנחנו מציעים לחברות ישראליות לעשות רילוקשיין לאלבניה ולייצר ביחד איתנו חדשנות. יש לנו עבר משותף, ולא פחות מכך הווה ועתיד עם הרבה מאוד פוטנציאל".

מטרת הכנס היא לחשוף את האקו-סיסטם שאלבניה מציעה לחברות מישראל, על מנת לשכנע אותן לפעול בתחומה או לפחות להוציא אליה פרויקטי מיקור-חוץ.

אריון וליאג', ראש עיריית טירנה.

אריון וליאג', ראש עיריית טירנה. צילום: גלעד קוורלצ'יק

אלבניה היא מדינה בת 2.9 מיליון תושבים. אקו-סיסטם ההיי-טק סה נמצא בצמיחה ולפי נתוני הבנק העולמי, עובדים בו כיום 6,100 איש, המהווים כ-0.7% מכלל כוח האדם במדינה. אליהם יש להוסיף 1,500 עובדים בתעשיית הטלקום ו-800 אנשי חומרה. בהתאמה, שוק ה-IT באלבניה נמצא בצמיחה ולפי אתר סטטיסטה, ההכנסות ממנו צפויות להגיע השנה ל-104.61 מיליארד דולר. 37.21 מהם אלה הכנסות מפעילות מיקור-חוץ. זאת, לעומת הכנסות כלליות של 94.56 מיליארד דולר ב-2022, כאשר 33.35 מיליארד מהם אלה הכנסות מפעילות מיקור-חוץ. על פי התחזית, עד 2027 יגיעו הכנסות מיקור-החוץ באלבניה ל-55.26 מיליארד דולר, ואלכ של כלל שוק ה-IT – ל-148.55 מיליארד.

בדבריו ציין ראש העיר את שיתוף הפעולה עם ALIT וסיפר כי החברה הישראלית מקימה בטירנה, יחד ממשלת אלבניה, חממת סייבר בהשקעה של 1.5 מיליון יורו. יצוין כי בספטמבר אשתקד חוותה אלבניה מתקפת סייבר ששיתקה את המערכות במדינה.

וליאג' נמנה על שורה של מקבלי החלטות באלבניה, בהובלת ראש הממשלה, אד ראמה, שמבקשים להאיץ את החדשנות במדינה בכלל ובבירתה בפרט. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא לעצור את בריחת המוחות שיש גם שם – של בוגרי אקדמיה שעוזבים את המדינה לאחר תום הלימודים שלהם. הממשלה עושה זאת על ידי הקמת תשתיות פיזיות וטכנולוגיות, ובין היתר נעזרת לצורך כך בישראל, שהיא מושא להערצה באלבניה. הכוונה היא שתשתיות אלה ייצרו מקומות עבודה.

"כשנכנסתי לתפקידי ב-2015, רוב התעשיות בטירנה היו של נעליים וטקסטיל. כיום יש לנו ICT, אוניברסיטאות וחממות שמכשירים את הדור הצעיר לקראת מקצועות העתיד", אמר וליאג' לאנשים ומחשבים.

מה עלה בגורל מפעלי הלואו-טק אצלכם?
"הכנסנו אליהם אוטומציה. המפעלים האלה עובדים עם מכונות יפניות, והם נותנים שירותים לכל אירופה".

עד כמה אתם משקיעים בחינוך למקצועות העתיד?
"הרבה. את הילדים שלהם התחלנו ללמד מחשוב, תכנות ויצירת אפליקציות, כבר מגיל צעיר. אנחנו מכשירים את הדור הבא של ההיי-טקיסטים והיזמים, כדי שיישארו פה. יש לנו כאן אקדמיה שבה מכשירים מהנדסים בפרופיל גבוה, ומייצרים מאגר של כישרונות טובים".

"טירנה מהווה מודל לעיר חכמה בהיבט הדיגיטציה של השירותים", אמר ראש העיר. "השקענו הרבה בצמצום ביורוקרטיה. כיום אפשר להקים פה עסק בתוך 24 שעות, 95% מהשירותים העירוניים שלנו מונגשים באינטרנט והחברות הישראליות עוזרות לנו להיכנס לענן".

רועי שפושניק, מייסד שותף ומנכ"ל ALIT.

רועי שפושניק, מייסד שותף ומנכ"ל ALIT. צילום: איתי מלכיאור

את הכנס פתח רועי שפושניק, מייסד שותף ומנכ"ל ALIT. הוא אמר כי "אלבניה מתגלה כשוק כוח אדם טכנולוגי מתעורר. מדובר בשוק עבודה אטרקטיבי, עם איכות, כישרון ומחיר תחרותי".

דוברים נוספים באירוע היו גלית פלג, שגרירת ישראל באלבניה ובקוסובו; איתי מלכיאור, מנהל פיתוח עסקי ב-ALIT; תא"ל (מיל') נתי כהן, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת; ודוברים מטעם ממשלת אלבניה, שהציגו בפני האורחים את אפשרויות האקו-סיסטם המקומי. ראש ממשלת אלבניה הגיע כדי לברך את המשלחת הישראלית.

תגובות

(2)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. יניב

    כשהשמאלנים מנהלים קמפיין שאם הימין יבחר שופטים יגיע סוף הדמוקרטיה ונשתווה לדיקטטורות החשוכות ביותר של הרייך השלישי של מסוליני של צאוצסקו ושל סטאלין יחד ואז ממש מקיימים כנס לעבור לאלבניה שם הנשיא בוחר את כל השופטים אי אפשר שלא להיגעל מהשנאה הבזויה של כל השמאל כולו עד האחרון בהם אין אצלם אפילו אדם אחד שיקום ויגיד מספיק. לכו אף אחד לא יתגעגע אליכם חברות הזויות שאף אחד מעולם לא שמע עליהם על הנייר שוות מיליארדי דולרים אבל בפועל אף אחת מהן לא רווחיות ואף אחד מהעובדים בגלי הפיטורים כמה לא מפתיע לא מימש שום אופציה ולו הקטנה ביותר. גם העובדים שלכם בעצמם מבינים שבסופו של דבר מדובר בזבל

  2. דניאל

    עצוב שזאת הכותרת של הכתבה ? האם אנחנו רוצים שהייטק יברח מישראל לאלבניה , שהכל יהרס כאן , למה הכל שלילי , מה זה ייצר ההשמדה העצמית שלנו ?

אירועים קרובים