תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » אי הוודאות כאן; האם אנחנו ערוכים לחזור לעבודה מרחוק?
חזרה לעבודה מהבית: האם יש מקום לדאגה? צילום אילוסטרציה: BigStock

אי הוודאות כאן; האם אנחנו ערוכים לחזור לעבודה מרחוק?

המשק התרגל לעבודה היברידית, אבל בהחלט ייתכן שהעלייה הצפויה בתחלואה אחרי פתיחת שנת הלימודים והחגים תיאלץ אותנו לחזור לעבוד בעיקר או רק מהבית ● נראה שרוב הארגונים לא ביצעו את ההיערכות הנדרשת לכך ומה שנותר הוא לקוות שיקרה נס

מאת 26 באוגוסט 2021, 17:13 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

בשבועות הקרובים נדע האם השגרה הקיימת כיום תימשך גם אחרי תחילת שנת הלימודים והחגים, או שנתונים שאנחנו לא יודעים כרגע ישנו שוב את התמונה ונצטרך לחזור לעבודה מהבית. השאלה האם הפקנו את הלקחים נשארת פתוחה, ואת התשובה עליה נדע בדיעבד

אנחנו נמצאים בימים של אי ודאות סביב הקורונה בכלל וזן הדלתא בפרט: האם החיסון השלישי באמת יעיל? עד כמה ההיענות לקבל אותו תהיה רחבה? ובעיקר אי ודאות בעניינים פרקטיים: האם שנת הלימודים תיפתח בשבוע הבא כסדרה, או שאולי היא תידחה ברגע האחרון? וכמה אנשים יוכלו לשבת סביב שולחן החג בערב ראש השנה בעוד כשבוע וחצי?

המילה "סגר" קצת ירדה בשבוע-שבועיים האחרונים ב-"פופולריות" שלה, אבל היא בהחלט עדיין כאן. ויכול בהחלט להיות שאחרי שני האירועים האלה – פתיחת שנת הלימודים וארוחת ערב החג – ישתמשו בה הרבה יותר. הכול תלוי בכמה תחלואה וכמה עומס על בתי החולים הם יביאו אתם, בתקווה שבכלל לא. ואם אמנם ניכנס לסגר – לכמה זמן זה יהיה? כיצד זה ישפיע על העבודה שלנו? והאם אחרי אותו סגר נחזור לעבודה היברידית, ובאיזו מתכונת?

כידוע, כבר ידענו סגרים. אלא שהמציאות כיום שונה מהם, ובפרט מהמציאות של הסגר הראשון, במרץ 2020, ומה שקדם לו. אז השינוי קרה בן לילה, מהיום למחר, מ-100 ל-0. בבת אחת נקבעה עובדה: המשרדים סגורים ומי שיכול – שיעבוד מהבית. כלומר, הסגר, שהיה נדרש, יצר את הבעיה, ומאותו הרגע החלו כולם לחפש וליצור את הפתרונות, שרובם היו אלתורים. ונמצאו לא מעט פתרונות ואלתורים, הודות לראש היהודי ולראש ההיי-טקיסטי, שממציאים לנו פטנטים.

הסיבה העיקרית לצורך באלתור הייתה חוסר ההיערכות במשק למצבים כמו הקורונה – מבחינה לוגיסטית ובעיקר מבחינת תהליכי עבודה, הגדרת תפוקות וניהול שוטף של הארגון. האפשרות של הגדלת המינון של עבודה מהבית, מרחוק, לא הייתה אז פשוטה בארגונים רבים. בהיי-טק המצב היה קל יותר במשהו, כי הייתה נהוגה בו עבודה מהבית במידה מסוימת גם לפני הקורונה, אבל לא כך היה המצב בשאר מגזרי המשק. ובאותם מגזרים – ובמיוחד במגזרי הפיננסים, הציבורי והביטחוני – ההתאמה למציאות החדשה בוצעה עם לא מעט תקלות.

ההאקרים ניצלו את ההזדמנות

העבודה מהבית יצרה אתגרים והרבה כאבי ראש למנהלים הרלוונטיים גם בתחום האבטחה: הנסיקה באירועי הסייבר נבעה מכך שהאקרים זיהו פרצות אבטחה בארגונים, הבינו שהמחשבים של העובדים לא חסומים הרמטית ושכללו את סוגי והיקפי המתקפות שהם מבצעים. לא לחינם ראינו בחודשים האחרונים כמה וכמה מתקפות ענק, שהסבו נזק רב לארגונים ולכלכלות בעולם.

החיסון לא חיסן מפני ההאקרים. צילום אילוסטרציה: BigStock

החיסון לא חיסן מפני ההאקרים. צילום אילוסטרציה: BigStock

בתקופה האחרונה, באופן יחסי וכללי, העולם ידע פחות סגרים ויותר חיסונים – מה שאמור היה להניע את הארגונים להשקיע משאבים רבים בסגירת הפרצות הללו. הדבר נכון שבעתיים בישראל, שהייתה מאמצת מוקדמת של החיסונים, עם אחוזים גדולים באוכלוסיה שהתחסנו (בחיסונים הראשון והשני) בפרק זמן קצר מאוד, בוודאי ביחס לשאר העולם. אלא שלמרבה הצער, ככל הידוע, מעט מאוד ארגונים עשו זאת, כולל במגזרים חיוניים. החשש הוא שאם ניאלץ לחזור לעבודה מהבית בצורה רחבה יותר, גם אם היא תהיה רחבה פחות מאשר בסגר הראשון, ההאקרים יחגגו הרבה יותר מאשר כיום. והמצב כיום הוא שהם עושים "חגיגות" גדולות, גדולות מאוד.

"המערכות המחשוביות אשמות!"

העבודה מרחוק יצרה גם תרבות של הטלת אחריות על מערכות המחשוב ולא על אלה שמפעילים ומנהלים אותן, או לפחות אמורים לעשות זאת. בואו ניקח כדוגמה את התו הירוק, זה שאמור לאפשר לנו לקיים את השגרה לצד הקורונה, לעבוד, ללמוד, לבלות ולעשות עוד דברים יומיומיים כשהנגיף כאן, אתנו. התו הירוק הוא מערך דיגיטלי ממוחשב, שבמשרד הבריאות עבדו עליו חודשים. הוא עמד בציפיות לאספקתו לכל מי שזכאי. אבל ההחלטות (או היעדרן) של הממשלות הקודמת והנוכחית עד כמה ליישם אותו – האם יהיה זה תו ירוק מלא או חלקי ומתי – מייצרות שוב בלבול והתמרמרות. כלומר: המערכות המחשוביות קיימות ועובדות, אבל הדרג המחליט לא מחליט, או מחליט החלטות לא תמיד בצורה הכי טובה.

זו עוד דוגמה לכך שסוגיות ניהוליות, לוגיסטיות ותפעוליות מכשילות פרויקטים מבוססי דיגיטל, שיכולים וצריכים לסייע בניהול המגפה. אין כאן כל חדש: כך זה היה גם במהלך הסגרים הקודמים, כאשר מקבלי החלטות מנותקים מהשטח הכריזו בערב אחד על אפשרות מיידית לקבל מענקי קורונה, בעוד שמערך המחשוב של רשות המסים היה אמור להיות מוכן רק יומיים אחר כך. או כאשר בערב אחד הנחיתו על תשעה מיליון אזרחים הנחייה ללכת להתחסן ואף אחד לא הבין איך האתרים קרסו. יש עוד דוגמאות כאלה למכביר.

השורה התחתונה: בשבועות הקרובים נדע האם השגרה הקיימת כיום תימשך גם אחרי תחילת שנת הלימודים והחגים, או שנתונים שאנחנו לא יודעים כרגע ישנו שוב את התמונה ונצטרך לחזור לעבודה מהבית. השאלה האם הפקנו את הלקחים נשארת פתוחה, ואת התשובה עליה נדע בדיעבד. ומי יודע, אולי יקרה נס, התחלואה לא תעלה, ובתקווה אף תרד, ונמשיך בשגרת החיים הקיימת.

אי הוודאות כאן; האם אנחנו ערוכים לחזור לעבודה מרחוק? Reviewed by on . אנחנו נמצאים בימים של אי ודאות סביב הקורונה בכלל וזן הדלתא בפרט: האם החיסון השלישי באמת יעיל? עד כמה ההיענות לקבל אותו תהיה רחבה? ובעיקר אי ודאות בעניינים פרקטי אנחנו נמצאים בימים של אי ודאות סביב הקורונה בכלל וזן הדלתא בפרט: האם החיסון השלישי באמת יעיל? עד כמה ההיענות לקבל אותו תהיה רחבה? ובעיקר אי ודאות בעניינים פרקטי Rating: 0

הגיבו