תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » אחריות תאגידית היא גם מעורבות חברתית ופוליטית
מנכ"ל.ית, מה את.ה עשית היום לקידום האחריות התאגידית? מקור: BigStock

אחריות תאגידית היא גם מעורבות חברתית ופוליטית

הצעד של סלקום צריך להיות איתות לחברות ההיי-טק, על מנת שיתגייסו למטרות לאומיות כמו דו קיום ומגוון, ולא יחששו ממחלוקות ומגיוון דעות

מאת 20 במאי 2021, 18:39 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

חברות ההיי-טק צריכות לפעול לצמצום השסעים והפערים בחברה, ולהגברת השוויון בין כל חלקי האוכלוסייה. הן לא יכולות להמשיך לשבת על הגדר. סלקום הייתה החלוצה ויש לקוות שחברות נוספות ילכו בעקבותיה

אחד האירועים שתפסו השבוע את הכותרות, בין טילים להפצצות, הוא התמיכה של סלקום בדו קיום, וגל הזעם וביטול המנויים שהיא עוררה. החברה גיבתה את היוזמה של ועד העובדים שלה לשבות שלשום (ג') למשך כשעה למען דו קיום בין יהודים וערבים, לאור האלימות והפוגרומים שידענו בימים האחרונים בשורה של ערים בישראל, ובמרכזן בערים המעורבות. הדבר הביא גורמים פוליטיים, בראשות ח"כ בצלאל סמוטריץ', יו"ר הציונות הדתית, לנצל את המצב ולקרוא ל-"עם ישראל", כלשונו, להתנתק מסלקום. הקריאה הזאת נפלה על אוזניים קשובות של רבים, שיצרו קשר עם החברה בדרישה לבטל את המנוי שלהם.

גיוון ודו קיום הם חלק ממושג שמתפשט בארגונים בשנים האחרונות – אחריות תאגידית. היום (ה') פרסמנו ראיון שקיים החתום מטה במסגרת פודקאסט אנשים ומחשבים עם עברי ורבין, מומחה לתחום זה. כיום, רבות מהחברות העסקיות, גדולות כקטנות, מסתכלות לא רק על שורת הרווח, אלא גם על הסביבה שבה הן פועלות – מקומית ולאומית כאחד. ורבין אומר שהמגמה התחזקה מאוד בקורונה ומהווה אחד האלמנטים שהארגונים נבחנים לפיהם. ארגונים בעולם מרוויחים וניזוקים, ואף קמים ונופלים, על דאגה לעובדים ולסביבה, גיוון והכלה ועוד דברים שתורמים לחברה ולעולם שבו כולנו חיים. עד כדי כך שבספר שפרסם לא מזמן מוכיח ורבין שארגונים שלא יאמצו לעצמם קודים אתיים וקווי פעילות של אחריות תאגידית לא יוכלו לשרוד בתחרות הקשה.

הכרזה שהחלה את המחאה. צילום: באדיבות סלקום

הכרזה שהחלה את המחאה. צילום: באדיבות סלקום

אחריות תאגידית מתחילה בכך שמנהלי ועובדי הארגון מסתכלים מחוץ לחלון המשרד, עוקבים אחרי מה שקורה בסביבה שלהם ועל בסיס זה פועלים על מנת לייצר חברה טובה יותר. הם עושים זאת הן מתוך דאגה כנה לחברה והן כי הם מבינים שבסופו של דבר, זה משליך על העסקים ועל הרווחיות של הארגון.

חברה עסקית עם ערכים

חברות ההיי-טק והטכנולוגיה בישראל (וגם בחו"ל) מקיימות פעילויות רבות בתחום האחריות התאגידית. הן מעורבות בצורה יפה בסיוע לצמצום פערים ואיחוי שסעים בחברה הישראלית: בסיוע ובקידום אוכלוסיות גיוון – תושבי הפריפריה, בני נוער, חרדים, להט"בים ועוד, בתרומה למוסדות חינוך, בשיתוף פעולה עם גופים ועמותות שפועלות למען גיוון תעסוקתי ואוכלוסיות שונות, ועוד.

אחת מאוכלוסיות הגיוון הבולטות ביותר היא החברה הערבית, שמהווה כחמישית מאוכלוסיית המדינה. כדי להזדהות עם האוכלוסייה הזאת וההתנגדות לאפליה שלה, סלקום תמכה בשביתת המחאה שוועד העובדים שלה ארגן. היא הרימה בכך דגל חברתי חשוב שאומר: אנחנו אמנם חברה עסקית-ציבורית, תפקידנו להרוויח כסף ומן הסתם אנחנו לא רוצים להרגיז את הלקוחות, אבל יש לנו גם ערכים, בהם דו קיום, שוויון, כבוד הדדי והתנגדות לכל אלימות שהיא. כאשר אנחנו רואים שהערכים שלנו מתנגשים עם מה שקורה מחוץ למסגרת שלנו, אנחנו, כחברה, חייבים לא לשבת בצד ולעשות מעשה.

אבי גבאי, מנכ"ל סלקום. צילום: ניב קנטור

אבי גבאי, מנכ"ל סלקום. צילום: ניב קנטור

צריך הרבה אומץ ניהולי כדי לצאת בקמפיין כזה – וזה בדיוק מה שהנהלת סלקום, בראשות המנכ"ל, אבי גבאי, עשתה. היא לקחה סיכון לפגיעה כלכלית-עסקית על רקע עמידה בערכים שלה. נכון שלא בטוח שסלקום העריכה את עוצמת התגובות, את הנזק התדמיתי שנגרם לה בקרב ציבורים מסוימים (והרווח התדמיתי בקרב ציבורים אחרים), את ביטולי המנויים והעסקות אתה, כולל על ידי גופים ציבוריים כמו מועצות אזוריות, ונכון שהיא פרסמה הודעת חצי הסתייגות, אבל בחישוב לטווח ארוך, היא קיבלה הרבה מאוד נקודות זכות בפרמטרים של אחריות תאגידית. הוכחה לכך כבר באה לידי ביטוי בבורסה, כאשר אחרי פגיעה לא מאוד גבוהה בטווח המיידי, המניות שלה חזרו לעלות. מכאן שעל אף הנטישה של לקוחות מסוימים, המשקיעים בחברה נותנים אמון בה ובמה שהיא עשתה.

ללמוד מסלקום

עכשיו הגיע תורם של אחרים – חברות היי-טק, מנכ"לים ומובילי דעה, ובמיוחד כאלה שעד היום ישבו על הגדר. כדאי מאוד שהם ילמדו מסלקום ויעשו פעולות דומות – ולא רק (או לאו דווקא) בסוגיה היהודית-ערבית, כי אם בשורה של תחומים פוליטיים וחברתיים שמטרידים את החברה הישראלית.

נכון, חברה לא צריכה לקחת צד פוליטי, אבל היא בהחלט יכולה וצריכה לפעול למען מטרות חשובות, גם אם יש מי שמתרעם על כך. במיוחד כשמדובר במאמצים לחבר בין אנשים ולצמצם שסעים, כמו שעשתה סלקום. אלה צעדים שעד כה, מרבית מנהלי ההיי-טק נמנעים לעשות, בטענות מטענות שונות, ויהיה טוב לו הם ישנו זאת.

כאן יש להעיר ואף להדגיש שהחיבור בין יהודים לערבים הוא חלק מהעולם העסקי – בהיי-טק ובמגזרים האחרים, גם אם זה לא קורה מספיק. המיעוט שביצע פרעות בשבוע שעבר לא מייצג את הכלל, בשני הצדדים, אבל יכול להרוס בקלות מרקם יחסים עדין שהתפתח עם השנים, וכבר הורס. כדי לעצור את הסחף הזה, חברות מהמגזר העסקי חייבות לקום ולעשות מעשה, ומן הראוי שההיי-טק, שהוא הקטר של המשק, יוביל גם את ה-"רכבת" הזאת.

השורה התחתונה: חברות ההיי-טק צריכות לפעול לצמצום השסעים בחברה הישראלית והפערים בין פריפריה למרכז, ולהגברת השוויון בין כל חלקי האוכלוסייה. הן לא יכולות להמשיך לשבת על הגדר. סלקום הייתה החלוצה ויש לקוות שחברות נוספות ילכו בעקבותיה ויפריחו את השממה בתחום זה. הרווח יהיה של כולנו.

אחריות תאגידית היא גם מעורבות חברתית ופוליטית Reviewed by on . אחד האירועים שתפסו השבוע את הכותרות, בין טילים להפצצות, הוא התמיכה של סלקום בדו קיום, וגל הזעם וביטול המנויים שהיא עוררה. החברה גיבתה את היוזמה של ועד העובדים ש אחד האירועים שתפסו השבוע את הכותרות, בין טילים להפצצות, הוא התמיכה של סלקום בדו קיום, וגל הזעם וביטול המנויים שהיא עוררה. החברה גיבתה את היוזמה של ועד העובדים ש Rating: 0

הגיבו