החינוך הדיגיטלי: מה מבטיחים הפוליטיקאים – ומה נעשה בפועל?

כשזה נוגע לתחום החינוך הדיגיטלי יש לפוליטיקאים מילים כמו חול, אבל לא תמיד יש מה לאכול ● ברב שיח שערכה מערכת אנשים ומחשבים פרסו חלק מהם את התוכניות שלהם ושל מפלגותיהם ● השאלה היא האם הם יבצעו אותן

ביום א' הקרוב יחזרו תלמידי כיתות ה'-ו' ו-י"א-י"ב ללימודים סדירים, פחות או יותר. לעומתם, תלמידי חטיבות הביניים וכיתה י' יישארו בבית וימשיכו ללמוד מרחוק. אלא שגם בינם, כמו בכל שכבות הגיל, יש הרבה תלמידים שאין להם אפשרות ללמוד מהבית, כי אין להם גישה לאינטרנט ולחלקם אפילו אין מחשב כלל.

בדרך כלל, התלמידים האלה מגיעים מהפריפריות החברתית והגיאוגרפית של החברה הישראלית. הפערים בחינוך בין הפריפריה למרכז ובין העשירונים התחתונים והעליונים לא החלו עם הקורונה, אבל התרחב עם הגעתה, בגלל המעבר החד שעברה המערכת ללמידה מרחוק.

על רקע המציאות העגומה הזו זימנה השבוע מערכת אנשים ומחשבים נציגי מפלגות שרצות לכנסת בבחירות הקרובות, וביקשה לשמוע מהם כיצד הם מתכוונים לפעול לצמצום הפער הזה, ועל הדרך להבין למה הם לא עשו את זה עד היום (אלה מהם שהיו בכנסת).

האם החינוך הדיגיטלי יימצא במקום גבוה בסדר העדיפויות של הממשלה והכנסת הבאות? צילום אילוסטרציה: BigStock

האם החינוך הדיגיטלי יימצא במקום גבוה בסדר העדיפויות של הממשלה והכנסת הבאות? צילום אילוסטרציה: BigStock

היוזמה לפאנל באה מצד קרן אתנה, בראשות אורי בן ארי, הנשיא והיזם שלה. הקרן פועלת מזה 14 שנים להעצמת מעמד המורים, על ידי חלוקת מחשבים וארגזי כלים דיגיטליים לעשרות אלפים מהם. ליוזמה שותפים משרד החינוך, בנק מסד, הסתדרות המורים ותורמים מהארץ ומחו"ל. אלא שעצם הפעילות של קרן אתנה, שזכתה לשבחים מצד המשתתפים בפאנל, היא דוגמה בולטת לאוזלת ידה של הממשלה. כיצד ייתכן שבמאה ה-21, מורים נדרשים להביא כלי עבודה מהבית, ולאלה מהם שקיבלו מחשבים, הם הגיעו כתוצאה מיוזמה פרטית?

המשתתפים בפאנל גילו בקיאות בבעיות שיש למערכת החינוך ובכשלים שמובילים לפער הדיגיטלי. בפסקאות הקודמות הוזכרה העובדה שלא לכל התלמידים והמורים יש מחשבים, אבל יש כשל ש-"מסייע" לא פחות להרחבת הפער הדיגיטלי: העדר תשתיות אינטרנט. כך נמנע החיבור לרשת בישובים מרוחקים, במגזר הערבי ובמקומות נוספות. נכון שמשרד התקשורת החל במהלך של פרישת סיבים אופטיים גם ביישובי הפריפריה – מהלך שקורם בימים אלה עור וגידים – אבל זה מעט מדי ומאוחר מדי. היטיב להגדיר זאת ח"כ יאיר לפיד, יו"ר יש עתיד, שהשתתף באירוע, שאמר: "המדינה העבירה את התלמידים והמורים לזום, רק שכחה לברר למי יש מחשב ולמי אין". המצע של יש עתיד כולל סעיפים שקשורים לצמצום הפער על ידי הפניית משאבים מתאימים כדי שלא יהיה ילד ולא מבוגר שיישאר בלי גישה למחשב ולאינטרנט.

ח"כ יאיר לפיד, יו"ר יש עתיד, בדברים שנשא לכבוד הפאנל. צילום מסך

ח"כ יאיר לפיד, יו"ר יש עתיד, בדברים שנשא לכבוד הפאנל. צילום מסך

דיבורים ותוכניות זה יפה, ויש עתיד היא לא המפלגה היחידה שמתייחסת לכך, אבל מה עם מעשים? בודדים עשו עד כה משהו על מנת להתמודד עם הבעיה, ויש להניח שזה לא ישתנה אחרי הבחירות. היטיב לנסח זאת ח"כ עודד פורר מישראל ביתנו: "יש הרבה שיח על הדיגיטציה, אבל יש מעט מאוד תוכניות אופרטיביות ליישום".

מי שהובילה את הביקורת על הממשלה בכל מה שקשור לתפקודה בקורונה הייתה ח"כ ד"ר יפעת שאשא ביטון, יו"רית ועדת הקורונה. ח"כ ביטון – דוקטורית לחינוך שלפני שהצטרפה לפוליטיקה עסקה במקצוע זה – פרשה מהליכוד וחברה למפלגת תקווה חדשה בראשות גדעון סער, והיא מועמדת מטעמה לתפקיד שרת החינוך. לדעתה, לא מספיק לתת מענה רק לעניין התשתיות ולעמוד ביעד של מתן מחשבים לכל התלמידים והמורים. אתגרים נוספים שצריך לעמוד בהם אלה הכשרת צוותי ההוראה והתאמת תכני הלימוד לעידן הדיגיטלי, על מנת שיוכלו להכשיר את דור העתיד.

ח"כ יפעת שאשא ביטון, יו"רית ועדת הקורונה של הכנסת. צילום: אסף בר שי

ח"כ יפעת שאשא ביטון, יו"רית ועדת הקורונה של הכנסת. צילום: אסף בר שי

דובר נוסף באירוע היה פרופ' ירון זליכה, שעומד בראש המפלגה הכלכלית. הוא אמר שהתוכניות שמוצעות הן טובות, אבל אם לא יהיה להן תקציב הן לא יצאו לפועל. המצע של מפלגתו כולל תוכנית להשקעות בתשתיות, שיסייעו לא רק להעצמת החינוך אלא לצמיחת המשק כולו. אחד הסעיפים בו הוא צמצום מספר התלמידים בכיתות ל-18. ברור שיש לזה השלכות תקציביות, אבל ממשלה שתשים את החינוך בראש סדר העדיפויות תדע למצוא את המשאבים לכך.

ח"כ קטי שטרית מהליכוד, בעברה סמנכ"לית פיתוח עסקי בקרן הון-סיכון, הסכימה שלמרות הפעולות הרבות שהממשלה ביצעה להעברת מערכת החינוך לדיגיטל, עדיין יש הרבה מה לעשות, והצהירה שבדעתה להילחם על כך בכנסת הבאה. יזהר שי, עד לא מזמן שר המדע והטכנולוגיה, אמר שיש לסנכרן בין כל המשרדים שעוסקים בחינוך ובצמצום הפער הדיגיטלי, ובעיקר לבזר סמכויות לרשויות המקומיות ולגורמים נוספים. דובר נוסף היה השר לעניינים אזרחיים במשרד הביטחון מיכאל ביטון מכחול לבן, שדיבר על המהפכה החינוכית והדיגיטלית שאותה הוביל בירוחם, בעת שהיה ראש המועצה – מהפכה שראויה לחיקוי בכל הארץ.

אם מזקקים את כל ההבטחות של הרצים לכנסת רואים שיש הרבה רצון טוב וקיימת הבנה שהפערים בחברה הישראלית, כולל במערכת החינוך, לא יכולים להימשך, לפחות לא ברמות הקיימות כיום. השאלה הגדולה היא מה יהיה אם וכאשר הם יגיעו לעמדות השפעה בממשלה או בכנסת, ועד כמה הם ייאבקו כדי לשנות את המציאות. כדי לדעת את התשובה נצטרך להמתין עד אחרי ה-23 במרץ.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים