חרדים למאבק בקורונה

באירוע ראשון מסוגו – האקתון 'חרדים לקורונה', שהתקיים במתחם אמפרסנד בבני ברק ובמוקדים שונים אחרים בישראל, בהשתתפות מאות יזמים ומתכנתים חרדים מכל רחבי הארץ, אנשי ציבור, חברות היי-טק והקרנות המובילות – ניסו המשתפים למצוא פתרונות למנעד האתגרים הקשורים בהתמודדות עם הקורונה.

מיטב המתכנתים ואנשי היי-טק מהציבור החרדי לקחו חלק במאמץ המשותף למציאת פתרונות טכנולוגיים לאתגרים הקשורים בהתמודדות עם הנגיף. בסיום ההאקתון הוצגו הפתרונות לנבחרת השופטים ונבחרו שלושת המיזמים המנצחים – מערכת לגילוי אוטומטי של תבניות הדבקה על בסיס נתוני תחלואה אנונימיים; תעודה חכמה למחלימים; וזיהוי גורמי סיכון בקרב בני נוער.

משה פרידמן, מנכ"ל קמא-טק, האקתון 'חרדים לקורונה'. צילום: יח"צ

האירוע התקיים ביוזמת קמא-טק, בשיתוף חברות ההיי-טק והקרנות המובילות ובהן גוגל, ביה"ח שיבא, קרן פיטנגו, פועלים הייטק, קופ"ח מכבי ועיריית בני ברק. ההאקתון נפתח במעמד שר המדע וחבר קבינט הקורונה, יזהר שי, ראש עיריית בני ברק, הרב אברהם רובינשטיין, ואישי ציבור נוספים.

במהלך יממה התמקד כל צוות של מפתחים באתגר אחר שהוגדר מראש. 27 צוותים הציגו פתרונות למגוון רחב של אתגרים בשלושה חצאי גמר, מול 9 שופטים, מיטב המשקיעים והמומחים בעולמות הבריאות והטכנולוגיה. מתוכם עלו לגמר 7 קבוצות, שהציגו בפני 6 שופטים.

האקתון 'חרדים לקורונה'. צילום: יח"צ

מקום ראשון: גילוי תבניות הדבקה על בסיס נתוני תחלואה
היזם החרדי נטע מרום והצוות שלו – סטארט-אפ בשם Next Dim העוסק בזיהוי וחקירת פשיעה פיננסית וגילוי תובנות עסקיות מניתוח רשתות קשרים בין לקוחות (כגון תשלומים במובייל ופעילות בין חשבונות בנק) – יצר במסגרת ההאקתון פתרון ששימש לגילוי אוטומטי של תבניות הדבקה על בסיס נתוני תחלואה אנונימיים, בשיתוף עיריית בני ברק. המערכת תשמש מקבלי החלטות ברמה לאומית ומוניציפלית לשיפור ההבנה של תבניות התפשטות של המחלה, בחינה מהירה של השפעת הגבלות תנועה והתכנסות, ומאפשרת גמישות בהחמרת הנחיות לפי המצב האמיתי בשטח. הקבוצה הכריזה שהיא תתרום את הפרס הראשון, בסך 5,000 שקל, לארגון עזר מציון.

מקום שני: תעודת 'גרין קארד 'למחלימי קורונה
אנשי הצוות יענקי בידרמן, הודיה יואב, אודיה אריאל, ושניאור הורביץ הציעו פתרון במטרה להקל על מחלימים לנוע בחופשיות ולסייע להשבת המשק למסלול. הצוות פיתח תעודת מחלים חכמה. הרעיון מתבסס על הכרטיס המגנטי הפשוט של קופות החולים, באמצעותו יתאפשר לאנשים לנוע בחופשיות ממקום למקום על בסיס אישור נוגדנים. הטענת הכרטיס באישור מעבר אפשרית בכל מקום עם רכיב NFC, אפליקציה, מחשב, סורק, קיוסק, ועמדות דומות. אין צורך בחיבור לאינטרנט, אין גישה למידע רפואי, ולא נשמר על הכרטיס שום מידע מלבד אותו אישור ירוק.

מקום שלישי: זיהוי מוקדם של סיכון אצל בני נוער
אנשי הצוות ברוריה אזולאי, תמר קוסובסקי, שיינא סגל, חנה ברמי, מלכי גלויברמן, תהילה אדרי, יסכה בן חיים, ורבקי ווינטר. הצוות הציג פיתוח של מוצר המשלב בינה מלאכותית ומאפשר זיהוי מוקדם של סיכון אצל נוער, משלב הטמעת כישורי חיים, מיומנויות למידה וסדר, סיוע מיידי בעת הצורך והפניה לגורמים רלוונטיים, מותאם במיוחד לתקופת הקורונה בה ישנה הידרדרות במצבם של בני נוער בסיכון.

בנוסף, השופטים העניקו ציון מיוחד לשבח, לארבעת הקבוצות הבאות – הקבוצה של גדי ונני גולדרינג שפיתחה מערכת לזיהוי תמונה לטובת אבחנה בין צילומי רנטגן של חולי קורונה לבין שאר מחלות נשימה; הקבוצה של מרים דאלזס, מערכת קפסולות וירטואליות לאירועים וחתונות שמבוססת על קבוצות גרעיניות וזיהוי פנים; לקבוצה של אסתי אפשטיין, וייז לניווט בתוך חנויות לקניה בטוחה; ולקבוצה של רחלי כהן ושינא שואו, מערכת הנגשת מידע קורונה מהירה ויעילה.