כמה תלמידים יישארו ללא מחשבים גם בהמשך שנת הלימודים?

האם משרד החינוך כבר חילק את הרוב הגדול של המחשבים שחסרים במערכת החינוך ושהוא הבטיח לחלק, או שהנתונים של המשרד נמוכים מהמצב בשטח? תלוי את מי שואלים.

השאלה הזאת עמדה על הפרק בדיון שנערך אתמול (ג') בוועדה לזכויות הילד בכנסת, שבראשה עומד ח"כ יוסף ג'אברין (הרשימה המשותפת). נציג משרד החינוך, סמי קפלן, דיווח כי המשרד חילק עד כה 132 אלף מחשבים לתלמידים מתוך ה-150 אלף שהוא הבטיח לחלק. אולם, לטענת זאב גולדבלט מהנהגת ההורים הארצית, הנתונים של משרד החינוך על המחסור במחשבים אצל התלמידים אינם נכונים. "משרד החינוך ספר בתי אב במקום תלמידים", אמר. "ילדים מאותו הבית נשאלו האם יש להם מחשב ואינטרנט, והשיבו כל אחד בחיוב, אבל הם לא יכולים ללמוד על המחשב האחד בו זמנית. כך הגענו לפער שבין הערכת משרד החינוך לצורך ב-150 אלף מחשבים אל מול ה-400 אלף שאנחנו מצאנו".

קפלן ציין כי חלוקת המחשבים מבוצעת בהתאם לפניות בתי הספר ולפי המדד החברתי-כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עם עדיפות ליישובים מוחלשים. ח"כ ג'בארין שאל כמה מתוך 132 אלף המחשבים שחולקו הגיעו לתלמידים ערבים ומכילים את השפה הערבית, וקפלן השיב כי מדובר בשליש. "כשנגיע ל-150 אלף מחשבים יהיה מדובר בבין 50 אלף ל-60 אלף. כלומר, בין 33% ל-35% מהמחשבים יגיעו למגזר הערבי, כאשר הוא מהווה כ-22% מהתלמידים".

ד"ר שארף חסאן, ראש ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי, אמר כי "לפי המיפוי שאנחנו ערכנו, רק בחברה הערבית יש צורך ב-150 אלף מחשבים. אם משרד החינוך מייעד כשליש מהמחשבים שרכש לחברה הערבית, כפי שהוא אומר, עדיין ייוותרו 100 אלף תלמידים ללא פתרון".

המצב אל מול המדינות האחרות ב-OECD – על הפנים

בדיון השתתף גם אנדראס שלייכר, מנהל מינהלת החינוך ב-OECD, שהתייחס למצב החינוך בישראל והמליץ שהמערכת תמשיך לפעול גם בתקופות סגר, כמו ברוב המדינות. עוד הוא אמר כי "הפערים וחוסר השוויוניות בלמידה בישראל גדולים מאוד. לכל מי שאומר שמדובר בשאלה של עוני ולא של חינוך, אציין שילדים מעוטי יכולות בפורטוגל מקבלים ציון טוב בהרבה מילדים במצב כלכלי דומה בישראל, ואילו הילדים בפרובינציות העניות של סין הם במיקום גבוה מהממוצע הישראלי. המסקנה היא שגם אם אי אפשר לשנות את העוני, אפשר לשנות את רמת החינוך".

עוד אמר שלייכר שהנתון בישראל נמוך מזה שבסין גם בכל הנוגע לאוריינות הטכנולוגית של המורים, שם עומד הנתון על 90%. "אבל אתם לא לבד", ציין. "אחת המדינות בתחתית הרשימה היא יפן, שגם היא מדינת היי-טק". הוא הוסיף ש-"הפער הגדול בלימוד ובלמידה הוא לא תמיד תוצאה של מחסור במשאבים, אלא גם של חוסר היכולת של בתי ספר ומורים לעשות בהם שימוש". שלייכר המליץ להשקיע את מרב המשאבים בבתי הספר במקומות המוחלשים ולגבש תוכניות לחיזוק מערכת החינוך בתקופה שאחרי המשבר.

ח"כ יוסף ג'בארין. צילום: רדיומן, מתוך ויקיפדיה

ח"כ ג'בארין אמר בעקבות זאת כי "שמענו בדאגה מנציג ה-OECD את הנתונים והערכתו, שמהם עולה שישראל היא בין המדינות עם הפערים הסוציו-אקונומיים הגדולים ביותר מבין מדניות הארגון, ואת דאגתו שהקורונה החריפה את הפערים הללו. הוועדה קוראת לאימוץ המלצותיו. כמו כן, היא מבקשת ממשרד החינוך את פירוט הפעולות לחלוקת אמצעי הקצה ותקשוב בתי הספר כדי לעמוד על תמונת המצב, ותמשיך לעקוב אחר הנושא בישיבות המשך".

עוד הוא אמר כי "הוועדה מצביעה שוב על הפער המאוד גדול בין הצרכים בפועל, כפי שעולים מנציגי השטח, לבין המענים הניתנים על ידי משרד החינוך. המענה המתוכנן (של חלוקת המחשבים – י"ק), כולל מהמגזר השלישי, מגיע לכ-200 אלף מחשבים, בעוד שהצורך הוא ב-400 אלף".