מנגנוני ההתחדשות של החברה, הכלכלה והתעשייה – ממש כמו בטבע

כפי שבטבע אחרי הרס באה צמיחה כך גם במשק ● הסטארט-אפים שנסגרים יאפשרו חידוש וחדשנות - מדוע?

26/07/2020 12:14
ערן וגנר, מנכ"ל משותף ב-i3 Equity Partners. צילום: עמוס בר זיו

היקף וקצב התחלואה גואה, עם הרבה יותר מ-1,000 נדבקים ביום. הממשלה מתקשה למצוא את האיזון בין הגבלת הניידות שלנו, האזרחים, לבין הפגיעה המתמשכת במשק ובכלכלה. חברות רבות בארץ ובעולם נקלעו לקשיים שאין דרך חזרה מהם, והן ממשיכות להוציא לחל"ת או לפטר עובדים.

יחד עם החששות המוצדקים ברמת החברה הבודדת, חשוב להתבונן על התמונה הגדולה. בשנים האחרונות אנחנו רואים כניסה של כמות משמעותית של כסף לשוק, המאפשרת לחברות לשרוד יותר זמן, גם בתנאים מאתגרים. רק במהלך חודש יוני גייסו סטארט-אפים ישראלים קרוב לחצי מיליארד דולר, כאשר סכום דומה גויס ביוני אשתקד. בנוסף, חמישה אקזיטים נרשמו בחודש האחרון, והם מצטרפים לאקזיטים של החודשים האחרונים, כמו הרכישה של מוביט (Moovit) על ידי אינטל (Intel), ואחרות. דוגמאות אלו רק מוכיחות כי חברות גדולות עם מזומנים בקופה מחפשות דווקא עכשיו הזדמנויות לרכישה. 

אולם ברוח הימים האלה לא מעט סטארט-אפים אינם מצליחים לגייס כסף, וכאן עולה השאלה האם אלו צריכים לקבל מענקים ממדינת ישראל או שנגזר עליהן למות בטרם עת. בתעשייה נשמעים קולות לכאן ולכאן בנושא זה.

יער אוסטרלי מתאושש אחרי שריפה. צילום: BigStock

יער אוסטרלי מתאושש אחרי שריפה. צילום: BigStock

להתחיל מחזור חיים חדש

רק שלושה חודשים לאחר השריפה הגדולה בכרמל, בדצמבר 2010, ביקרה שם ד"ר ערגה אלוני, במטרה לעקוב אחר התאוששות החורש, וכך כתבה באתר wildflowers: "השינוי שחל היה מעודד. כמות המשקעים שירדו אפשרה לצמחים חד-שנתיים רבים להתחיל מחזור חיים חדש. הקרקע המפוחמת מתחת לחופת העצים שנשרפו, נצבעה בעלווה ירוקה". ישנם מחקרים רבים המעידים על החשיבות של השריפה בבריאת החורש. כך, בדומה למנגנון ההתחדשות הנהדר של הטבע, פועלים גם מנגנוני ההתחדשות של החברה, הכלכלה והתעשייה, כאשר דווקא לאירוע שלילי בקנה מידה גדול יש תפקיד מפתח בהאצת תהליכי חדשנות ויצירת הזדמנויות עסקיות.

אם נתבונן על שני המשברים הכלכליים הקודמים שפקדו את העולם ב-2001 וב-2008, נראה כי במהלכם היקף ההשקעות בחברות וסטארט-אפ אמנם היה מצומצם יותר בהשוואה לתקופות אחרות, אולם מספר גדול יותר של חברות נהנו מהשקעות. יותר ממחצית חברות רשימת ה-Fortune 500 נולדו בזמן מיתון או בעיתות משבר, ויותר מ-50 חדי קרן, אשר יחד מוערכים בכ-145 מיליארד דולר, נוסדו בשנות המשבר של 2007-2009. ביניהן, אגב, Airbnb, שנוסדה בעקבות העובדה הפרוזאית שהיזמים שלה לא יכלו להרשות לעצמם לשלם שכר דירה במועד, בימי המשבר.

בהתחשב בעובדה שסטארט-אפים נתפשים כמנוע מספר אחד ליצירת מקומות עבודה בכלכלות המודרניות, זה חיוני כי הממשלות יתנו על כך הדעת. הדבר נכון במיוחד בזמן מיתון, כאשר החברות הגדולות נוטות לעשות קיצוצים נרחבים, בעוד שהחברות הקטנות ממשיכות לגייס, מתוך רצון וצורך לנצל הזדמנויות שצצות דווקא בזמן משבר.

גם ההיקפים הגואים של פיטורי עובדים – למעלה ממיליון דורשי עבודה בישראל, ו-3.3 מיליון מובטלים בשבוע אחד בארה"ב – מלמדים כי הצורך במשרות חדשות הוא אקוטי, ואם המזור לכך טמון בסטארט-אפים הצעירים – האינטרס של כולנו הוא להשקיע בהם ולעודד אותם להתפתח ולגייס, כסף ועובדים.

ואפשר להסתכל על הדברים גם כך – משבר מסוג זה נועד לאפשר לסטארט-אפים פחות יעילים ופחות תחרותיים לפנות מקום לסטארט-אפים חדשים, המנסים לתקוף הזדמנויות ולנצל פערים חדשים שנוצרו בשוק, בצורה יעילה ומוצלחת יותר. הסטארט-אפים שנסגרים מפנים עובדים כישרוניים, אשר עד מהרה ישתלבו בסטארט-אפים הצעירים ויעזרו להם לצמוח, כך שגם אם הדילול הטבעי של סטארט-אפים שלא ישרדו את המשבר יכול להיתפש כטעות היסטורית, ברמת הסטארט-אפ הבודד, מנקודת מבט מערכתית מתרחש כאן תהליך חשוב ומועיל. 

הכותב הוא שותף מנהל ב-i3 Equity Partners

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים