הפרויקט החברתי-טכנולוגי של בנק הדואר בזמן הקורונה

יורם מימון, ממלא מקום מנהל בנק הדואר ומנמ"ר הארגון, מספר על פרויקט שבמסגרתו העביר הבנק באמצעות כרטיס נטען את קצבאות הזקנה לקשישים שאולצו להישאר בבית בזמן הקורונה - עוד לפני ערב פסח

יורם מימון, מנהל בנק הדואר. צילום: פלי הנמר

הקורונה אילצה את המערכת הפיננסית כולה לאמץ תהליכי עבודה ולייצר פתרונות, שעד לפני פרוץ המגפה כלל לא היו בסדר היום של הנהלות הארגונים, וחלקם אף נתפסו כבלתי אפשריים. כך היה גם לגבי בנק הדואר, שמעבר להיותו גוף פיננסי לכל דבר, הוא נחשב לבנק חברתי, המשרת אוכלוסיות ומגזרים שהקורונה השפיעה עליהם יותר מאשר על אחרים.

בדברים שנשא בכנס המשכיות עסקית בזמן הקורונה של אנשים ומחשבים, ששודר אתמול (א'), סיפר יורם מימון, ממלא מקום מנהל בנק הדואר ומנהל מערכות מידע ותפעול בארגון, על פרויקט טכנולוגי-חברתי שהוא ביצע. פרויקט זה נתן מענה למקבלי קצבאות הזקנה – קשישים שאולצו להישאר בבית בזמן משבר הקורונה ולא יכולים היו להגיע פיזית לסניפי הבנק.

"הקורונה אתגרה אותנו בכך שהיינו צריכים למצוא פתרון כיצד להעביר לקשישים את הקצבה של חודש אפריל, לפני ערב פסח, מבלי שיצטרכו להגיע לסניפים – מתוך דאגה לבריאותם וחשש להידבקויות. זה דבר שלא נעשה בעבר", אמר מימון. "התבקשנו על ידי המשרד לשוויון חברתי והביטוח הלאומי להנפיק לאותה אוכלוסייה כרטיסים נטענים עם סכום הקצבה, ולהעביר אותם להם לפני החג".

מימון סיפר בהרצאתו כיצד עובדי הבנק, ובפרט אגף המחשוב, התגייסו במהירות ובתוך 10 ימים הצליחו לייצר את הכרטיסים הללו למאות אלפי הקשישים. "מדובר בפרויקט מורכב ביותר, שדרש עדכונים ושינויים מהותיים בתוכנה, תיאום עם מאסטר קארד והזנה של נתונים רבים, לרבות סכומי הכסף", אמר.

צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון

הוא ציין את שיתוף הפעולה עם אגף השליחים של הדואר, שדאג להביא את הכרטיסים לקשישים, עד לפתח ביתם, עוד לפני החג. כל מה שמקבלי הקצבה היו צריכים זה לבצע אקטיבציה של הכרטיס בטלפון. לדברי מימון, "הפרויקט בוצע בהצלחה רבה, הוסיף נקודות זכות לבנק הדואר וחיזק את העובדה שזה בנק חברתי, שמשרת כמעט מיליון בעלי חשבונות ומקבלי שירותים".

"אין לי ספק שהתעצמות הדיגיטל תימשך"

מימון אמר כי אחת הסיבות להצלחה של בנק הדואר לעמוד באתגרי הקורונה – בפרויקט זה ובכלל – היא איכות וגיוון ההון אנושי. "יש לנו באגף ה-IT אנשים ותיקים עם ידע רב מאוד לצד עובדים ועובדות מצוינים.ות מהמגזר החרדי, שנרתמו למשימה ועבדו מעל ומעבר כדי לעמוד בה", אמר.

"הדיגיטל התעצם בימי הקורונה, כולל הפעילות הדיגיטלית שלנו", הוסיף מימון. "בנק הדואר פועל כל השנה בדיגיטל, יש לנו אתר בשש שפות, כי אנחנו משרתים גם אוכלוסיות דוברות שפות זרות. ראינו שבזמן הקורונה, אנשים שלא נכנסו עד כה לדיגיטל שלנו – עשו זאת, ואין לי ספק שזה יימשך". הוא ציין כי בנק הדואר המשיך לתת את השירותים שלו בסניפים גם בימי הקורונה, כי הוא מוגדר כשירות חיוני. כמו כן, הבנק המשיך לקדם תכניות עבודה שוטפות, בעלות לוח זמנים קשיח.

מימון סיפר עוד שבנק הדואר עומד כעת בפני פרויקט תשתיתי גדול ביותר – העברת חדר המחשב למתחם הדואר החדש שמוקם במודיעין. "מעבר של חדר מחשב הוא אירוע של פעם בכמה עשורים", אמר. "זה דורש מיומנות גבוהה ותיאום מלא עם מערכות הגיבוי, שבמקרה שלנו יש לנו במתקני יבמ. התהליך בעיצומו ועל פי התוכנית, המעבר למודיעין אמור להסתיים בסוף השנה או בתחילת שנה הבאה, ויכלול גם שדרוג של מערכות המחשב המרכזיות ומערכות אחרות".

תגובות

(2)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. בן

    בואו נתחיל מזה שסניפי הדואר יעבדו כרגיל. ולא חצאי ימים .הסניפים לא פתוחים אחהצ . גם הסניפים הגדולים שהיו פעילים עד 20:00 רצוף. פעילים עכשו עד 16:00. עז לפני התשבוחות. תחזרו לעבודה החופש נגמר

  2. מישהו

    כאחד שמכיר מקרוב את הנושא הזה אני יכול לומר שאמנם הכרטיסים סייעו לכמות ניכרת של קשישים אך בעת הזו, לאחר שוך המשבר, הקשישים ניגשים לסניפי הדואר על מנת למשוך את כספם (שעבר לכרטיס באופן אוטומטי, הרבה פעמים מבלי לידע כלל את בעל החשבון) ולא מבינים להיכן נעלם הכסף. במקירם שמבינים נדרשת פרוצדורה מסורבלת וארוכה עד שהם רואים את כספם בחזרה. כל זה במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב הלקוחות כלל אינם מודעים לכך שהכסף עבר לכרטיס וכך הם מפסידים את כספם. לגבי העברת חדר המחשבים, אני מקווה שהסמנכ"ל יודע כמה תקלות יש במערכת יבמ מידי יום ביומו וזה עוד לפני שהעבירו את המחשבים. איני רוצה לחשוב מה יקרה כשזה יעבור

אירועים קרובים