מחקרים: עלות המידע שמצוי במחשב הנייד – 49 אלף דולר

"המחשבים הניידים הם פרצה גדולה שקוראת להאקרים, וההגנה עליהם אקוטית כיום יותר מתמיד, עם העבודה מהבית", אמר דודי שוחט, מהנדס מערכות בכיר בקומוולט ישראל

מחשב נייד - פרצה קוראת לגנב? צילום אילוסטרציה: BigStock

"ההגנה על מחשבים ניידים היא תחום אקוטי, וכיום יותר מתמיד, עם העבודה מהבית. מדובר בפרצה גדולה שקוראת להאקרים, כי קל יותר לפרוץ לרשת הארגונית בצורה זו. מחקרים מעלים שהעלות הממוצעת של הנזק הנגזם מאובדן, השחתה או הצפנה והשבתה של מחשב נייד על ידי כופרה עומדת על 49 אלף דולר. לכן, חשוב שתהיה תוכנת גיבוי שתיתן מענה למצב זה", כך אמר דודי שוחט, מהנדס מערכות בכיר בקומוולט ישראל.

שוחט דיבר במפגש השלישי בסדרת מפגשים וירטואליים על אתגרי העבודה מרחוק בעידן הקורונה שעורכת קבוצת אנשים ומחשבים. את המפגש, שנערך באחרונה, פתחה נטלי גבאי, סמנכ"לית האירועים והשיווק של הקבוצה. ההרצאות שבמפגשים ישודרו לאחר מכן כפרקים עצמאיים בפודקאסט של אנשים ומחשבים.

דודי שוחט, מהנדס מערכות בכיר בקומוולט ישראל. צילום: יח"צ

דודי שוחט, מהנדס מערכות בכיר בקומוולט ישראל. צילום: יח"צ

קומוולט מספקת פתרונות לתחומי המשכיות עסקית, גיבוי ומענה לכופרות. היא הוקמה ב-1996, ומונה 3,000 עובדים. הסניף הישראלי שלה הוקם ב-2012, ומונה כ-20 איש. שוחט ציין כי "זה שמונה שנים שאנחנו מובילים ברביע העליון של חברות המחקר בתחומי ההתאוששות מאסון והגיבוי. פתרונות הגיבוי שלנו תומכים בהכי הרבה הייפרוויזורים – 15. אנחנו תומכים בכלל האפליקציות, המסורתיות והמודרניות, בסביבות מחשוב מסורתיות, כמו גם בעננים הציבוריים לסוגיהם – מיקרוסופט, יבמ, גוגל וסיילספורס".

"התוכנה שלנו אוניברסלית", אמר. "לא משנה באיזו סביבת מחשוב הלקוח פועל, נדע לתת מעטפת לכלל המשאבים הארגוניים, תחת ניהול אחיד – לכל הסביבה, לא משנה בכמה אתרים והיכן הם. בדרך זו מתקבלת קלות מבחינת התפעול. עוד אנחנו יודעים לבצע אנליטיקה על משאבי ה-IT".

צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון.

"הגיבוי – תעודת הביטוח האחרונה של הארגון"

שוחט הוסיף ש-"תעודת הביטוח האחרונה של כל ארגון היא הגיבוי. אם ארגון הותקף במתקפת כופרה, הרי שפתרונות ה-DR המסורתיים לא יעזרו, רק הגיבוי. לכן, חשוב שתהיה תוכנת גיבוי אמינה עם SLA גבוה".

הוא הסביר כי "ההגנה של קומוולט מפני הכופרות בנויה משלוש שכבות: שכבת ההגנה הראשונה היא ההקשחה. השנייה היא שאנחנו שותלים 'מלכודות דבש', על מנת שההאקר יבוא, יקרא או ישנה את אותם קבצים, וככה נזהה שנעשה משהו זדוני. השכבה השלישית היא היכולת שלנו לזהות אנומליות עם הרפוזיטורי שלנו. כך הפתרון יכול לזהות כופרה בכל אחת מהשכבות ולהודיע לאדמין הגיבוי להשבית את המערכת. זו ההגנה החזקה ביותר של הארגון – כשהמחשב והשרת למטה".

"חשוב שיהיה פתרון המשכיות עסקית", סיים שוחט. "עד לפני שלוש שנים, חברות חיפשו פתרון התאוששות מאסון מהיר לטובת העברה מהירה לעבודה באתר המשני. אלא שהמצב השתנה ויש להיערך מפני כופרות. אנחנו נותנים לכך מענה עם ביצוע שכפול בכל שש שעות, מה שמאפשר חזרה לכמה נקודות שחזור בזמן, עם מערכת שבקליק אחד ניתן להרים באמצעותה שרתים וירטואליים".

עוד בין המשתתפים בכנס: ירון כהן, ארכיטקט ענן בנוטניקס ישראל; תומר פרי, מנכ"ל אינוקום מקבוצת אמן; רונן בורץ, מנהל מכירות ב-IT Way; שרון ישראלי, מנהל מחלקת אינטגרציה בפרטנר; מירב בלאו, מנהלת תחום קשרי לקוחות ב-Coognitive; זיוה ברוידא, ראשת מינהל מחשוב באוניברסיטה הפתוחה; וכפיר חמרי, מהנדס מכירות אזורי לאבטחה במיקרו פוקוס.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים