תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » כיצד ייראה עולם ההשקעות בעידן הפוסט קורונה?
חמי פרס. צילום: יח"צ

כיצד ייראה עולם ההשקעות בעידן הפוסט קורונה?

חמי פרס, יו"ר מרכז פרס, אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, ועדי סופר תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל, על עולם ההשקעות ביום שאחרי היציאה מהמשבר

מאת 6 באפריל 2020, 17:54 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

היציאה ממשבר הקורונה תייצר ללא ספק הזדמנויות חדשות למגוון יוזמות שיבואו מהחדשנות הישראלית, וגם לא מעט תעסוקה ואתגרים לחברות קיימות, שידעו לתת לארגונים פתרונות שיכינו אותם טוב יותר למגיפה או לכל תרחיש אסון אחר בסדר הגודל של הקורונה, שחלילה יבוא עלינו

משבר הקורונה השפיע על ענף ההיי-טק בצורות שונות. אחת מהן היא ההשקעות בחברות היי-טק, ובמיוחד בסטארט-אפים. דו"ח של IVC, שפורסם אתמול (א'), מראה ירידה דרסטית במספר השקעות הסיד בחודשים פברואר ומרץ האחרונים, לאחר שמשבר הקורונה החל לתת את אותותיו, לעומת ההשקעות בינואר: צניחה מ-20 עסקאות בחודש הראשון של השנה לארבע בלבד בחודשיים החולפים ביחד.

אלא שהמשבר הזה יסתיים מתישהו, וארגונים מתחילים להיערך ליציאה ממנו. עתיד ההשקעות הוא בין הסוגיות שעולות על הפרק בענף בהקשר זה, עם שאלות כמו: במה ישקיעו גופים כגון קרנות הון-סיכון? עד כמה תשקיע הממשלה? אילו תחומים יהיו הכי חמים? ואילו יצטרכו להמתין או אף ייעלמו? השאלה האחרונה מסקרנת במיוחד נוכח ההערכה שהעולם אחרי הקורונה לא יהיה דומה למה שהיה קודם. הרגלי החיים שלנו, צורת העבודה והדרך שבה נאמץ טכנולוגיות ישתנו, כך נראה, בהתבסס על הניסיון והחוויות שעברנו מאז שהקורונה פרצה.

חמי פרס, יו"ר מרכז פרס לשלום ולחדשנות ושותף בקרן פיטנגו, אמר בכנס וירטואלי שערך המרכז באחרונה כי לאחר שנצא מהמשבר, המשקיעים יחפשו פתרונות פוסט קורונה. כלומר, הם ירצו להשקיע בתחומים שיתנו מענה לאורח החיים שלנו אחרי הקורונה, שכאמור, לא יהיה דומה למה שהיה כאן קודם. הוא נתן דוגמה לתרחיש שיהיה בשדות תעופה: בנוסף לבדיקה הביטחונית, שעוד לפני המשבר הייתה חוויה לא נעימה, אבל השלמנו איתה, נעבור בדיקות חום, תשאולים בכניסה למדינות לגבי תסמינים ועוד. נשא שחשוד בנגיף מסוכן יותר לפעמים מפעולת טרור, ציין פרס. המציאות הזו פותחת חלון הזדמנויות לחברות ישראליות לפתח פתרונות ולתת מענה לאתגרים אלה.

"אין לי ספק שהעשור הבא יהיה דיגיטלי, עם מודלים עסקיים שמושפעים ממה שקורה עכשיו", אמר. גם שוק העבודה ישתנה. הקורונה גרמה לנו להיחשף לטכנולוגיות שלא הכרנו קודם, אנשים יבינו שלא צריך ללכת בכל יום למשרד, שאפשר לעבוד מרחוק. פרס דיבר על מודלים חדשים של פרילאנסרים, שיבינו שאפשר למכור את הכישורים שלהם לאו דווקא במסגרות ארגוניות מוכרות כיום.

תובנה אחרת שפרס לוקח עמו ממשבר הקורונה היא אודות הסולידריות ושיתוף הפעולה בין אנשים, ארגונים ומדינות. "כולם מחפשים תיקון עולם", אמר. "כולם מבינים שלגבולות יש כיום הרבה פחות משמעות מפעם והשיח יהיה שאנחנו כולנו ביחד יכולים לנצח, או שכולנו ביחד נתרסק. בהתאם, משקיעים כבר לא יחפשו איזה שוק משרת המוצר אלא כיצד הוא מועיל לאתגרי הבריאות והכלכלה, כיצד הוא עושה תיקון עולם".

פרס שואב מזה עידוד רב, והוא סבור שההיי-טק הישראלי יכול לנצל את חלון ההזדמנויות הזה ולחזור לצמיחה. "נכנסו לקורונה עם כלכלה יציבה והיי-טק חזק, ולכן יש מקום לאופטימיות", אמר.

אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות. צילום: ניב קנטור

אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות. צילום: ניב קנטור

גם אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר במפגש שההיי-טק נכנס לקורונה במצב טוב. הוא דיבר על מספר שיא של גיוסים והשקעות. כמו כן, אהרון ציין כי הרשות נמצאת בעיצומה של היערכות ליום שאחרי הקורונה. "בסיס העבודה שלנו היא חיפוש כשלי שוק, כי הכסף שלנו הוא ממשלתי ואנחנו לא רוצים להחליף את השוק הפרטי", הוסיף. "כיום, כשלי השוק שונים מאשר בשנה שעברה. יש הרבה מאוד חברות טובות שנכנסות למצוקה. הרשות בודקת היכן השוק לא יכול לסייע ונדרשת עזרת הממשלה".

הוא ציין כי הרשות פרסמה שלושה קולות קוראים לסטארט-אפים להציע הצעות לפתרונות סביב משבר הקורונה. הוגשו לא פחות מ-500 הצעות ו-50 מהן יוכלו ליהנות ממענקים בהיקף כולל של 50 מיליון שקלים, שכלולים בחבילת ההטבות שהממשלה החליטה להעניק, לקראת היציאה מהמשבר.

עדי סופר תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל. צילום: ויקטור לוי

עדי סופר תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל. צילום: ויקטור לוי

הדוברים האחרים במפגש, כגון מנכ"לית פייסבוק ישראל, עדי סופר תאני, פתחו צוהר לאילו כיוונים כדאי לחברות ללכת על מנת לחפש פתרונות להשקעה. נקודת המוצא שלה סופר-תאני באשר ל-מה יחפשו המשקיעים זהה לדברים שאמרו פרס ואהרון: חיפוש מוצרים שנותנים מענה לצרכים שנולדו בעקבות המשבר.  "כך", ציינה, "הנחת היסוד היא שכאשר המשק יחזור לפעילות, חברות ישקיעו הרבה יותר בתהליכים דיגיטליים וביכולות של עובדים לעבוד מהבית; רשתות קמעונאיות ונותני שירותים, שהשליחויות היו החמצן שהחזיק אותם מעל המים, ישקיעו יותר בפלטפורמות שישמשו אותם גם בזמן שיגרה. כל החברות האלה יספקו עבודה לחברות שידעו לתת להן את הפתרונות הנכונים. העבודה מהבית תחייב פתרונות חזקים יותר של הזדהות ואבטחה. כמובן שהם יחפשו גם פתרונות סביב נושא הבריאות – למניעת זיהומים, ניקיון, טיפול מונע מרחוק ועוד. חברות בתחום כבר מהוות מוקד להתעניינות".

הייתה לסופר תאני תובנה מעניינת נוספת, שלפיה הקורונה תשנה את אחת התפיסות הבסיסות בחדשנות בעסקים. "שנים לימדו אותנו שצריך להיות ממוקדים בתחום אחד ולהצטיין בו. הקורונה לימדה אותנו שחייבים להתפזר, ליצור עוגנים, כדי שאם מגיפה חדשה חלילה תחסל תחום אחד, שתהיה לנו היכולת להיות גמישים ולשרוד", אמרה.

בשורה התחתונה: היציאה ממשבר הקורונה תייצר ללא ספק הזדמנויות חדשות למגוון יוזמות שיבואו מהחדשנות הישראלית, וגם לא מעט תעסוקה ואתגרים לחברות קיימות, שידעו לתת לארגונים פתרונות שיכינו אותם טוב יותר למגיפה או לכל תרחיש אסון אחר בסדר הגודל של הקורונה, שחלילה יבוא עלינו.

כיצד ייראה עולם ההשקעות בעידן הפוסט קורונה? Reviewed by on . משבר הקורונה השפיע על ענף ההיי-טק בצורות שונות. אחת מהן היא ההשקעות בחברות היי-טק, ובמיוחד בסטארט-אפים. דו"ח של IVC, שפורסם אתמול (א'), מראה ירידה דרסטית במספר משבר הקורונה השפיע על ענף ההיי-טק בצורות שונות. אחת מהן היא ההשקעות בחברות היי-טק, ובמיוחד בסטארט-אפים. דו"ח של IVC, שפורסם אתמול (א'), מראה ירידה דרסטית במספר Rating: 0

הגיבו