תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » למה גם הפעם נצביע עם פתק ומעטפה?
בחירות 2020 או 1949? צילום: BigStock

למה גם הפעם נצביע עם פתק ומעטפה?

אסטוניה כבר עברה לבחירות ממוחשבות, אבל אומת הסטארט-אפ רחוקה מלהיות שם ● על היתרונות שיש בכך, התירוצים של הפוליטיקאים והדבר שצריך לעשות כדי שזה יקרה: ללכת לקלפי - הפיזית, בינתיים

מאת 6 בפברואר 2020, 16:24 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

כדי שישראל תעבור לבחירות ממוחשבות, נצטרך הפעם לשלשל את הפתק והמעטפה, בתקווה שהנבחרים שייכנסו לכנסת בזכות ההצבעה הידנית שלנו יעלו את נושא ההצבעה הממוחשבת ויעשו את מה שצריך

בין הקורונה למצב בדרום, בין השימוע לשר לשעבר חיים כץ לסערה התורנית סביב פרס ישראל, כמעט ששכחנו שבעוד חודש יש כאן (שוב) בחירות. הציבור אדיש, כנראה מרוב ייאוש מכך שמדובר בבחירות שלישיות בתוך שנה, והמפלגות מבינות את זה ועוד לא הוציאו את התותחים הגדולים שלהן – אם בכלל נשארה להן תחמושת משתי מערכות הבחירות הקודמות.

בין אם הבליסטראות ישובו או לא ובין אם אחוזי ההצבעה יהיו גבוהים או נמוכים יותר מאשר בפעם שעברה, ב-2 במרץ נצביע שוב עם הפתק והמעטפה. לפני כן נעמוד בפני חברי ועדת הקלפי, שספר הבוחרים המודפס הוא התנ"ך שלהם באותו היום – גם אם הנתונים הודפסו מהמחשב. אחרי שהקלפיות ייסגרו הקולות ייספרו – שוב, ידנית – ויועברו לוועדת הבחירות המרכזית, כדי ששם יקלידו אותן למחשב – באמצעות קלדנים וקלדניות, כמובן.

שני החלקים האלה של מערכת הבחירות הם אמנם ממוחשבים, אבל תהליך ההקלדה, שהוא הכי קריטי וגרם מבוכה לא מעטה בבחירות הראשונות השנה, עדיין יבוצע בידי בני אנוש. בעידן שבו כל ארגון בינוני מתהדר בהשקעות באוטומציה של תהליכים, RPA ובוטים, אין דבר שזועק לשמיים יותר מאשר היותו של התהליך הקריטי הזה, שקובע את גורל המדינה לתקופה הקרובה (צריך כבר להיזהר מלכתוב ארבע ואף שלוש שנים), מבוצע בצורה ידנית ולא ממוחשבת, ולפיכך נתון יותר לטעויות.

יהיו ודאי גולשים שיהרהרו בינם לבין עצמם כיצד אומת הסטארט-אפים עדיין מנהלת תהליכי בחירות במדינה בת העוד מעט 72 פחות או יותר כמו בימי הבראשית שלה, אבל אף אחד לא יצא להפגנות סביב נושא זה ולא יכתוב פוסטים. בנושא הזה, ידם של המתנגדים היא על העליונה, כולל ביצירת סדר יום ושיח בנושא, או יותר נכון אי יצירתו. הם פסלו מראש את האפשרות האחרת לניהול תהליכי בחירות, ולמרבה הצער, התקשורת ומעצבי דעת הקהל משתפים אתם פעולה.

הדקלום האוטומטי של הפקידים

בחירות ממוחשבות הן הרבה יותר מאשר התאמת תהליכים לעידן הדיגיטלי. הן משקפות את רמת החוסן הדמוקרטי של החברה ועד כמה האזרחים, הלקוחות הישירים של מערכת הבחירות, מוכנים לוותר על אמצעים שהם רגילים אליהם שנים ארוכות לטובת החדשנות.

גלעד רבינוביץ', כיום מנכ"ל SQLink ובעבר מנכ"ל מלם, שעסקה במערכות בחירות לא מעט, ומפלגת העבודה, מכיר היטב את תהליך הבחירות משני הצדדים. הוא יודע, כמו רבים מחבריו לענף, שאין כל מניעה טכנולוגית שישראל תעבור לבחירות ממוחשבות. בראיון לאנשים ומחשבים, שפורסם השבוע, הוא אמר כי יש פתרון לכל החסמים והתירוצים של הפקידים שמנהלים את מערכת הבחירות מדוע לא ללכת לתהליך ממוחשב. האמתלות שלהם הן דקלום אוטומטי, שחוזר על עצמו בכל מערכת בחירות: סייבר, חשש לזיופים, שקיפות, פגיעה בפרטיות והתשובה שתמיד תופסת את האוזן – זה עולה הרבה כסף. אל מולם, הוא מנה בראיון את היתרונות שבבחירות ממוחשבות, ובהם העובדה שאם הן יקרו, המדינה תוכל לוותר על יום החופש של הבחירות ולחסוך את ההפסדים למשק. זאת, משום שבמערכת בחירות ממוחשבת, כל אחד יוכל להצביע מכל מקום, לרבות מהעבודה. בנוסף, בתי הספר ומוסדות הציבור, שבהם מוצבות הקלפיות הפיזיות, יישארו פתוחים, והתלמידים לא יפסידו שיעורים וימי לימוד.

גלעד רבינוביץ', מנכ"ל SQLink. צילום: אפרת קופר

גלעד רבינוביץ', מנכ"ל SQLink. צילום: אפרת קופר

אחד הטיעונים ששגור בפי המתנגדים הוא התקלות והכישלונות שאירעו במערכות בחירות בישראל בעבר, ובעיקר בשתי מערכות בחירות מוקדמות (פריימריז) בליכוד ובמפלגת העבודה. שני המקרים, יש לציין, אירעו לפני לא מעט שנים. אלא שאלה שמעלים את הטענות הללו מתעלמים במכוון ממאמרים ומחקרים אקדמיים, שמוכיחים שניתן למחשב את התהליכים – בהתחלה בצורה הדרגתית, מבוקרת, אולי עם פיילוטים לפני כן. הם מתעלמים גם מהדוגמה של אסטוניה, שכבר עברה לבחירות ממוחשבות – ונחלה הצלחה בכך.

כמו כל פרויקט מחשוב, אם רוצים בחירות ממוחשבות, יש להיערך לכך מספיק זמן מראש. אם לא תקום ממשלה גם אחרי המערכת הנוכחית ונלך לבחירות רביעיות, יש להניח שגם הן יתנהלו עם פתקים ומעטפות. אבל אם לאחר הבחירות המשבר הפוליטי יסתיים, על הממשלה שתקום לנער מהאבק את תזכיר החוק שהוגש לכנסת עוד ב-2009 (!), שבו יש תיאור מדויק של תהליך ההצבעה הממוחשב, ולהביא אותו לדיון בוועדת השרים לחקיקה ובכנסת. כדי שזה יקרה, נצטרך הפעם לשלשל את הפתק והמעטפה, בתקווה שהנבחרים שייכנסו לכנסת בזכות ההצבעה הידנית שלנו יעלו את נושא ההצבעה הממוחשבת ויעשו את מה שצריך.

למה גם הפעם נצביע עם פתק ומעטפה? Reviewed by on . בין הקורונה למצב בדרום, בין השימוע לשר לשעבר חיים כץ לסערה התורנית סביב פרס ישראל, כמעט ששכחנו שבעוד חודש יש כאן (שוב) בחירות. הציבור אדיש, כנראה מרוב ייאוש מכך בין הקורונה למצב בדרום, בין השימוע לשר לשעבר חיים כץ לסערה התורנית סביב פרס ישראל, כמעט ששכחנו שבעוד חודש יש כאן (שוב) בחירות. הציבור אדיש, כנראה מרוב ייאוש מכך Rating: 0

הגיבו