יש עבודה, אין עובדים: חמישית מהמשרות בהיי-טק – פנויות

יותר מ-16 אלף משרות בהיי-טק מחכות לאיוש – כך מצאה חברת ההשמה אתוסיה ● נתונים נוספים מעלים שהשכר ממשיך לצמוח ושהאפליה נגד נשים בהיי-טק נמשכת

סקר על התעסוקה בהיי-טק - ובכלל - בזמן הקורונה. צילום אילוסטרציה: BigStock

נתונים חדשים ממחישים עד כמה חמור המחסור בכוח אדם בהיי-טק הישראלי: מספר התקנים הפתוחים עומד על יותר מ-16 אלף – 16,095, ליתר דיוק; כך עולה מנתונים של חברת ההשמה להיי-טק אתוסיה. מסמך שפרסמה החברה, שמסכם את העשור, מעיד גם על זינוק בשכר הממוצע של העובדים בענף ומיעוט הנשים המועסקות בו.

לפי הנתונים, שנכונים ל-2019, חמישית מכלל המשרות בהיי-טק הישראלי לא מאוישות. הדבר מעיד על צמיחה של הענף, אך גם על כך שאין מי שיענה על הביקוש לעובדים. לפי ההערכות, בכל שנה יש מחסור של כ-10,000 מהנדסים.

עם זאת, לא מדובר בשיעור המשרות הפנויות הגדול ביותר שהיה בעשור האחרון: ב-2015 הוא עמד על 32%. כלומר, אחת מכל שלוש משרות בענף הייתה פנויה לפני חמש שנים. לעומת זאת, ב-2010 עמד הנתון על 11% בלבד.

מקור: אתוסיה

מקור: אתוסיה

ממצא מדאיג נוסף מראה ששיעור העובדים החדשים בהיי-טק הישראלי בסוף העשור – 9% – היה נמוך יותר מזה שנרשם בתחילתו, שעמד על 10.5%. אולם, מדובר בנתון גבוה יותר מאשר ב-2018, אז עמד שיעור העובדים החדשים על 7% בלבד.

מקור: אתוסיה

מקור: אתוסיה

הביקוש, כך נראה, הביא ב-10 השנים האחרונות לעלייה חדה יחסית – של כ-40% – בשכר של ההיי-טקיסט הממוצע. אם בתחילת העשור הוא עמד על 20,787 שקלים לחודש, כיום מדובר ב-28,050 שקלים. אלא שלמרות השכר הגבוה, חל זינוק בשיעור העוזבים מרצון את התחום: בעוד שב-2011 הוא עמד על 7%, ב-2019 הוא הגיע ל-11%. עם זאת, שיעור העוזבים מרצון יורד בשנים האחרונות: ב-2017 הוא עמד על 16%. כמעט חמישית – 19% – מהעוזבים עשו זאת עקב האתגר הטכנולוגי, 15% הרגישו תחושת מיצוי ו-13% עזבו בגלל אי שביעות רצון מהשכר ומהתנאים הסוציאליים בענף.

מקור: אתוסיה

מקור: אתוסיה

הנשים נשארות מאחור

נושא בולט ומטריד הוא השיעור הנמוך של נשים שמועסקות בתעשיית הטק. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פחות משליש מעובדי הענף ב-2018 היו נשים – 109,400 לעומת 212 אלף גברים. מדובר בירידה לעומת השנים הקודמות: ב-2017 עמד שיעורן של הנשים מבין עובדי ועובדות ההיי-טק על כ-34% וב-2014 – על 35.5%.

הנתון חמור במיוחד בתחום החומרה, שם עומד שיעור הנשים על 9% בלבד. המצב במקצועות התוכנה, המחקר והפיתוח לא הרבה יותר טוב – נשים מהוות רק 17% מהמועסקים. גם בתחום הדטה האחוז נמוך – 30% בלבד. לעומת זאת, הנשים אוחזות ביתרון קל על פני הגברים במקצועות השיווק והדיגיטל (52%) ובעולם הביו-טק (56%), ומהוות הרוב המוחלט של העובדים במקצועות משאבי האנוש והגיוס – 80%.

ההיי-טק לא חף מאחת הבעיות המרכזיות שקשורות לתעסוקת נשים – אפלייתן בשכר. לפי נתוני משרד האוצר מ-2019, נשים מהוות 60% ממקבלי השכר ברמות הנמוכות בענף ורק 13% מהרמות הגבוהות – 40 אלף שקלים ויותר. באוצר מתריעים על כך שקיימת בתעשיית הטק תופעה המכונה "קנס אמהות", שמביאה לכך ששכרן של נשים עם ילד אחד נמוך ב-9% מהממוצע ואם יש לה שני ילדים – ב-15%. ילדים אינם משפיעים כך על שכרם של גברים בתחום.

אולם, יש מקום לאופטימיות, שכן שתי המגמות – השיעור הנמוך של המועסקות בהיי-טק ושכרן הנמוך – עלו למודעות בעשור האחרון יותר מאשר לפני כן.

מקצועות מבוקשים לפי שנים

באתוסיה מציינים שלאורך העשור חל שינוי בביקוש למקצועות שונים: ב-2018, העלייה הגבוהה ביותר בדרישה לעובדים (18%) הייתה למפתחי Full Stuck; ב-2017 היו אלה הביג דטה (זינוק של 70%) והסייבר (47%), אם כי גם בעולמות הפינטק, הבלוקצ'יין, הבינה המלאכותית והבריאות הדיגיטלית חלו עליות ניכרות; ב-2016 מרבית הגיוסים הופנו לתחום הפיתוח – תוכנה, אינטרנט ומובייל, וגם ה-IT ראה עלייה לא מבוטלת (של 11%) בביקוש לעובדים; תחום הפיתוח היה נדרש גם ב-2014, אם כי בתחום החומרה חלה בשנה זו ירידה של 7% – מגמה שהשתנתה ב-2015 לעלייה של 3%; המעסיקים חיפשו מפתחים רבים גם ב-2012, אם כי בשנה הזו הביקוש התמקד בעולם המובייל.

באילו הטבות עובדי הענף מעוניינים?

מה בדבר ההטבות שמבקשים העובדים בתעשייה? במהלך העשור חלה ירידה דרסטית במספר העובדים שביקשו רכב חברה – מ-80% בתחילתו ל-20% בסופו. הסיבה קשורה לשינוי בהטבה, שגרם לכך שעלות הרכב נגרעת מהמשכורת. הסכום שמקבלים עובדי ההיי-טק להזמנות אוכל שולש מפחות מ-300 שקלים ב-2010 ל-900 שקלים, ואף יותר, כיום.

עוד הטבה שהתרחבה משמעותית בעשור האחרון קשורה בעולם הגיוסים. אם ב-2010 עובדי היי-טק תוגמלו בסכום של מקסימום 1,000 שקלים במבצעי "חבר מביא חבר", כיום המעסיקים מעניקים לעובדים שהחברים שלהם הגיעו לעבודה בחברה דרכם בונוסים של אלפי שקלים, חבילות מפנקות לחו"ל ושאר הפתעות.

שתי מגמות חיוביות נוספות הן עלייה קלה במספר ימי החופש של ההיי-טקיסט הממוצע, שגדל ב-10 שנים מ-15 ל-18 ימים, וירידה קלה במספר השעות שהוא עובד בכל יום – מהנתון הגבוה של 12 שעות בתחילת העשור לנתון העדיין גבוה, גם אם פחות, של 10.5 שעות בסופו.

תגובות

(7)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. מודי טל

    רוב החברות הגדולות נמצאות במרכז, אם תקחו את ישראל ותורידו את גוש דן - לא ישאר כלום - צריך להשקיע גם בפריפריה .

  2. דודו

    אז מדוע לא חוזרים לבני שישים לפניות חוזרות?אם חסרים אנשים אז שיתגמשו להעסיק גם בעלי נסיון

  3. מני

    ככה זה שכולם בוכים על מחסור בעובדים אבל אף חברה לא מעוניינת להעסיק אנשים ללא ניסיון... קשה לדם חדש להיכנס לשוק.

  4. שאול

    תנו הזדמנויות למתחילים גם ללא ניסיון ואז לא יהיה חסר לכם עובדים

  5. יצחק קרמין

    יש אפליית קשישים מוכשרים. ילדים עם קורקינטים נבוכים מלהעסיק 'מבוגר אחראי' עם ידע, נסיון ורצינות. והמדינה 'ראש קטן' מעדיפה מיקור חוץ באוקראינה והודו, במקום להריץ הכשרות ולחייב חברות הזוכות למענקים ממשלתיים או הטבות מס, לקלוט קשישים ומוסבים לעבודה.

  6. ירוחם

    בעיית גיל, זו הבעיה העיקרית, חברות הייטק לא מוכנות להעסיק מבוגרים, על אף המומחיות המוכחת.

  7. אלי ויסברט

    קשה לקבל את הנתונים כפי שמוצגים כאן. אין כאן הצגה שלן היקף ה-outsourcing, של אופי החוזים אם תקופתיים או ארוכי טווח ואין התייחסות להשפעת ריבוי חברות ההזנק והאקזיטים. ל-3 הגורמים שמניתי יש השפעה מכרעת על ההחלטה של העובדים והמעסיקים לבצע התקשרות. בנוסף, חלק מהחברות כולל ההזנק מקימים מטות בחו"ל והדרגה מוציאים את העסק עם חלק מהעובדים לחו"ל משיקולי מיסוי וקהלי יעד, ואלה כבר לא חוזרים לכאן. גורם משפיע נוסף שאינו מוזכר הוא הרובוטיזצייה של תהליכי הפיתוח בתחומי כתיבת הקוד וה-QA שתפלוט לשוק העבודה עשרות אלפי עובדים, מצב שבאופן טבעי יוביל להפחתה בעלויות הייצור בדגש על הוצאות שכר, עובדה שכיום גם המעסיקים וגם העובדים מודעים לה.

אירועים קרובים