"פישוט המערכות – המענה לקצב המטורף של החדשנות"

"יחד עם החדשנות נוצרת מורכבות במערכי ה-IT בארגונים, וכדי שהיא, והשיבוש שבא בעקבותיה, לא יפריעו להצלחה העסקית - הפישוט הפך לרכיב מפתח בכל ארגון וארגון", אמר ז'אן פייר בושירה, סגן נשיא אזורי למכירות ב-וריטאס

ז'אן פייר בושירה, סגן נשיא אזורי למכירות ב-וריטאס. צילום: ויקטור לוי

"עד שבכל בית בעולם היה טלפון לקח 100 שנים. כניסת הטלפונים הניידים ארכה עשירית מהזמן הזה – 10 שנים. הדור החמישי יחדור לשוק הרבה יותר מהר. לפי התחזיות, ב-2021, שוק המכוניות האוטונומיות יעמוד על 457 מיליארד דולר וב-2030 – על חצי טריליון דולר. המשמעות של כל אלה היא שהחדשנות נעה בקצב מטורף. אלא שיחד עמה נוצרת מורכבות במערכי ה-IT בארגונים. כדי שהחדשנות, והשיבוש שבא בעקבותיה, לא יפריעו לארגונים להצליח עסקית – נדרש פישוט. הוא הפך לרכיב מפתח בכל ארגון וארגון", כך אמר ז'אן פייר בושירה, סגן נשיא אזורי למכירות ב-וריטאס.

בושירה דיבר באירוע שערך הסניף הישראלי של החברה היום (ה') באולם שבע בתל אביב, בהשתתפות מאות נציגים מלקוחותיה ושותפיה העסקיים.

"ארגונים מבינים כי החדשנות הפכה לרכיב מפתח ביכולת ההישרדות שלהם", אמר. הוא נתן כדוגמה את וריטאס: "אנחנו חדשניים מזה 30 שנים. מתוך מחזור שנתי של שני מיליארד דולר, 20% מוקצים למחקר ופיתוח. החברה רשמה בחלוף השנים כ-1,600 פטנטים. מתוך 7,000 עובדי החברה, מחציתם מהנדסי מו"פ. זה 14 שנים שאנחנו נמצאים ברביע הקסם של גרטנר לתחום ההגנה על הנתונים".

"80% מהארגונים מאמינים שבשל הטרנספורמציה הדיגיטלית, עסקיהם יהיו משובשים. 84% מהם מאמינים שאם הם לא יחדשו – הם ימותו", ציין. בושירה סיכם באמרו כי "פישוט הוא מילת המפתח, ולכן אנחנו מטפלים בממד זה במערכות ההגנה, הגיבוי, הנראות והפקת התובנות שלנו".

עופר אזולאי, מנהל פעילות וריטאס ישראל. צילום: ויקטור לוי

עופר אזולאי, מנהל פעילות וריטאס ישראל. צילום: ויקטור לוי

עופר אזולאי, מנהל פעילות וריטאס ישראל, ציין בדבריו בכנס כי "המידע הוא המשאב המצוי כיום בלב העשייה הארגונית. כיוון שהוא גדל בהיקף נרחב, ולא תמיד יודעים מה נמצא איפה, הוא לא מנוצל כיאות. המנמ"ר נדרש להתמודד עם אתגר ניהול המידע ולקבל שקיפות אודותיו".

"בעולם הגיבוי", אמר, "נדרש להתמודד עם טכנולוגיות חדשות, דוגמת ביג דטה, ביזור המידע בחצר הבית ובעננים השונים, הצורך להפיק מהמידע המגובה ערך מוסף וניהול הגיבוי בצורה מתעדפת. נדרשת שקיפות. לא מספיק לומר: 'יש לי X טרה-בייט של מידע', אלא צריך לדעת איזה חלק ממנו לא דורש גיבוי. צריך לקבל יכולת להחליט מה להעביר לענן, לדוגמה, ומה מספיק שיישב בארכוב מאובטח. השקיפות אודות המידע תביא להחלטות מושכלות לגביו, ולצמצום עלויות הטיפול בו. הגיבוי והארכוב יאפשרו את היכולת להעביר קובץ נתונים. אולם, החוכמה היא לצמצם את תהליכי הגיבוי היומיומיים, בניגוד לארכוב, שמבוצע באופן חד פעמי. מעל כל זה, נדרשים פתרונות גיבוי מאובטחים".

במהלך הכנס הוצגו כמה סיפורי לקוח. "כך, לדוגמה", אמר אזולאי, "בנק דיסקונט ערך פרויקט קונסולידציה, ובשל הטמעת מוצרים שלנו קיבל כמה תועלות: צמצום SLA, יכולת שחזור מהירה מכל אתר בכל מקום, 100% שרידות, ניהול סיכונים משופר, צמצום עלויות תפעוליות ומענה לרגולציות. ברנדום לוג'יק (888) דרשו שיכולת העתק הגיבוי תהיה נגישה בכל מקום וסיפקנו להם זאת באמצעות טכנולוגיית הגיבוי שלנו בענן. מדובר במסות של נתונים, שגדלו בקצב מהיר, עם חיסכון בעלויות בענן".

לסיכום, הוא ציין ש-"הסניף הישראלי חווה בשלוש השנים האחרונות גידול דו ספרתי באחוזים, וכך יהיה גם בשנה הבאה. 2019 מסתכמת כשנה מצוינת עבורנו ו-2020 תהיה שנת הקפיצה, בה נטמיע את הפיתוחים האחרונים שלנו, לרבות יישומי קונטיינרים, יישומי ביג דטה, מיכון ואספקת תובנות. אנחנו יודעים לספק למנמ"ר תובנות לגבי הפעולות שיש לעשות מחר בבוקר כדי לצמצם את עלויות הטיפול במידע, ולייעל את התהליכים הקשורים בו".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים