עזבו את הגיימרים – השוק הארגוני דורש מציאות מדומה

משקפי וקסדות מציאות מדומה לא מתרוממים כל כך בשוק הפרטי, ובעיקר משרתים גיימרים - אבל יכול להיות להם שימוש יעיל במיוחד, אפילו מציל חיים, בזירה הארגונית

20/11/2019 15:18
בועז טל, סמנכ"ל הכספים של 3D Systems. צילום: יח"צ

טכנולוגיית המציאות המדומה פרצה (שוב) לחיינו לפני כשבע שנים. Oculus VR פתחה במסע מימון המונים לפיתוח משקפי מציאות מדומה, ובתוך כשנתיים נרכשה על ידי פייסבוק בכ-2.4 מיליארד דולר.

משקפי המציאות המדומה של אוקולוס נועדו למגוון יישומים, מסיורים וירטואליים בלי לקום מהכורסה, המשך בצפייה בסרטים וכלה בממשק בינאישי. אבל בראש ובראשונה הרשימו המשקפיים את קהילת הגיימרים. משחק אינטראקטיבי ב-360 מעלות נראה הגביע הקדוש של עולם המשחקים.

חלפו כמה שנים. לפייסבוק הצטרפו גם HTC, סוני, מיקרוסופט, Valve ואחרות, אך מכירות משקפי VR/AR לא עומדות בציפיות. לשם המחשה, סוני מכרה כ-17.8 מיליון קונסולות פלייסטיישן בשנת 2018, אך פייסבוק מכרה רק 715 אלף משקפי מציאות מדומה על פי נתוני SuperData. בעולם יש מאות מיליוני קונסולות משחקים המצפות לשדרוג למציאות מדומה, ואולם מכירות משקפי המציאות המדומה נראות נמוכות עוד יותר.

ניתן לפיכך להבין את אחד ממייסדי אוקולוס, ג'ק מקאולי, אשר טען בראיון ל-CNBC כי אין שוק אמיתי למציאות מדומה במשחקי מחשב. "אתה מרכיב את המשקפיים ויש 'וואו', אבל מה עושים עם זה אחר כך?" שאל מקאולי, שאינו רואה את המשתמשים משחקים עם משקפי מציאות מדומה במשך שש שעות רצופות.

מחירי גרסאות הפרימיום של משקפי המציאות המדומה והיצע הכותרים המוגבל יחסית, מזינים זה את זה ומקשים אף יותר על אימוץ המציאות המדומה בשוק הפרטי.

לעומת ההיענות המצומצמת בשוק הפרטי, הרי שמכירות משקפי המציאות המדומה במגמת עלייה משמעותית בשוק הארגוני. דו"ח של IDC על נתוני המכירות ברבעון הראשון של 2019 צפה כי המכירות לשוק הארגוני יהוו שליש מסך המכירות של משקפי מציאות מדומה השנה – זינוק של יותר מ-50% ביחס ל-2018. השוק הארגוני, מסתבר, עומד על היתרונות העסקיים הצפויים מאימוץ של טכנולוגיית המציאות המדומה.

איך מתכוננים לפתיחת הדלתות בבלק פריידיי?

דוגמה אחת מני רבות היא של חברת וולמארט, אשר החליטה לרכוש כ-17 אלף משקפי מציאות מדומה אשר יפוזרו בסניפי הרשת. המשקפיים נועדו לאמן את צוות העובדים במגוון רחב של כישורים ומטלות. המערכת מאפשרת לעובד לתרגל אירועים מיוחדים – למשל, הסתערות קונים בבלק פריידיי – אך עיקר ההכשרה אינה בהכרח בתרחישים מסובכים וארוכים, אלא באימון אינטואיטיבי יותר במגוון רחב של מטלות והכשרות שהעובדים נדרשים לעבור.

ההחלטה של וולמארט משקפת את התובנות הבסיסיות ביותר בתחום ההדרכה והאימון. מודל 70:20:10   המפורסם קובע כי עובד מקבל 10% מהידע הנדרש לעבודתו מלימודים פורמליים, דוגמת קורסים והדרכות, 20% מתקשורת לא פורמלית עם עמיתים לעבודה, ואת עיקר הידע – 70% – מהתנסות מעשית. המשמעות היא שאת עיקר הידע צובר העובד מעבודה עצמית. מעצם ההגדרה, הרי ש-70% שיבצע העובד עד שיגיע לכשירות הנדרשת יהיו תוך כדי העבודה ועל חשבון מקום העבודה. כאשר טעות בעבודה יכולה להביא לפגיעה בעובד, בעמיתים או בלקוחות – הרי שהסיכון של למידה תוך כדי עבודה הופך לגבוה עוד יותר.

כיום ברור כי אין סביבת לימוד והתנסות מעשית בטוחה יותר מאשר מציאות מדומה. העובד מסוגל להתנסות במצבים שונים, לרבות מצבי קיצון שאינם שכיחים או שלא ניתן לתרגל אותם בצורה אחרת. לא צריך להיות טייס F-35 כדי לתרגל מצבי קיצון – רק חשבו על אותו עובד וולמארט העומד בקדמת החנות בזמן פתיחת הדלתות בבלאק פריידי. מי שאינו מאמין מוזמן לחפש ביוטיוב: Black Friday fights – ולהבין כמה חשובה ההכנה לאירוע כזה של פעם בשנה.

ולא רק בעובדים חדשים עסקינן. כאשר חברה מטמיעה טכנולוגיה חדשה, או נדרשת ללמד את כוח העבודה מיומנות חדשה, הרי שטכנולוגיית מציאות מדומה מאפשרת להנהלה לוודא כי כל העובדים קיבלו בדיוק את אותה הכשרה, ברמה הגבוהה ביותר, וכי כל העובדים אכן הפנימו את ההכשרה.

מציאות מדומה להכנה לקראת טיפולי חירום צבאיים

עם זאת, השוק בו אימון במציאות מדומה הינו עניין של חיים ומוות נמצא בדיוק באותם יישומים אשר טעות בהם היא עניין של חיים ומוות. ניקח לדוגמה את רפואת הטראומה הצבאית – רפואה הנעשית תחת אש ובתנאים מאתגרים במיוחד. פתרונות האימון הקיימים היום מורכבים מבובות סיליקון פסיביות בעלות אנטומיה אחידה, שאינן מאפשרות אימון ריאליסטי וטיפול בסיבוכים. טיפול בלילה לאורו של פנס ראש? טיפול תחת אש? את כל אלו צפוי הרופא או הפראמדיק להכיר לראשונה בפעילות מבצעית. מציאות מדומה היא ללא ספק הפתרון המתאים ביותר כדי לוודא שטיפולי חירום צבאיים יסתיימו בשלום.

המחיר הגבוה של משקפי המציאות המדומה, מבחר הכותרים המצומצם, ואפילו חוסר הרצון ללבוש את המשקפיים במשך שעות – בדיוק אותם גורמים המונעים מטכנולוגיית ה-VR מלחדור לשוק הפרטי – אינם רלוונטיים לשוק המוסדי, ובוודאי כאשר עסקינן בחיים ומוות. המשתמש המוסדי הממוצע רוכש משקפי מציאות מדומה עבור מספר עובדים רב, ומשתמש בתוכן המותאם לצרכיו הייחודיים.

אין זה מפתיע כי סקר שערכה Brandon Hall Group מצא כי בתעשיות המוגדרות High Consequence, דהיינו תעשיות שבהן רמה גבוהה של רגולציה או דרישות ציות, 45 אחוז מהחברות הנשאלות ציינו כי סימולציה במציאות מדומה היא חשובה או קריטית להשגת מטרותיהם העסקיות. טעות של טייס, רופא או לוחם עלולה להיות הרת גורל, אך מבחינה כספית, כך יכולה להיות טעות של בנקאי. ובפרפרזה על אלכסנדר פופ – לטעות זה אנושי, אך עדיף במציאות מדומה.

הכותב הוא סמנכ"ל הכספים של 3D Systems

 

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים