יתרונות הענן ההיברידי וההתאוששות מאסון כשירות

אם בעבר, ארגונים העדיפו לאחסן את המידע בחצר שלהם או על גבי ענן פרטי, כיום הם מעדיפים פתרון שישלב בין ענן לבין און פרמיס

09/09/2019 15:45
יגאל פדאל, סמנכ"ל חטיבת מערכות המידע של נשר תעשיות מלט. צילום: ניב קנטור

הנהלות עסקיות שואפות להפוך את ה-IT מתקורה קבועה לשירות, שמחירו נגזר מהשימוש שנעשה בו, במטרה להוריד עלויות ולייעל את זרימת העבודה. תהליך זה אמור לאפשר להפנות תקציבים, שלעת עתה מוקדשים לתחזוקה של המערכות הקיימות, למטרות פיתוח והתחדשות. מחקרים מראים שמרבית הארגונים משקיעים את הנתח הגדול ביותר בתקציב ה-IT (מעל 75% בממוצע) בתחזוקת הקיים, והרבה פחות בחדשנות טכנולוגיות, שיכולה לסייע לצמיחת העסק. העתקה תקציבית, אפילו רק של אחוזים בודדים, מסעיף התחזוקה לתקציב הפיתוח יכולה להיות משמעותית מבחינת המאמץ להקנות לארגון ולמנהליו כלי עבודה חדשים.

במסגרת מאמץ זה, יש רצון לרכוש IT כשירות (IT as a Service), קרי – המשימות של מחלקת ה-IT יכולות להתבצע כשירות הנצרך לפי דרישה. המשמעות המעשית של זה היא התבססות על פתרונות ענן.

ארגונים מבינים יותר ויותר את היתרונות שבענן. עם זאת, לענן יש גם חסרונות, וכל ארגון נדרש למצוא את התמהיל המתאים עבורו. זאת, בהינתן העובדה שחברה אחראית לא יכולה לסגור את ה-IT שלה ולהסתמך על היכולת לרכוש שירותים רק בענן הציבורי. אך בשילוב ובחלוקת משימות נכונה, ניתן להפיק תועלת רבה יותר מנכסי ה-IT הקיימים של הארגון.

רוב החברות מממשות מודל של פתרון היברידי, שילוב של ענן פרטי או און פרמיס עם ענן ציבורי. הסיבה לכך היא שיש אלמנטים של IT שחבל לבזבז עליהם משאבים מקצועיים ואפשר לרכוש אותם כשירות, בעוד שחלקים אחרים מהווים את ליבת הארגון, שעליהם מבוסס הכושר התחרותי שלו, ולכן אלה יישארו לנצח בענן פרטי.

סיבה נוספת לכך שארגונים משתמשים בפתרונות ענן היברידי היא שעבור רובם, מחירי השירותים בענן הציבורי לא מצדיקים כלכלית התבססות רק עליו. לדוגמה, שימוש במשאבי הארגון, בין אם בענן פרטי או און פרמיס, תוכננו לעומסים ממוצעים (ובמצבים אלה הם אטרקטיביים וכלכליים יותר), ורק כשנדרשת עוצמה מוגברת, כדי לטפל בפיקים – דרישות שיא קצרות מועד, אפשר להסיט חלק ממשימות העיבוד לענן ציבורי. מודל זה מייתר את הצורך לקנות ציוד שיתבטל רוב הזמן בהמתנה לאירועי השיא המזדמנים.

עוד מוטיבציות להעדפת מודל היברידי על מודל ענני מלא יכולות לבוא מקיומן של טכנולוגיות לגאסי שונות, שקיים קושי לייצג אותן על גבי תשתית ענן ציבורי.

יותר ויותר ארגונים מפנימים שמודל הענן ההיברידי מאפשר איזון מושלם בין הצרכים המקצועיים לתקציב. הענן ההיברידי ממקסם את יכולות הארגון, ומאפשר לשלב בין יישומים שמחייבים שליטה מוחלטת וצמודה בענן פרטי לכאלה שזקוקים לשליטה חלקית בענן ציבורי ארגוני. כמו כן, הוא מאפשר להעביר את עומסי העבודה לענן הציבורי. הענן ההיברידי אף יוצר מגוון רחב יותר של אפשרויות, מציע לארגון מערכת גמישה וחסכונית יותר ובסופו של דבר, יכולות משופרות ומדויקות יותר לכל ארגון וארגון.

גם ההתאוששות מאסון – כשירות

פתרון התאוששות מאסון כשירות (DRaaS) מאפשר התאוששות מתקלות או השבתות באמצעות שכפול וגיבוי שוטף ואוטומטי של מערכות המחשוב בסביבות הייצור אל ספק הענן.

מדי יום ביומו, חברות רבות סובלות מתקלות הגורמות לעסק שלהם נזקים אדירים – החל מתקלות תקשורת ואספקת חשמל, דרך נפילות חומרה, טעויות אנוש ובאגים, ועד להתקפות האקרים ואסונות טבע, המשתקים את השירותים החיוניים של החברה.

אם בעבר הסתפקו ארגונים רבים אך ורק בגיבוי התכנים, כיום, בעולם האונליין, יש ציפייה של הלקוח לקבל שירות כאן ועכשיו. גיבוי אמנם דואג לשרידות המידע, אבל לא לשרידות המערכות וההמשכיות העסקית. על כן, ברוב המוחלט של המקרים, במקום להתאושש מגיבוי, עסקים בוחרים להשבית את הפעילות העסקית ולתקן את התקלה בשרתים באופן ישיר. הדבר דורש מאמץ וזמן רב, ויכול לגרום לעסק איבוד של כסף ומוניטין.

עד לא מזמן, רף הכניסה לפתרונות ההתאוששות מאסון היה גבוה מאוד, שכן חברות נאלצו להקים דטה סנטר נוסף (עלויות CAPEX) ולתחזק אותו בשוטף (עלויות OPEX). ההוצאות הגבוהות שנדרשו לכך אילצו חברות קטנות ובינוניות לוותר על שירותי התאוששות מאסון או להסתפק בפתרונות נחותים.
חברות שידן משגת, או שבגלל הרגולציה נאלצו להקים פתרון DR, בחרו בפתרונות און פרמיס או ענן פרטי, שכן משיקולים טכנולוגיים וכלכליים, פתרונות הענן הציבורי עדיין לא היו אטרקטיביים. אלא שהתקדמות טכנולוגית, מודל תמחור ייחודי לשירותי DR ושילוב של פתרון הוליסטי הכולל כלי אורקסטרציה של תהליכי הרפליקציה ודילוג מאפשרים כיום ליישם, בעלות סבירה ובזמן קצר, שירות התאוששות מאסון, והמודל הגמיש של הענן אטרקטיבי מתאים הן ללקוחות קטנים, שבעבר רק חלמו על פתרונות DR, והן ללקוחות גדולים, שהופכים תקורה לשירות.

לכן, בשונה משירותי ענן לסביבת הייצור, אלה המיועדים לסביבת ה-DR מתאפיינים בפתרונות מונוליטיים (ענן בלבד) ולא היברידיים. כמו כן, ספקי הענן השכילו לבנות תמהיל נכון של שירותי DR ולשלב לא רק יכולות רפליקציה לענן, כי אם גם יכולות ניהול, מעקב, אורקסטרציה, דוחות ו-Dash boarding. כלים אלה אף מאפשרים ללקוח לשמור על כשירות על ידי ביצוע בדיקות התאוששות מאסון בתדירות שיחפוץ.

על פי גרטנר, מאז 2015, מספר לקוחות ה-DRaaS גדל ב-88% מדי שנה – עסקים קטנים וגדולים כאחד. אין ספק שמגמה זו תמשיך ותגדל.

הכותב הוא סמנכ"ל חטיבת מערכות המידע של נשר תעשיות מלט.

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. IT crowd

    א. למה אתם נותנים לאנשים שלא מבינים כלום לכתוב אצלכם? ב. הוא לא אמר כלום מעניין. ג. למה יש לנשר סמנכ"ל מערכות מידע. מילא מנהל אבל למה סמנכ"ל. הם לא אמורים להיות בפשיטת רגל כרגע?

אירועים קרובים