ההוצאה הלאומית על מו"פ גדלה – אבל עדיין נמוכה מהממוצע ב-OECD

ההוצאות הממשלתיות – ישירות ועקיפות – על מחקר ופיתוח גדלו ב-1.6% ל-1.42 מיליארד שקלים; כך על פי נתונים שפרסמה אתמול (א') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנכונים ל-2016.

מתוך סכום זה, 906.13 מיליוני שקלים, שהם 63.9%, הוצאו על ידי מכונים ממשלתיים, 439.36 מיליון, שהם 31% – על ידי מלכ"רים פרטיים, ומקורם של 71.89 מיליון שקלים, או 5.1%, במלכ"רים ציבוריים.

עוד עולה מהנתונים כי ההוצאות לביצוע עצמי של מו"פ הסתכמו ב-1.02 מיליארד שקלים. 67% מההוצאות הופנו לשכר עבודה, 28% שימשו לצריכת מוצרי ביניים ו-5% – להשקעות. 55% מהביצוע העצמי התרכזו במכונים הממשלתיים, 38% בוצעו על ידי מלכ"רים פרטיים ו-7% – על ידי מלכ"רים ציבוריים.

הוצאות על מו"פ וביצוע עצמי של מכוני מחקר לפי סוג מכון, 2016. מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

התפלגות הביצוע לפי סוג מחקר מראה כי 43% בוצעו כמחקר יישומי, 20% בוצעו כפיתוח ו-37% – כמחקר בסיסי.

מרבית המו"פ בוצע במדעי החקלאות ובמדעי החברה (24.8% ו-23.6%, בהתאמה). במכונים ממשלתיים, הנתון הנוגע לחקלאות עולה ל-42.3%, כאשר עיקר הפעילות בוצע במנהל המחקר החקלאי. היקף פעילות המו"פ הגדול ביותר במלכ"רים פרטיים בוצע במדעי הרוח (41.1%) ובמלכ"רים ציבוריים – במדעי החברה (29.5%).

החלק של ממשלת ישראל בהוצאה הלאומית למו"פ היה ב-2016 נמוך בצורה משמעותית מהממוצע של מדינות ה-OECD ועמד, כאמור, על 1.6% לעומת 13%, בהתאמה. ההוצאה הכוללת לביצוע מו"פ במגזר המלכ"רים הפרטיים בישראל הייתה אף היא נמוכה מממוצע מדינות ה-OECD ועמדה על 1% בהשוואה ל-1.6%.

עוד עולה מהנתונים כי עיקר מימון המו"פ הממשלתי בישראל – 96.1% – הגיע מהממשלה עצמה ורק 0.4% מחו"ל. זאת, לעומת 81.8% ו-10.9% במדינות ה-OECD, בהתאמה.