"החדשנות הישראלית – תשובה מצוינת ל-BDS ולארגוני החרם"

"לחדשנות הישראלית יש משמעות יותר גדולה ומשמעותית מעבר להיבט הכלכלי. החדשנות הישראלית היא תשובה מצוינת ל-BDS ולארגוני החרם נגד המדינה", כך אמר אלי כהן, שר הכלכלה.

השר כהן דיבר בפתח הכנס השנתי של רשות החדשנות. הכנס נערך היום (א') במוזיאון תל אביב, תחת הכותרת "From Startup Nation to Smartup Nation".

"לפני כמה חודשים", אמר השר כהן, "הייתי בקנדה. במהלך הרצאה שלי בפני אנשי עסקים, כמה פעילי BDS התפרצו לנאום. אמרתי להם: 'אם אתם רוצים להחרים את ישראל – אין בעיה, לכו עד הסוף. כשאתם קמים בבוקר ואוכלים סלט, אל תאכלו אותו עם עגבניית שרי כי פיתחו אותה בישראל. אל תשתמשו בווייז כי המציאו אותו כאן. ביותר מ-50% מהטלפונים הסלולריים יש מעבד שפותח כאן בישראל. דיסק און-קי גם הוא המצאה ישראלית. אם מישהו עבר אירוע לב וצריך סטנט, אחד מהסטנטים המובילים פותח כאן. כשאתם רוצים מים חמים – מי המציא את דוד השמש?".

"לפני שניים-שלושה עשורים", אמר השר, "הכוח הכלכלי החשוב היה נפט והעולם הערבי השתמש בו להחרים את ישראל. כיום אנו משתמשים בטכנולוגיה לבנות גשרים ולעשות את העולם טוב יותר. כמה חברות ישראליות הופכות את החדשנות למעשה של 'תיקון עולם', לפיתוח תרופות, למניעת תאונות דרכים – ולשיפור החיים של כולנו".

"2018 הייתה שנת שיא בכלכלה הישראלית", אמר השר כהן, "היצוא הישראלי עלה ב-8% והגיע ל-110 מיליארד דולרים – כמעט פי 2 מהגידול הממוצע של הסחר העולמי, ופי 4 מהגידול באוכלוסיה. זאת, לאחר שב-2017 הוא חצה את רף המאה מיליארד. האבטלה בשפל של 1.4% – מהנמוכים בהיסטוריה. יש ממד אחד שמעיד גם על העוצמה הכלכלית של מדינת ישראל, הדירוג של AA מינוס, זה בלתי נתפש בהתחשב בשטח ובאוכלוסיה של המדינה. עלינו להמשיך ולעמוד בחזית הטכנולוגיה והחדשנות".

לדברי השר, "תקציב רשות החדשנות מהווה פחות מ-5% מההשקעות במשק. רוב ההשקעות מבוצעות על ידי חברות פרטיות וטוב שכך – כי השוק הפרטי יודע לעשות את ההשקעות הנכונות. אבל לרשות החדשנות תפקיד חשוב בבניית העתיד".

יו"ר רשות החדשנות ד"ר עמי אפלבום, שר הכלכלה, אלי כהן, ומנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון. צילום: עודד קרני

מעבר ההיי-טק לפריפריה

"הגדרנו כמה יעדים", פירט השר כהן, "האחד הוא המעבר של חברות היי-טק לפריפריה. יש כמעט 400 חברות בינלאומיות בישראל, ויש 70 נוספות שאנחנו רוצים אותן בפריפריה. נשקיע בכך לא מעט כסף. למי שהביא לכך שיש בשדרות 930 עובדי אמדוקס – מגיע פרס ישראל. זה מקום בו הכלכלה וגם את הציונות מתחברים. חברות שלמות שאנחנו רוצים לקחת אותן ממחקר ופיתוח לנושאים נוספים וקידום ענפים ספציפיים. יחד עם זאת, ניצבים בפנינו לא מעט אתגרים לקראת השנים הקרובות".

אתגר נוסף שציין השר כהן הוא "הגדלת מספר המועסקים בענף, כמענה למחסור בכוח אדם. יש זה שנים סטגנציה בהיקף המועסקים בהיי-טק. עלויות השכר הולכות ועולות כל הזמן. זאת, לצד מאבק בין חברות גדולות לחברות סטארט-אפ על אותו כוח אדם".

"חינוך, חינוך – ועוד חינוך"

"הפתרון לכולם", אמר השר, "הוא אחד: חינוך, חינוך ועוד חינוך. אם נפעל לשנות את מבנה האוניברסיטאות, נפעל בנושא החינוך הטכנולוגי – נצליח. 8-9% מכוח העבודה תורמים ל-45% מהיצוא הישראלי, דמיינו מה היה קורה עם 12-13%. תפקידנו כממשלה הוא לתת כמה שיותר כוח אדם, אחרת נהיה עם רכב חדש בלא דלק. הדלק הוא החינוך. לא כולם צריכים להיות בוגרי 8200 או מהנדסים בטכניון. חסר כוח אדם בכל הרמות. כשאהיה בתפקידים העתידיים שאני מכוון להם, אקים עוד טכניון בדרום, לענות למחסור בכוח אדם. בנוסף, הרשות תדאג לגידול של עוד 20 אלף מועסקים בשנה – תושבים חוזרים, בני מיעוטים, חרדים, מי שעבר הסבות אקדמיות ועוד".

"יש חשיבות לרווחה", ציין שר הכלכלה, "כאחד שהגיע מהמגזר העסקי לציבורי, אני אומר שאם אין רווחים – אין רווחה. עלינו לפעול על מנת שהמגזר העסקי יגדל, יצמח וירוויח – כי אותם רווחים משמשים לדברים שחשובים לכולנו – לבריאות, לתרבות ולחינוך. דאגנו במהלך הממשלה הנוכחית להוריד כל מס אפשרי. בעבר אמרנו לחברות 'בואו לישראל בגלל ההון האנושי' – היום אנחנו אטרקטיביים גם במיסוי".

"על כולנו", סיכם השר, "מוטלת המשימה להנהיג קדימה – והכל עובר דרך חדשנות טכנולוגית, חוצפה ישראלית ויזמות".