אתגרי כוח האדם בתחום התקשוב ברשויות המקומיות

הכנס השנתי של התקשוב ברשויות המקומיות, Smart City, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך ביום ה' האחרון, בעיתוי בולט: פחות משלושה חודשים לאחר הבחירות לרשויות המקומיות ותקופה קצרה אחרי שבלא מעט ערים ומועצות החלו בתפקידם ראשים חדשים. מכאן שהם גם החלו ממש בימים אלה לגבש את התכניות האסטרטגיות שלהם לחמש שנים הבאות.

מקובל לחשוב שבפרויקט עיר חכמה, הטכנולוגיה היא לא העיקר אלא כלי ליישם את האסטרטגיה. אולם בכנס השנה הפנו הדוברים זרקור על האנשים שתפקידם ליישם את הטכנולוגיה – המנמ"רים ומנהלי אגפי המחשוב שמכהנים ב-80 רשויות מקומיות מתוך 256 עיריות ומועצות בישראל. מעמדם והתגמול שהם מקבלים אינם עומדים בשום פרופורציה לאחריות ולקריטיות של תפקידם.

הבעיות: המעמד והשכר של אנשי המחשוב

בהיבט של ההיררכיה הארגונית, ברבות מהרשויות המנמ"רים אינם חברי הנהלה – במקרה הטוב הם מנהלי מחלקות או אגפים, והם לא מדווחים ישירות למנכ"ל. לדבר יש השלכות על התנהלות אסטרטגיית התקשוב של הרשות ומביא לכך שבמקרים רבים, אין לעומד בראשה מחויבות לנושא, אלא אם הוא מבין זאת ודוחף אותו בעצמו.

אך מעמדם הארגוני של המנמ"רים הוא החלק הקל בבעיה. החלק היותר קריטי הוא שגם ברשויות שבהן מכהנים מנמ"רים, יש קושי לשמר אותם ועוד יותר קשה, כמעט עד בלתי אפשרי, לגייס כוח אדם טכנולוגי לאגפי התקשוב בעירייה. אל מול הצפי לגידול משמעותי בפיתוח וביישום תכניות למימוש העיר החכמה, הרשויות צועדות אל עבר כאוס, שעלול ליצור משבר חמור מאין כמותו. היטיבה להציג זאת ליאורה שכטר, שבנוסף על תפקידה כמנמ"רית עיריית תל אביב-יפו – תפקיד שבמסגרתו היא מנהלת כמה מאות עובדים, היא עומדת בראש פורום המנמ"רים בשלטון המקומי. שכטר אמרה בכנס כי האתגרים של ערים חכמות מחייבים גיוס טאלנטים בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה, אבל רשות מקומית יכולה, במקרה הטוב, לשלם לטאלנט כ-40% מהשכר המקובל בענף. לכן, היא ציינה, סביר להניח שבוגר מדעי המחשב או מערכות מידע יעדיף ללכת למקום אחר, שישלם לו שכר שקרוב יותר לשכר המקובל ולא פחות מחצי ממנו.

זוהי בעיה שהרשויות המקומיות מתמודדת אתה כבר לא מעט שנים, אלא שעכשיו היא חדה הרבה יותר. הפתרון הוא בידי הרגולטור של הרשויות, משרד הפנים, שחייב למצוא דרך יצירתית לאפשר למנמ"רים לגייס את האנשים הטובים ביותר, כדי שיממשו את התכניות של העיר החכמה, תכניות שהיישום שלהן כרוך בהשקעות של מיליוני שקלים, מתקציב ציבורי. בדיוק כמו שבמגזר הפרטי יודעים להעריך כמה שווה מהנדס שמקבל שכר הוגן, ולהוכיח ששווי התרומה שלו להצלחת הליבה העסקית של הארגון גדולה בהרבה מהשכר הגבוה יחסית שהוא מקבל, כך צריך לעשות גם בשירות הציבורי. ברשות מקומית, ליבת העסקים הוא השירות הטוב יותר לתושבים. הם אלה שמשלמים ארנונה והם זכאים, ובצדק, לדרוש מהעירייה לגייס את האנשים הכי טובים ולשלם להם שכר הוגן, כדי שיתנו להם את השירות שהם מצפים לו – בכל תחום.

גם הלוקש של המנמ"רים לא מלהיב

אתגר כוח האדם בתקשוב המוניציפלי לא מסתיים בקושי לגייס עובדים חדשים. גם המנמ"רים הקיימים לא מתוגמלים בשכר ראוי. השכר שלהם לא עומד בכל פרופורציה שהיא לזה שמקובל בקרב מנהלי מחשוב בארגונים ציבוריים אחרים, שלא לדבר על המגזר הפרטי.

אחת הסיבות לכך היא שעד היום אין תקן רשמי שמחייב את ראש הרשות להעסיק מנהל אגף מחשוב, הגם שבלעדיו הרשות לא יכולה לתפקד. כך שיוצא שמנמ"רים רבים מקופחים מבחינת שכר ואינם מתוגמלים כפי שהיה צריך לתגמל אותם. מי שיכול מוצא חלופה במגזר הפרטי ואת מקומו ממלא, בלית ברירה, אדם פחות מוכשר, שלא תמיד מתאים לבצע את המשימות הכבדות הנדרשות ממנמ"רים כיום.

השיפור במעמדו של המנמ"ר אינו רק בתלוש השכר שלו, אלא גם בהשקעה בהכשרתו ובהשכלתו. יוזמה יפה של פורום המנמ"רים ומרכז השלטון המקומי הביאה לספסל הלימודים מנמ"רי רשויות ללימודים לתואר ראשון.

עיר חכמה – חיבור בין האסטרטגיה לטכנולוגיה

התובנה המרכזית בכנס הייתה שעיר חכמה היא חיבור בין אסטרטגיה לטכנולוגיה. אבל כדי שזה יעבוד, צריך את הגורם שיחבר ביניהם, והגורם הזה הוא אך ורק המנמ"ר.

מצופה ממרכז השלטון המקומי ומהעומד בראשו, חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות, לתת לסוגיה זו משקל הרבה יותר כבד, להתגייס למאבק, כפי שהוא יודע לעשות, ובכך להעלות אותו על סדר היום הציבורי. ביבס יודע היטב שהעדר פתרון ייצור ערים שרוצות להיות חכמות, עם תקציבים של מיליונים שהממשלה מעניקה להם, אבל ללא כוח אדם שיניע את התהליכים ויגרום לבזבוז תקציבי ציבור אדירים.