תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » שנת התקשוב במגזר הממשלתי: יש עוד הרבה מה לעשות
ליקויים ובזבוזים בתקשוב הממשלתי

שנת התקשוב במגזר הממשלתי: יש עוד הרבה מה לעשות

2018 ב-IT הממשלתי התאפיינה בעוד תכניות, עוד פעילויות ועוד תקציבים ● אלא שיש שרים ומנכ"לי משרדים שעדיין לא מבינים את הקריטיות שבדיגיטציה של הממשלה ● יש לקוות שהם יבינו זאת ב-2019, אחרי הבחירות

מאת 31 בדצמבר 2018, 17:04 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

יש עדיין שרים ומנכ"לים רבים מדי שהחדשנות לא מעוררת אותם, ואולי אף מפחידה אותם. יש לקוות שב-2019, אחרי השבעת הממשלה החדשה, יימצאו האנשים והתקציבים שימשיכו להניע את ה-IT הממשלתי

בשבוע שעבר נערכה ישיבה בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שעסקה בשאלה כיצד ניתן להגביר את החדשנות הטכנולוגית בשירות הציבורי. בישיבה השתתף, בין היתר, יאיר פראנק, ראש רשות התקשוב הממשלתי.

במידה מסוימת, זו הייתה סגירת מעגל. רשות התקשוב אמנם הוקמה ב-2011, אולם בסוף 2014-תחילת 2015 היא הועברה כיחידה אורגנית אחת ממשרד האוצר למשרד ראש הממשלה, ומאז פועלת תחתיו. בכנס e-Gov של אנשים ומחשבים הציג פראנק את מה שהרשות עשתה ב-2018 ואת התכניות שלה לעתיד.

אפשר לסכם את הפעילות של רשות התקשוב ב-2018 בהמשך מימוש החזון שלה: דיגיטציה מלאה של כל שירותי הממשלה לטובת הנגשתם לאזרח. בהתחלה היה פורטל eGov, אבל ההתקדמות הטכנולוגית והצורך להתאים את השירות לעידן החדש הניעו את הרשות לבצע לשורה של פיתוחים. בדגש על המובייל. פראנק אמר כי שירות במובייל יעיל פי 20 מאשר באמצעים אחרים, ודומה שאין צורך להסביר את זה.

במהלך השנה עשתה הרשות צעדים שונים ליישום האסטרטגיה הזו, כמו גם אסטרטגיה אחרת: לפעול כממשלה אחת מול האזרח. מהלכים אלה גובו בחוקים שנחקקו בכנסת, כמו איסור על התניית שירות לאזרח במשלוח פקס ופתיחת כל הערוצים הדיגיטליים. הגם שזה לכאורה צעד קטן מבחינה טכנולוגית, במושגים של ממשלה זו מהפכה, שדורשת הדרכה והסברים לרבים מהפקידים.

מהלך נוסף הוא הקמת אזור אישי בפורטל הממשלה, שבו יוכל כל אזרח למצוא את המידע הרלוונטי לו במגע עם גוף ממשלתי זה או אחר. עד היום הצטרפו אליו 46 גופים.

השנה המשיכה רשות התקשוב גם בהרחבת השימוש בקוד פתוח, פתיחת מאגרים לרשות הציבור ובעיקר לחוקרים ולמפתחים, כדי שהם יפתחו שירותים שטובים עבור הממשלה. ברשות כבר הפנימו שהחוכמה לא נמצאת רק אצלם, והם עושים מאמצים לשתף בפיתוח חברות, ובפרט סטארט-אפים.

יאיר פראנק, ראש רשות התקשוב הממשלתי. צילום: ניב קנטור

יאיר פראנק, ראש רשות התקשוב הממשלתי. צילום: ניב קנטור

הבעיה המרכזית, שכנראה לא תיפתר בקרוב, היא ההטמעה במשרדי הממשלה. עדיין יש מנהלי משרדים ומנמ"רים שלא מפנימים את הקריטיות של מהלך הדיגיטציה הממשלתי. לרשות אין יכולת לאכוף את החדשנות, מאחר שהקימו אותה עם "נכות" מובנית: היא גוף מייעץ ואין לה סמכות אכיפה בדומה לרשויות דומות בממשלה, כמו רשות החשמל. כל מה שפראנק יכול לעשות הוא לחזור על הדברים בפני מנמ"רי הממשלה ולומר להם: "אתם המרכיב המרכזי בהורדת הנטל הביורוקרטי ובהעלאת האפקטיביות הממשלתית".

כמו כן, הממשלה המשיכה ב-2018 להרחיב את פעילותה בענן. גם פה יש חסם – בדמות האבטחה והשמירה על הפרטיות. סיבה נוספת לכך שהענן בממשלה לא קיים באופן מורחב היא העובדה שעל אף שהממשלה היא לקוח אסטרטגי והחברות הבינלאומיות הגדולות משחרות לפתחה, אף אחת מהן עדיין לא הקימה פה תשתית שרתי ענן ציבורי. מדוע? בעיקר בגלל סדרי עדיפויות וגודל שוק – ישראל, עם המרכזיות והדומיננטיות שלה, היא שוק קטן.

משרדי הממשלה: שנה של המשכיות

במשרדי הממשלה לא נרשמו השנה פרויקטים פורצי דרך בתחום ה-IT. עיקר הפעילות הייתה המשך פרויקטים שהחלו בשנים קודמות. למשל, במשרד לענייני דת העמיקו את פרויקט שירת הים למחשוב המועצות הדתיות. במשרד הבריאות נערכים למימוש התכניות בתחום הבריאות הדיגיטלית, כפי שהוצג בכנס Digital Health של אנשים ומחשבים. הבריאות הדיגיטלית היא אחד הנושאים שידברו עליהם הרבה בשנה הבאה, עקב הקשר הצמוד שבין הטעמת טכנולוגיות חדשות לשיפור השירות לאזרחים, ובעיקר צמצום העומסים הנוראיים בבתי החולים.

המשרד לשוויון חברתי יישם תכניות רבות שנועדו לצמצם את הפער הדיגיטלי. השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל, הצליחה לגייס תקציבים משמעותיים לפעילות בישובים השונים, בשיתוף עם הרשויות המקומיות ומשרדי ממשלה אחרים. גמליאל מסיימת את הקדנציה שלה עם תקציב ייעודי לישראל דיגיטלית בסך של מיליארד שקלים.

משרד המדע והטכנולוגיה המשיך בפעילויות להנחלת המדע לאוכלוסייה והשיג תקציבים, זעומים אמנם, להעמקת המחקר והפיתוח. שר המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, חתם על הסכמי שיתוף פעולה עם שורה של מדינות. יש לציין בהקשר של משרד המדע גם את פרויקט להב"ה, שהשנה עלה לכותרות בגלל המשבר עם העובדים. אלה זכו השנה בניצחון משפטי, שבו נקבע ש-16 מעובדי פרויקט האוריינות הדיגיטלית ייקלטו כעובדי מדינה.

משרד החינוך המשיך ליישם את מהפכת חמש היחידות במתמטיקה שהשר נפתלי בנט הניע עם כניסתו לתפקיד, ומשרדו מקפיד להדגיש בכל פעם את הגידול המתמיד במספר התלמידים הניגשים לבחינות בגרות במקצועות מדעיים. זאת, לצד המשך הזרמת תקציבים לחינוך הטכנולוגי ולתקשוב בתי הספר – מדיניות שאותה מיישם ד"ר עופר רימון, ראש מנהל המדע והטכנולוגיה במשרד החינוך, שהוא גם מנמ"ר המשרד.

ועדת המדע והטכנולוגיה: הבית של ההיי-טק

בקדנציה הנוכחית הקפיד יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ אורי מקלב, לקיים דיונים שבועיים, ולעתים אף יותר מפעם בשבוע, בשורה של נושאים שחשובים לענף: החל מדיונים בחוקים שקשורים לדיגיטציה של הממשלה, עבור בנושאי הגנה על הפרטיות וכלה בכאלה שעסקו בשיח האלים ברשתות החברתיות. נציגים מטעם פייסבוק ורשתות חברתיות אחרות הוזמנו חדשות לבקרים לוועדה והשיבו לשאלות התקיפות של היו"ר והח"כים האחרים.

ח"כ מקלב, שבתחילה עורר ספקות אצל רבים בענף לגבי יכולתו לנהל את הוועדה, הפך מהר מאוד לידידה הטוב ביותר של התעשייה. בפעם הראשונה מזה שנים היה לתעשיית ההיי-טק לובי בכנסת, ובעיקר בית.

נתניהו טוב להיי-טק?

ראש הממשלה לא מסתיר את מחויבותו לחדשנות ולהיי-טק, וכן את קידום הבייבי שלו: מערך הסייבר הלאומי. בנימין נתניהו העביר מספר החלטות בממשלה כמו עידוד השקעות בפריפריה והחלטות בנושאי סייבר, שטרם הבשילו אבל הניעו תהליכים. הוא גם ידע מחד לבלום הצעות חוק הזויות של חברי מפלגתו בתחומי הרשתות החברתיות והפורנו, אבל מאידך הבין שיש מקום לדרוש מבעלי הרשתות החברתיות יותר אחריות.

הוא אף נפגש יותר מפעם אחת עם ראשי הענף, כשהגדולה שבהן, בנוכחות ראשי התעשייה, תוכננה לשעתיים אבל נמשכה אל תוך הלילה. נתניהו הקשיב לראשי התעשייה, ניהל איתם שיחה חופשית וחזר והדגיש שהוא מוכן להשקיע בתחום מיליונים.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו. צילום: רומן ינושבסקי, BigStock

ראש הממשלה, בנימין נתניהו. צילום: רומן ינושבסקי, BigStock

התקציבים הגיעו דרך גופים שונים, בהם רשות החדשנות, עם דגש חזק על מתן מענה למחסור בכוח אדם, עידוד התעסוקה של מגזרים כמו חרדים וערבים, והעברת מפעלים לפריפריה. אלא שהתכניות הן לטווח הארוך ורבות מהן ממתינות לממשלה הבאה.

בסיכומו של דבר, יש עדיין שרים ומנכ"לים רבים מדי שהחדשנות לא מעוררת אותם, ואולי אף מפחידה אותם. יש לקוות שב-2019, אחרי השבעת הממשלה החדשה, יימצאו האנשים והתקציבים שימשיכו להניע את ה-IT הממשלתי.

שנת התקשוב במגזר הממשלתי: יש עוד הרבה מה לעשות Reviewed by on . בשבוע שעבר נערכה ישיבה בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שעסקה בשאלה כיצד ניתן להגביר את החדשנות הטכנולוגית בשירות הציבורי. בישיבה השתתף, בין היתר, יאיר פראנק, בשבוע שעבר נערכה ישיבה בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שעסקה בשאלה כיצד ניתן להגביר את החדשנות הטכנולוגית בשירות הציבורי. בישיבה השתתף, בין היתר, יאיר פראנק, Rating: 0

הגיבו