בנק ישראל פועל לרגולציה על הקריפטו – ומבקש מהציבור לעזור

קול קורא שפרסם הבנק פונה לחברות ולאנשים שפועלים עם מטבעות אלה ונתקלו בחסמים, ומעוניין לדעת מה הציבור חושב על הסיכונים וההזדמנויות שהם מביאים אתם

לקראת רגולציה על המטבעות הווירטואליים. בנק ישראל

בנק ישראל מנסה לטפל בסוגיית המטבעות הווירטואליים מזה זמן, ובהמשך לכך פרסם אתמול (ג') קול קורא לציבור על מנת לקבל מידע שיסייע לצוות מיוחד שמונה כדי להכין את תקנות הרגולציה בנושא.

הצוות מעוניין לעקוב אחר ההתפתחויות בנושא בארץ ובעולם, ולבחון את הסוגיות הנוגעות להחלת הרגולציה על השימושים השונים בטכנולוגיה והשלכותיהן על הפעילות הכלכלית, השווקים הפיננסיים והיציבות הפיננסית. הוא יאסוף נתונים ומידע לצורך יצירת בסיס ידע בנושא עבור הרגולטורים והציבור, וכדי לגבש המלצות בדבר המדיניות הרגולטורית הרצויה.

בין חברי הצוות נמנים נציגים מרשות שוק ההון, רשות ניירות ערך, משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, רשות המסים, משרד המשפטים, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, מערך הסייבר הלאומי ובנק ישראל. חבריו מבקשים את התייחסות הציבור לסוגיות שונות, בהן מהם החסמים העיקריים – רגולטוריים ושאינם כאלה – שאיתם מתמודדים בעלי עניין ישראליים העוסקים במטבעות וירטואליים (שאותם מכנים בבנק ישראל נכסים וירטואליים – גב"ז) כשהם מבקשים להציע את המוצר שלהם בישראל או לגייס כאן כספים באמצעות מטבעות אלה (ICO). כמו כן, הצוות מעוניין לדעת באילו חסמים ספציפיים נתקלו חברות כאלה שניסו לפעול או לגייס בארץ.

עוד הם מעוניינים לדעת מהם החסמים העיקריים שאיתם מתמודדים צרכני יישומים מבוססי מטבעות וירטואליים בישראל, הם הסיכונים הגלומים בשימוש ובפעילות בהם, מידע רלוונטי שעל הרגולטורים לאסוף לביצוע מעקב אחר התפתחות התעשייה, ההזדמנויות הגלומות בטכנולוגיה זו עבור המגזר הפיננסי וכיצד היא יכולה לסייע במאבק באיסור הלבנת הון ומימון טרור.

הבנק יקבל את תגובות הציבור עד 31 בחודש זה. ניתן לשלוח אותן לכאן, באורך של עד 10 עמודים.

"כיום, אלפי משתמשים עלולים להפוך לעבריינים בעל כורחם"

הישות המדינית היחידה שתיקנה תקנות רגולציה שמכירות במטבעות וירטואליים היא גיברלטר (ששייכת לבריטניה), וחברות ישראליות רבות כבר פועלות שם. איילת ממו, יו"רית לשכת המסחר גיברלטר-ישראל, אמרה כי אם תתבקש, הלשכה תסייע לבנק ישראל בניסוח תקנות דומות בארץ.

מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי, התייחס להודעת בנק ישראל ואמר כי "משתמשי מטבעות וירטואליים בארץ נתקלים בקשיים יומיומיים כאשר הם מעוניינים לבצע עסקות עם המטבעות שברשותם. כך, למשל, אם אדם המחזיק בביטקוין מעוניין לרכוש ארוחת צהריים עם המטבע, החוק היבש קובע שהוא חייב לדווח על העסקה ולשלם מס בגין מכירת הביטקוין בו עשה שימוש בעת הרכישה. בשל מקרה אבסורדי שכזה, רשות המסים עלולה להיות מוצפת באלפי דיווחים מיותרים או, לחילופין, אלפי משתמשים בטכנולוגיה עלולים להפוך לעבריינים בעל כורחם. הצעד של בנק ישראל מבורך ואנחנו מקווים שאכן יוסדרו כל הקשיים והחסמים, כך שיתאפשר למחזיקי מטבעות וירטואליים לעשות בהם שימוש, במיוחד ברמת המשתמש הבודד".

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. נסים נגרין

    הביטקויין הוא לא יותר ממשחק הימורים שמחירו לא תלוי בפעילות כלכלית כלשהי. לכן אין להפוך אותו לאמצעי תשלום רשמי. מדובר במוצר מותרות שיש למסות את ההכנסות ממנו. יש להוציאו מהחוק ושכל מי שמשחק עם ביטקויין ידע כי הוא משחק על אחריותו בלבד.

אירועים קרובים