תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » דרושה צנזורה גם על הרשתות החברתיות
האם החלת כללי צנזורה על הרשתות החברתיות תהיה אפקטיבית? אילוסטרציה: BigStock

דרושה צנזורה גם על הרשתות החברתיות

לא ייתכן שבעוד שאמצעי התקשורת המסורתיים מחויבים לשמור על כללי הצנזורה, הגולשים עושים ככל העולה על רוחם ● הגיע הזמן שגם הם יבינו שאם הם מפרים את הכללים ופוגעים כך בביטחון המדינה, הם עלולים להישלח לכלא

מאת 25 בנובמבר 2018, 16:26 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

עקרון חופשיות הרשת הוא חשוב, אבל הגיע הזמן שגם הגולשים ייקחו אחריות על מה שהם כותבים או מצייצים. הרשת לא יכולה להיות מקום מופקר, שבו הכל מותר - וכל זה בשם חופש הביטוי

החשיפה על ידי החמאס של זהות הלוחמים שהיו בכוח המיוחד שביצע את הפעולה הצבאית ברצועת עזה לפני כשבועיים אתגרה את זרועות המודיעין והצנזורה של צה"ל. החמאס הפיץ את תמונותיהם של הלוחמים, או תמונות שהוא טען ככאלה, ברשתות החברתיות – חשיפה שמסכנת את חיי החיילים.

כלי התקשורת בארץ נענו לבקשת הצנזורה ולא פרסמו את זהותם של הלוחמים. הצנזורית הצבאית הראשית, בצעד חריג ביותר, פנתה לגולשים בישראל שלא להפיץ את התמונות בווטסאפ או בכל אמצעי אחר, ולא להעלות אותן לרשתות החברתיות. למרבה המזל, נראה שמרבית הציבור בארץ גילה בגרות, ולא הפיץ את התמונות ששחרר האויב.

הפרשה הזו מעלה שוב את סוגיית היכולת המוגבלת לשמור על מידע ביטחוני סודי, שהיא אבן יסוד בכל מערכת צבאית. פעם אחר פעם מגלים הממונים על ביטחון השדה, המודיעין והצנזורה בצה"ל כי כללי המשחק משתנים במהירות, ומניעת זליגת מידע רגיש היא דבר שהולך ונעשה קשה יותר ויותר. ההתפתחות המואצת של העולם הדיגיטלי מהווה, במידה רבה, את החדשנות המשבשת (הפעם במובן השלילי של המילה) של תהליכי הצנזורה והשמירה על המידע, בדומה לחדשנות שקורית כמעט בכל תחום.

כדי להבין מה השתנה צריך לדעת מה היה עד כה. ובכן, כל כלי התקשורת הישראליים מחויבים להעביר ידיעות וכתבות על צה"ל וזרועות הביטחון לצנזורה הצבאית. לצנזור, או כיום לצנזורית, סמכות לפסול כתבות, למחוק קטעים או טקסטים ולמנוע שימוש במושגים שעלולים לסכן את ביטחון המערכת.

כללי צנזורה לא מותאמים להיום

התהליך נעשה על סמך התקנות לשעת חירום מ-1945. אי עמידה בדרישות הלוק עלולה לחשוף את המפרסמים לחקירה פלילית.

כשנוסחו כללי הצנזורה, המציאות התקשורתית הייתה שונה לגמרי. האינטרנט ודאי שלא היה קיים, וגם לא הטלוויזיה. הרדיו שידר ברשת אחת, שהייתה בבעלות המנדט הבריטי – השלטון דאז, ועיקר הגופים שיכולים היו להפר את חוקי הצנזורה היו העיתונים המודפסים. לכן, הייתה אז לצנזורה הרבה יותר שליטה על כך ויכולת להעניש את מי שמפר אותה. לראייה, העיתון חדשות נסגר לשלושה ימים לאחר שפרסם את תמונת המחבלים בפרשת קו 300, שהיו חיים, בניגוד לטענות השב"כ (שהרג אותם). במציאות של היום, בעידן הרשתות החברתיות, היכולת לשלוט על מניעת פרסומים כאלה מוגבלת מאוד. זאת, משום שהצנזורה לא יכולה לאכוף על הגולשים עד תום את כלליה. לכן גם הגיעה הבקשה של הצנזורית להימנע מפרסום התמונות.

לעתים, מדובר בפייק ניוז. כבר היו כמה וכמה מקרים שבהם הועברו בווטסאפ וברשתות החברתיות שמועות על חיילי צה"ל הרוגים – שלא היו ולא נבראו. אלא שבמקרים אחרים התוצאות עלולות להיות כמעט לא אנושיות, שעוברות כל גבול מוסרי, כמו הורים שיודעים על מות בניהם בצבא בעקבות הודעת ווטסאפ שקיבלו. וזה כבר קרה. כמו כן, במבצעי צה"ל האחרונים חווינו תופעות חמורות של פרסום מידע ביטחוני, שאם היה נשאר אצל גורמי הביטחון – איש לא היה יודע עליו.

עינינו הרואות, הוויראליות של הרשתות החברתיות היא סכנה חמורה, כולל לביטחון המדינה. היא באה לידי ביטוי גם במישור הפנים צה"לי: בעידן הנוכחי, לכל חייל יש ממשקים דיגיטליים שמחוברים לכל העולם. הניסיונות למנוע מחיילים להכניס את הסמארטפונים לשטחי האימונים או הלחימה ולפרסם את הדברים ברשתות החברתיות מצליחים ברמה חלקית וככל שהטכנולוגיה מתקדמת, המשימה למזער את הפגיעה ואף למנוע אותה הולכת ונעשית קשה יותר. לצה"ל יש אמנם כללים ברורים בנושא, אבל אפילו גוף גדול ובעל יכולות טובות כמותו לא יכול לאכוף אותם ב-100%.

האויב, בין אם זה החמאס מדרום או החיזבאללה מצפון, שלא לדבר על מדינות כמו איראן, הוא בעל נגישות לטכנולוגיה בדיוק כמונו. לא מזמן פורסם שהחמאס ניסה לפרוץ לסמארטפונים של חיילים שמשרתים באזור עוטף עזה באמצעות פרופילים פיקטיביים של בחורות, ואף הצליח בכך, בכמה עשרות טלפונים. צה"ל מתמודד עם התופעה על ידי הסברה, ריענון ואף ענישה של חיילים שאינם שומרים על כללי הסודיות ומפטפטים מבלי לדעת איזה נזק הם גורמים. אבל כאמור, גם אם ההצלחה רבה, היא לא מלאה.

מה ניתן לעשות?

ההתמודדות צריכה להיות בכמה מישורים: ראשית, בהיבט ההסברתי – הן לחיילים והן לאזרחים. פעולה נוספת שצריכה להיבדק ברמת חקיקה היא החלת חוקי הצנזורה על הרשת בכלל ועל הרשתות החברתיות בפרט. אמנם, זה דבר שקשה לאכוף, וגם העובדה שחברות כמו פייסבוק וטוויטר הן אמריקניות ולא ישראליות לא מועילה בכך, מה גם שעקרון חופשיות הרשת הוא חשוב, אבל הגיע הזמן שגם הגולשים ייקחו אחריות על מה שהם כותבים או מצייצים. הרשת לא יכולה להיות מקום מופקר, שבו הכל מותר – וכל זה בשם חופש הביטוי. גולש שחושף מידע ביטחוני סודי, בין אם בכוונה או לא, צריך לדעת שהוא צפוי לעונש הקבוע בחוק, שחל על עיתונאים.

מישור נוסף הוא הרחבת הדו-שיח שקיים בין הממשלה ומערכת הביטחון לבין החברות הללו. למרות האופי הגלובלי שלהן, ניתן ויש להגיע איתן להבנות שבמקרים כמו המקרה המצער של הפעולה בעזה, לא יאפשרו את חשיפת זהות החיילים. הסינון פה צריך להיות מובנה ומאוד מדויק, ואם אפשר – להיעשות בצורה אוטומטית. המנוף של חקיקת חוקים ותקנות נגד מנהלי הרשתות תמיד קיים, אבל ניסיון העבר מלמד שכדאי שהוא יהיה אופציה אחרונה ושאם רוצים להידבר ולהגיע להסכמות – זה בהחלט אפשרי. פייסבוק, טוויטר וגוגל חייבות לרדת לרזולוציות גיאוגרפיות בפלטפורמות שלהן ולהפנים שמידע שאולי לגיטימי במקום אחד יכול לסכן חיים ואת הביטחון של מדינה אחרת.

השינויים האלה מחייבים קודם כל שינוי בתפיסה האסטרטגית של צה"ל ובכלל, של מערכת הביטחון, הפנמה ששדה הקרב הדיגיטלי הוא חלק בלתי נפרד משדה הקרב הפיזי, וגם שם חייבות להיות יכולות התקפיות והגנתיות. גם בכל הנוגע לצנזורה.

דרושה צנזורה גם על הרשתות החברתיות Reviewed by on . החשיפה על ידי החמאס של זהות הלוחמים שהיו בכוח המיוחד שביצע את הפעולה הצבאית ברצועת עזה לפני כשבועיים אתגרה את זרועות המודיעין והצנזורה של צה"ל. החמאס הפיץ את תמ החשיפה על ידי החמאס של זהות הלוחמים שהיו בכוח המיוחד שביצע את הפעולה הצבאית ברצועת עזה לפני כשבועיים אתגרה את זרועות המודיעין והצנזורה של צה"ל. החמאס הפיץ את תמ Rating: 0

הגיבו