תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » החינוך הטכנולוגי: השיח השתנה, הקצב והתקציבים – לא ממש
המטרה: שכמה שיותר תלמידים ישבו על הכיסאות האלה. צילום אילוסטרציה: BigStock

החינוך הטכנולוגי: השיח השתנה, הקצב והתקציבים – לא ממש

העלייה במספר התלמידים הפונים לחינוך הטכנולוגי מעידה שמשהו בתפיסה השתנה בקרב קודקודי משרד החינוך ● אלא שזהו קצב איטי וכדי לפתור את המחסור החמור בכוח אדם, יש לשים את הנושא גבוה הרבה יותר בסדר העדיפויות ● טור לפתיחת שנת הלימודים

מאת 2 בספטמבר 2018, 17:25 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

השיח סביב החינוך הטכנולוגי השתנה ויש מגמת שיפור, אבל הקצב איטי, ועדיין אין תחושה שהצורך הדחוף ביצירת עתודת כוח אדם בענף מחלחלת מהשטח אל הצמרת. מישהו למעלה צריך להתעורר - ומהר

שנת הלימודים נפתחה הבוקר (א') בחגיגיות, עם מיליוני תלמידים נרגשים – ונרגשים הרבה פחות – שהלכו לגנים ולבתי הספר אחרי חודשיים (ויותר בבתי הספר התיכוניים) של חופש. התקשורת מתמקדת, מטבע הדברים, במערכת החינוך בכללותה ובילדים הקטנים, החמודים והמצטלמים יפה, שחובשים בפעם הראשונה בחייהם את ספסלי בית הספר.

לצד המתמטיקה, הפיזיקה, ההיסטוריה, התנ"ך ושאר המקצועות, יש את החינוך הטכנולוגי – שמיועד בעיקר לכיתות הגבוהות יותר. שנת הלימודים התחילה עם בשורה טובה, שאותה פרסמנו כאן בלעדית ביום ה': השנה מתווספים 5,000 תלמידים שפונים למגמות השונות של מסלולי החינוך הטכנולוגי-מדעי. מדובר במגמת עלייה שקיימת כבר מספר שנים, אבל השנה היא בולטת במיוחד.

בסך הכל ילמדו בשנת הלימודים הנוכחית 160 אלף תלמידים במגמות הטכנולוגיות. זהו נתון מעודד, ולא תמיד זה היה כך. במשך עשורים רבים, מעמדו של החינוך הטכנולוגי היה נמוך מאוד. הוא תויג יחד עם החינוך המקצועי, שהיה שם נרדף להסללה ולהפניית תלמידים שמערכת החינוך בחרה שלא להתמודד איתם כדי ללמוד "מקצוע" – בדרך כלל נגרות, פחחות, חשמל או רכב – בלי תעודת בגרות. בכך, בדרך כלל, הוכתב העתיד שלהם להיות במעמד הבינוני-נמוך.

מילים לחוד ותוצאות לחוד

בראשית שנות האלפיים הוחלט על ביצוע רפורמה במטרה לשפר את התדמית של החינוך המקצועי. מהלך נוסף שהביא לגידול במספר הלומדים בחינוך הטכנולוגי הוא הניסיון לשכנע יותר ויותר תלמידים ללמוד במגמות מדעיות ולעשות חמש יחידות לימוד במתמטיקה, כדי להמשיך אחר כך במסלול ההיי-טק. בלט במנסים לשכנע שר החינוך, נפתלי בנט.

במשך הזמן החליט משרד החינוך לבטל את השיטה שהביאה להסללה וחסמה את אותם תלמידים לגשת לבחינות בגרות, וקיבל החלטה שיש לשאוף לכך שכל תלמיד תיכון בישראל יסיים בגרות. הייתה ועדיין יש כאן מטרה לאומית-חברתית, אבל גם מטרה לסייע לתעשיית ההיי-טק, שמשוועת לכוח אדם מקצועי.

אלא שמכאן נולד אתגר נוסף: כיצד מאפשרים הזדמנות שווה לכל תלמידי ישראל? כיצד מאפשרים להם סיכויים שווים ללמוד ארבע או חמש יחידות במקצועות המדעיים ולעבוד בהיי-טק? הנתונים שהצטברו במשרד החינוך לא היו מעודדים. כך, למשל, למרות הכוונות והתכניות הטובות, וההפצרות של השר, רק 3% מתלמידי אופקים, 4% מתלמידי קריית מלאכי ו-10% מהתיכוניסטים בקריית גת פנו ללימודי חמש יחידות במתמטיקה.

בסוף השבוע הודיע המשרד שהוא מקצה 15 מיליון שקלים לבתי ספר ברשויות מקומיות מוחלשות, על מנת שתתאפשר לילדים ולבני הנוער במקומות הללו הנגישות ללימודי מדעים וטכנולוגיה, ולשבור את המיתוס שההיי-טק הוא נחלתם הבלעדית של אזורים מבוססים.

היריד שמלהיב את התלמידים

במינהל תקשוב, טכנולוגיות ומערכות מידע במשרד החינוך סבורים שהמהלך שיזמו בשנתיים האחרונות – יריד טכנולוגיות שנתי עבור תלמידי חטיבות הביניים – הוא הקמפיין החזק ביותר שמשנה את דעתם של הילדים. היריד מעוצב בקונספט שמדבר אל הצעירים, ובשפה שהם מבינים ודוברים אותה. הרעיון המרכזי הוא: במקום לדבר איתם על היי-טק וטכנולוגיה – פשוט להראות להם את זה בעיניים, לתת להם להתרשם מהפיתוחים, לגעת בהם ועל ידי כך אולי לשכנע אותם ללמוד בחינוך הטכנולוגי.

שר החינוך, נפתלי בנט. צילום ארכיון: דוברות משרד החינוך

שר החינוך, נפתלי בנט. צילום ארכיון: דוברות משרד החינוך

במשרד החינוך משתמשים לצורך כך בכוכבי ילדים ונוער, שמספרים לתלמידים על העתיד היפה שמחכה להם אם ילמדו בחינוך הטכנולוגי. בסוף המיצג, נפרשים הווילונות בפניהם והם מתפזרים בין עשרות התצוגות של מיטב החברות במשק, מכל המגזרים: התעשייה האווירית, חברות היי-טק רב לאומיות, מפעלים יצרניים ועוד. מתקיים ביריד הזה מפגש בלתי אמצעי בין התלמידים למנהלי התעשייה, שמפנים את זמנם ליום שלם כדי לשכנע את הדור הצעיר ללכת ללמוד משהו משמעותי.

התוצאות לא איחרו לבוא: למארגני היריד ולאנשי משרד החינוך אין ספק שהוא אחת הסיבות לגידול של 5,000 במספר התלמידים שפונים לחינוך הטכנולוגי.

אירוע אחר שנערך בכל שנה הוא אליפות הסייבר של תלמידי התיכון. כאן מתגלה הערך המוסף של תלמידי המדעים והטכנולוגיה, שמפתחים פתרונות לאתגרים מורכבים בתחום הסיייבר וזוכים בפרסים יקרי ערך.

השורה התחתונה: כמעט בכל דיון במחסור החמור בכוח אדם בהיי-טק נאמר שהפתרון לכך הוא החינוך המדעי-טכנולוגי, ושיש להתחיל אותו כבר בגיל מוקדם. האתגר מופנה למשרד החינוך: אין ספק שבשנים האחרונות, השיח סביב החינוך הטכנולוגי השתנה ויש מגמת שיפור, אבל הקצב איטי, ועדיין אין תחושה שהצורך הדחוף ביצירת עתודת כוח אדם בענף מחלחלת מהשטח אל הצמרת. תוספת של סייעת, צמצום מספר ילדים בכיתות וקיצור החופשות הם דברים חשובים, אבל הם לא מבטיחים את המשך היתרון ההון האנושי של ישראל. יש לשים את החינוך הטכנולוגי לפחות באותו המקום בסדר העדיפויות. מישהו למעלה צריך להתעורר – ומהר.

החינוך הטכנולוגי: השיח השתנה, הקצב והתקציבים – לא ממש Reviewed by on . שנת הלימודים נפתחה הבוקר (א') בחגיגיות, עם מיליוני תלמידים נרגשים - ונרגשים הרבה פחות - שהלכו לגנים ולבתי הספר אחרי חודשיים (ויותר בבתי הספר התיכוניים) של חופש. שנת הלימודים נפתחה הבוקר (א') בחגיגיות, עם מיליוני תלמידים נרגשים - ונרגשים הרבה פחות - שהלכו לגנים ולבתי הספר אחרי חודשיים (ויותר בבתי הספר התיכוניים) של חופש. Rating: 0

תגובות (1)

  • ד"ר יעקב הכט

    השיח על הפרסום השתנה אבל לא המהות של תפיסת החינוך הטכנולוגי !!!

הגיבו