ווטסאפ הוסיפה תכונה שתאפשר לזהות הודעות מועברות

סדרת לינצ'ים שביצעו המונים בהודו אחרי הפצת הודעה שהלהיטה יצרים גרמה לשינוי - מעכשיו יוכלו משתמשים לראות תווית חדשה, שבה יצוין כי ההודעה 'מועברת', מה שאמור לתת להם מושג אם מדובר במסר שקרי המופץ לכל עבר אם לאו

ווטסאפ. צילום: BigStock

חברת ווטסאפ (WhatsApp) רוצה שהפלטפורמה שלה לא תהיה כלי להפצת מידע שגוי. לשם כך היא מציגה כעת תווית שתסייע למשתמשים בזיהוי הודעות שהועברו ושאין מקוריות. ביסודו של דבר, אם הודעה לא נוסחה על ידי השולח בשיחה, תוצמד לה בחלקה העליון תווית 'מועברת' (forwarded).

עושה רושם שלמעשה בעדכון זה מכריזה החברה, שנמצאת בבעלות פייסבוק (Facebook), על תחילתה של מלחמה נגד חדשות מזויפות. הדברים מגיעים לנוכח המתקפה שספגו החברה והאפליקציה שלה לאחר שורה של לינצ'ים שהתרחשו ברחבי הודו בחודשים האחרונים, ושמקורם בהודעות מוליכות שולל שהתפשטו באמצעות השירות. מבצעי הלינץ' רצחו מאז חודש מאי האחרון לא פחות מ-29 בני אדם, מתוך שלהוב יצרים וכיוון שחשדו כי מדובר בחוטפי ילדים.

לרסן את התפשטות המידע המוטעה

הכל התחיל בפרסומת שנועדה לקדם בטיחות של קטינים, ושנוצרה בכלל על ידי פקיסטן, כמו גם צולמה בה ולא בהודו. אלא שבסרטון, שהופץ באופן מטעה בהודו, נראה לכאורה מקרה חטיפה שאירע במדינה, ומשם הדברים התדרדרו ללא מעצורים ובאופן מחריד במיוחד, שגבה חיים מאנשים שהיו ככל הנראה חפים מפשע.

הממשלה בהודו – מדינה שבה נמצא בסיס המשתמשים הגדול ביותר של ווטסאפ בעולם – קראה לווטסאפ לטפל בבעיה החמורה, וזה אחד הצעדים שננקטים כדי לסייע לרסן את התפשטות המידע המוטעה.

גם בישראל אין משתמש ווטסאפ שלא זכה לקבל דרכה מכתבי שרשרת, שכוללים גם איומים (לרוב מטופשים במיוחד), וכן להיתקל בהפצה מסיבית של מידע שקרי ומוליך שולל. למזלנו הדברים לא הגיעו לאסקלציה כדוגמת התרחישים בהודו, אבל הדרך לשם תלולה וכדור השלג עלול להתגלגל בה במהירות ולפגוע בכל מי שיעמוד בדרכו.

הצפנה מקצה לקצה לא מאפשרת צנזורה

על אף שהרעיון שעומד מאחורי התוספת של ווטסאפ חשוב, ושתגובתה יחסית מהירה, קשה להאמין שהתכונה החדשה תעזור. העובדה שהודעה מסומנת ככזו שהועברה לא נכתבה על ידי השולח לא יכולה לגרום לנמענים להניח מיד שמדובר בספאם או בתוכן שקרי ושגוי. למעשה יכולה אפילו להיות לכך השפעה הפוכה, שתעודד משתמשים להאמין שאם התוכן משותף ממקורות רבים, ייתכן שמדובר במידע שצריך להילקח ברצינות. מספיק לחשוב על הזהרות ביטחוניות לכאורה שמופצות בישראל כדי להבין את המחשבה הזו.

אלא שבעבור ווטסאפ זה לא אפשרי פשוט לסרוק את תוכן ההודעות, לחפש מידע שגוי, ולצנזר אותו בכוחות עצמה, וזאת משום שכל התכתובת של משתמשיה מוצפנות מקצה לקצה; החברה לא יכולה ליירט הודעות שעוברות דרך שרתיה בכדי לקרוא אותן, והדבר נוגד לחלוטין את הכרזתה על עצמה כמקום ששומר בקנאות על פרטיות המשתמשים.

וכך, אולי משום החשש שלה שהתווית הודעות מועברות אין בה די כדי למנוע את הפצת הפייק ניוז ושלהוב ההמונים, בהודעתה על הוספת התכונה בלוג שלה מעודדת ווטסאפ את המשתמשים לעצור ולחשוב טוב טוב לפני שהם בוחרים לשתף ולהפיץ הודעות שהועברו אליהם.

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. יצחק

    האם אני יכול לדעת (אחרי תקופה) ממי העברתי את ההודעה שהעברתי למישהו ? תודה.

אירועים קרובים